גליונות שבת שלום

כי תשא, תשפ"ה, גיליון 1411

"וָאֹמַר לָהֶם לְמִי זָהָב הִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי וָאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ וַיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה" (שמות לב, כד) כיון שנעשה המשכן – אמר ר' יהודה ברבי סימון – הלך משה והרכין אזנו במשכן. אמר משה: תאמר שיש בלבו של הקב"ה על ישראל? זהו שכתוב: "אשמעה מה ידבר האל ה' " (תהלים פה ט). מהו "האל ה' "? אמר משה: תאמר שעד עכשיו הוא עומד בכעסו כנגדם והוא בקושי עמהם? ואין "האל" אלא לשון חוזק … או שהוא מתרצה להם והוא נוהג במידת רחמים עמהם? זהו שכתוב: "ה' " … מיד פייסו הקב"ה שאין בלבו על ישראל כלום, כמה דכתיב: "ויעבור ה' על...

תצוה, תשפ"ה, גיליון 1410

"וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת" (שמות כח, ב) "אמר רב ענני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרים, אף בגדי כהונה מכפרים. כתונת מכפרת על שפיכות דמים, מכנסיים מכפרים על גילוי עריות, מצנפת מכפרת על גסי הרוח, אבנט מכפר על הרהורי הלב, חושן מכפר על הדינין, אפוד מכפר על עבודה זרה, מעיל מכפר על לשון הרע, ציץ מכפר על עזות פנים"  (נוסח מקוצר, זבחים פח, ב) יהודים של פורים ויהודים של פסח דבורה וייסמן המאמר מוקדש לזכרם של הוריי היקרים. וכן לזכרם של הנופלים והנופלות בשבעה באוקטובר ובמלחמה שבאה בעקבותיה...

תרומה, תשפ"ה, גיליון 1409

"וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ" (שמות כה, לא) לַמְנַצֵּח בִּנְגִינֹת מִזְמוֹר שִׁיר.  אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה. לָדַעַת בָּאָרֶץ דַּרְכֶּךָ בְּכָל גּוֹיִם יְשׁוּעָתֶךָ. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם. יִשְׂמְחוּ וִירַנְּנוּ לְאֻמִּים כִּי תִשְׁפֹּט עַמִּים מִישׁוֹר וּלְאֻמִּים בָּאָרֶץ תַּנְחֵם סֶלָה. יוֹדוּךָ עַמִּים אֱלֹהִים יוֹדוּךָ עַמִּים כֻּלָּם.  אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ.  יְבָרְכֵנוּ אֱלֹהִים וְיִירְאוּ אֹתוֹ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ (תהילים מזמור סז) בין חתימת משפטים לתחילת תרומה נַחֵם אילן ר' אברהם סבע (1440–1508) היה מחשובי חכמי ספרד בדור הגירוש. עד 1492 שימש רב וראש ישיבה בזאמורה שבצפון מערב ספרד. משבאה גזירת הגירוש...

משפטים, תשפ"ה, גיליון 1408

"וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא.א) "…וְלֹא תַעֲנֶה עַל רִב לִנְטֹת אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת" (שם כג,ב) "לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ" (שם,שם ו) גדול הוא המשפט, שיש בו עשרה לאוין כנגד עשר הדברות. ואלו הן: לא תטה משפט אבינך, לא תכיר פנים, לא תשא פני דל, ולא תהדר פני גדול, לא תטה משפט, ודל לא תהדר, לא תעשו עול במשפט, לא תטה משפט גר יתום, לא תכירו פנים, לא תגורו מפני איש. מלמד, שהמשפט שקול כנגד עשר הדברות. משנת רבי אליעזר פרשה טז על חוקים וציוויים פנחס קראון בפתח פרשתנו, גוזר רש"י מסמיכות המילים "וְאֵ֙לֶּה֙ הַמִּשְׁפָּטִ֔ים" למעמד הר...

יתרו, תשפ"ה, גיליון 1407

"וַיֵּרֶד יְהוָה עַל הַר סִינַי אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיִּקְרָא יְהוָה לְמֹשֶׁה אֶל רֹאשׁ הָהָר וַיַּעַל מֹשֶׁה" (שמות יט,כ) לֹא אֲרַחֵף בֶּחָלָל מְשֻׁלַּחַת רֶסֶן פֶּן יִבְלַע עָנָן אֶת הַפַּס הַדַּקִּיק שֶׁבְּלִבִּי שֶׁמַּפְרִיד בֵּין טוֹב לְרָע אֵין לִי קִיּוּם בְּלִי הַבְּרָקִים וְהַקּוֹלוֹת שֶׁשָּׁמַעְתִּי בְּסִינַי. זלדה להיות בקשר בין-תרבותי הרב בנימין מיניץ' כבר פגשנו את יתרו ומשפחתו במדיין בפרשת שמות, אך הפעם אנו פוגשים אותו בתפקיד חדש – אב משפחה משמעותי הבא עם בתו ונכדיו לחתנו משה. ומשה אף הוא – אדם גדול, נביא ה' ומנהיג לעם שלם שזה עתה יצא מעבדות מצרים, בדרך מופלאה המלאה באירועים מרהיבים ומלאי של ניסים ופלאים...

