וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, וַיִּקְרָא אַהֲרֹן וַיֹּאמַר: חַג לַה' מָחָר. (שמות ל"ב, ד-ה) תני ר׳ שמעון בן יוחאי (עי׳ פסיקתא רבתי פכ״א): בשעה שאמרו ישראל לעגל 'אלה אלהיך ישראל אשר העלוך' (שמות ל״ב, ד׳), ביקש הקב״ה להשמידם, דכתיב 'לולא משה בחירו עמד בפרץ לפניו' (תהילים ק״ו, כ״ג) ואמר להקב״ה: רבש״ע! אמרת לי בסיני אנכי ה׳ אלהיך, לכל ישראל היה לך לומר 'אנכי ה׳ אלהיכם'. א״ל: פה למדת סנגוריא על ישראל, לשעבר הייתי אומר בלשון יחיד, מכאן ואילך בלשון רבים, אנכי ה׳ אלהיכם....
וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה עַל הַמִּזְבֵּחַ: כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שְׁנַיִם לַיּוֹם, תָּמִיד. אֶת הַכֶּבֶשׂ הָאֶחָד, תַּעֲשֶׂה בַבֹּקֶר; וְאֵת הַכֶּבֶשׂ הַשֵּׁנִי, תַּעֲשֶׂה בֵּין הָעַרְבָּיִם. (שמות כ"ט, ל"ח-ל"ט) ועוד יראה פי' זה מה שאמר כי 'זה ספר תולדות אדם' הוא כלל יותר, שרצונו לומר כי זה ספר שהיא התורה ראוי הוא אל תולדות האדם, שהם כלל המין, ואליהם שייך הספר הזה, לא אל הפרט, כי הפרט במה שהוא פרט בוודאי ובאין ספק הוא יש בו קצת שינוי במה שהוא פרט זה, ואין התורה רק אל הכלל במה שהוא כלל. ולכך אמר כי זה ספר תולדות האדם הוא כלל יותר, כי כל התורה...
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ, תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כ"ה, ב) ויקחו לי תרומה – …ויש לך מקח שמי שמכרו נמכר עמו? אמר הקב"ה לישראל: מכרתי לכם תורתי כביכול נמכרתי עמה, שנאמר 'ויקחו לי תרומה' – משל למלך שהיה לו בת יחידה, בא אחד מן המלכים ונטלה, ביקש לילך לו לארצו וליטול לאשתו, אמר לו: בתי שנתתי לך יחידית היא; לפרוש ממנה איני יכול, לומר לך 'אל תטלה' איני יכול, לפי שהיא אשתך, אלא זו טובה עשה לי שכל מקום שאתה הולך, קיטון אחד עשה לי שאדור אצלכם, שאיני יכול להניח...
לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי, בַּחֲלֵב אִמּוֹ. (שמות כג, יט) לא תבשל גדי בחלב אמו – לפי הפשט: בישול לשון גידול וגמר, כמו (בראשית מ׳, י׳) 'הבשילו אשכלותיה ענבים', והכי קאמר: לא תניחנו לגדל ולגמול בחלב אמו שתאחרנו עד שתגדלנה האם בחלבה, אלא בראשית תביאנו דומיית תחילת הפסוק שאמר 'ראשית ביכורי אדמתך'. (והאמת כי אסר בשר לבשל בחלב, כי החלב שגדלו וחי ממנו איך תבשלו בו, דומיא ד'אותו ואת בנו' 'ולא תקח האם על בנים', ושהוא דרך אכזריות, וגדי לאו דוקא אלא לפי שעז יש לה רב חלב והגדי דק וקטן שב' וג' יולדות בכרס ויכול לבשלה בחלבה, והוא הדין לכל...
וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע; וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. (שמות י"ח, כ"א) …לכאורה יש לתמוה על מספרם הגדול של השופטים, שכן בחשבון הסופי מתקבל מספר של 78600 שופטים, והיה שופט אחד מכל שבעה או שמונה אנשים בישראל (ע' סנהדרין יח, ע"א). אכן, כל איש טוב וישר, שהיתה לו ידיעה מסוימת בתורה, היה ראוי להיות שופט בישאל. הלא כל אדם בישראל חייב להיות טוב וישר ויודע ספר. כל העם כולו, וכל אחד ואחד מבני העם, נחשב כנושא התורה ובא-כוחה, וכל שלושה אנשים טובים וישרים בישראל יכולים לשבת...
וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי, וְהֵכִינוּ אֵת אֲשֶׁר יָבִיאוּ; וְהָיָה מִשְׁנֶה, עַל אֲשֶׁר יִלְקְטוּ יוֹם יוֹם. (שמות ט"ז ה) למען אנסנו הילך בתורתי אם ישמרו מצות התלויות בו שלא יותירו ממנו ולא יצאו בשבת ללקוט. לשון רש"י. ואיננו נכון, אבל הוא כמו שאמר (שם טז) 'המאכילך מן במדבר אשר לא ידעון אבותיך למען ענותך ולמען נסותך להטיבך באחריתך', כי ניסיון הוא להם שלא היה בידם מזון, ולא יראו להם עצה במדבר רק המן, שלא ידעו מתחלה, ולא שמעו מאבותם, ויורד להם דבר יום ביומו וירעיבו אליו, ועם כל זה שמעו ללכת אחרי השם לא לחם. וככה אמר להם עוד (שם ח...
וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם, כָּבֵד מְאֹד, לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. (שמות י', י"ד ) ויעל הארבה – למה הביא הקב"ה עליהם מכת ארבה? מפני שעשאו את ישראל לזורעי חטים ושעורים וכל מיני קטניות, לפיכך הביא עליהם ארבה וכלה כל מה שזרעו להם ישראל. (תנא דבי אליהו פ׳ ז׳) טעם הדבר שעשאו את ישראל לעובדי אדמה הוא כדי שלא יכנסו לבתיהם וימעטו בפריה ורביה. (וע"ע בתנדב"א ובמ"ר) טעמים ואסמכתות על תכונת כל מכה ומכה שבאה על המצרים. (תורה תמימה שם) וינח – ב' במסורה; 'וינח בכל גבול מצרים' 'וינח...
לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אֲנִי ה', וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם; וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים. וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה (שמות ו', ו' ו-ט) …שלושה פנים לגלות: "סבלות", "עבדות" והעדר "גואל" (לפי שתיבת "וגאלתי" באה ללא השלמה מתארת): הזקיקה לגאולה. בברית בין הבתרים תוארה גלות זו לאברהם, כגרות, עבדות, עינוי (עי' פי בראשית טו, ט-כא). ושלשות האופנים הללו אכו נתקיימו. "עינוי": הייסורים, דלדול החיים וביטול חדוותם – נתגשם ב"סבלות" מצרים, שהוטלו עליהם מתוך קשיחות ספוגת לעג. יכול אדם להיות "עבד", מבלי שיהיה עליו עול סבלות....
וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: לֵךְ לִקְרַאת מֹשֶׁה הַמִּדְבָּרָה; וַיֵּלֶךְ, וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹקים וַיִּשַּׁק לוֹ. (שמות ד', כ"ז) ויאמר ה' אל אהרן וגו'. הדא הוא דכתיב 'ירעם אל בקולו נפלאות' (איוב לז ה) אימתי עשה הקב"ה בקולו נפלאות? בשעה שביקש הקב"ה לשלוח משה בשליחות שילך ויגאל את ישראל ממצרים, והיה משה במדין שהיה מתיירא לילך לפני פרעה, כיוון שנגלה עליו הקב"ה ואמר לו 'לך שוב מצרימה', נחלק הדיבור לשני חלקים ולשני דברים, והיה משה שומע במדין 'לך שוב מצרימה' ואהרן היה שומע 'לך לקראת משה המדברה', ומה שבאמצע לא היו שומעין כלום. (מדרש אגדה שמות ד, כז) דָּבָר אַחֵר, לֵךְ...
לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' (בראשית מ"ט, י"ח) לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' – כיוון שראה יעקב אבינו גבורת שמשון, אמר: אע"פ שזה גיבור נוצח, אין נכון להתהלל בגבורתו, וכן מצינו בשעה שנתהלל אמר 'בלחי החמור הכתי אלף איש', מיד 'ויצמא מאוד' עד שהודה ואמר 'ה' אתה נתת ביד עבדך את התשועה וגו" שהודה שאין הגבורה רק מהשם לבדו והה"ד 'יהי דן נחש עלי דרך' ואפילו הגבורה והנצוח להקב"ה כדכתיב 'לישועתך קויתי ה'. (דעת זקנים מבעלי התוספות שם, שם) לִישׁוּעָתְךָ, קִוִּיתִי ה' – יתכן כי חזק החולי על יעקב, והתפלל אל ה' ואמר: אני מקווה שתושיעני עוד לחזק כוחי עדי אברך גם שאר בניי, ועל...