בשלח, תשפ"ה, גיליון 1406

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ" (שמות י"ד, ט"ו) אִמִּי תָּפְרָה לִי / הֲדַסָּה כֹּהֵן אִמִּי תָּפְרָה לִי מַחְלָצוֹת, בְּכָל צִבְעֵי הַקֶּשֶׁת אֲרוּגִים מִפִּשְׁתָּן שֶׁלֹּא הֻכָּה מִכֻּתְנָה מִצְרִית מְשֻׁבַּחַת , וּבַכִּיסִים טָמְנָה כּוֹכָבִים כְּמִסְפַּר הַשְּׁבָטִים שֶׁאוּכַל לִצְלֹחַ אֶת יַם סוּף, וְאֶת כָּל הָרוֹדְפִים אַחֲרַי "מן הוא!" …זה מן ?!? ד"ר יוסי הטב " וַחֲמֻשִׁים עָלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם". על פי המדרש כעשרים אחוז מבני ישראל התפתו להבטחה להגיע מארץ מצרים, שגם נקראת בפיהם "הַמְעַט כִּי הֶעֱלִיתָנוּ מֵאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ לַהֲמִיתֵנוּ בַּמִּדְבָּר", ל"אֶל-אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל–אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ אֶל-מְקוֹם הַכְּנַעֲנִי". חלקם התאכזבו בדרך וביקשו לחזור למצרים שבה...

בא, תשפ"ה, גיליון 1405

"וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת יְהוָה בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ יְהֹוָה מִמִּצְרָיִם. וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַחֻקָּה הַזֹּאת לְמוֹעֲדָהּ מִיָּמִים יָמִימָה" (שמות י"ג, ט-י) וכה הזהיר משה את ישראל באמרו: "והיו לטוטפות בין עיניך": "עמי! שית אמרי נגד פניך וחוקותי מול עיניך, ואל תשכח את הדברים אשר ראו עיניך, לבעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו". (מנחם בן סרוק) והיה לך לאות – זה , קדושת הבכורים , הוא זכרון; וגם זכרון אחר תעשה על יציאת מצרים , שתעשה על ידך אות שתשא עמך. על ידכה – כתוב בה"א: יד כהה (ראה מנחות לז...

וארא, תשפ"ה, גיליון 1404

"וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי" (שמות ו, ה) "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי ה' לא נודעתי להם" (שמות ו ג) אמר לו הקב"ה: חבל על דאבדין ולא משתכחין הרבה. כמה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם ששמי ה' כשם שאמרתי לך ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם: "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה". בקש מקום לקבור את שרה ולא מצא עד שקנה בדמים מרובים, בארבע מאות שקל כסף, ולא הרהר אחר מדותי. אמרתי ליצחק: "גור בארץ הזֹאת ואהיה...

שמות, תשפ"ה, גיליון 1403

"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ג, ב) משה בתיבה אוֹר עַרְבַּיִם. עַל הַמַּיִם – עֲרָבָה כְּפוּפָה. עֲרָבָה כְּפוּפָה עַל מַיִם, בְּצִלָּהּ – תֵּבָה.   אֵם כּוֹאֶבֶת מְיַבֶּבֶת וְאָחוֹת צוֹפָה – רֵד, מַלְאָךְ, וּשְׁמֹר הַיֶּלֶד! שְׁמֹר עַל הַתֵּבָה!   גַּל־זָהָב בִּרְאִי־הַתְּכֵלֶת מִסְתַּלְסֵל בַּיְאוֹר. הַס, הַיְאוֹר! יָשֵׁן הַיֶּלֶד! וְעָלָיו – כְּנַף־אוֹר.   רפאל ספורטה (מתוך פרויקט בן יהודה)   'וַתַּהַר הָאִשָּׁה וַתֵּלֶד בֵּן וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי־טוֹב הוּא' (שמות ב, ב) ומה טוב ראתה אמו של משה? חד אמר: הגון לנביאוּת, ואחרים אמרו: נולד כשהוא מהול....

ויגש, תשפ"ה, גיליון 1402

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב .." (בראשית מ"ו, ב) שמע יעקב על יוסף שהוא חי והיה מהרהר בלבו ואומר: איך אעזוב ארץ אבותי וארץ מולדתי ואת ארץ ששכינתו של הקב"ה בקרבה ואלך אל ארץ טמאה לתוך העבדים בני חם בארץ שאין יראת שמים ביניהם? אמר לו הקב"ה: יעקב, אל תירא מרדה מצרימה אנכי ארד עמך, ושמע יעקב את הדבר הזה ולקח את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ובנות בניו. (פרקי דרבי אליעזר פרק לח) … אבל הפסוק הזה יש בו סוד יגלו לנו אותו שם בבראשית רבה (צד ה), כי כאשר בא יעקב לרדת מצרים ראה כי...