וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן: יַעַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם. (במדבר כ, – יא-יב) איור: הרי לנגבהיים יען לא האמנתם – גילה הכתוב שאלולי חטא זה היו נכנסין לארץ. קשה, שהרי בסוף פרשת ואלה שמות פרש"י 'עתה תראה אשר אעשה לפרעה ' -העשוי לפרעה תראה, העשוי למלחמות ל"א מלכים לא תראה, הרי אם כן היה כאן חטא אחר. ויש לומר: דודאי חטא 'למה הרעות' גרם לו למשה שלא יראה בנקמתן של מלכי כנען כשיכנסו ישראל לארץ. ואולי...
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת־שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁ֙קְתִּי אֶת־מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד־מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶֽם׃ (שמואל א יב, ב-ג – מתוך ההפטרה לפרשת קרח) איור: הרי לנגבהיים ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי, רצה לומר ואני לא השגתי שום טובה חלף עבודתי אשר עבדתיכם, אני זקנתי מרוב עבודה ועול הצבור שעל ידי זה קפצה עלי זקנה שלא בזמנה (כי היה אז בן חמשים שנה) ובני גם הם לא ירשו גדולתי כי הנם אתכם כאחד העם מוסרים...
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר י"ג, ב') איור: הרי לנגבהיים שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים – "לכך פרט אנשים, לפי שאמרו רבותינו ז"ל (ילקו"ש פנחס תשעג כז) האנשים היו שונאים את הארץ ואמרו 'נתנה ראש ונשובה מצרימה' (במדבר יד ד) והנשים היו מחבבות הארץ ואמרו 'תנה לנו אחזה' (שם כז ד) ועל כן אמר הקב"ה: לפי דעתי, שאני רואה בעתיד, היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה, אבל לך לדעתך שאתה סבור שכשרים המה, ואתה סבור שהארץ חביבה עליהם, תשלח אנשים וזהו 'שלח לך' -'לדעתך' אנשים, אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח...
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (שמות יח, א) איור: מרדכי בק 'וישמע יתרו כהן מדין' – מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא. שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר (תהלים כט, ט) 'ובהיכלו כולו אומר כבוד' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו?...
וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל־הַפְּקֻדִים (במדבר ז, א-ב) איור: הרי לנגבהיים ויהי ביום כלות משה. כלות כתיב (ר"ל בפת"ח ולא כלות בשו"א ודו"ק) יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה (במדרש רבה. תנחומא נשא כ). (רש"י שם) …נשיאי ישראל – היו אלה נשיאי ישראל: אנשים "נשואי פנים הנושאים את משא העם"; בתוקף מעמדם הם עמדו ברום הייעוד הלאומי, והיה עליהם להעלות את האומה לרום מעלת מעמדם. והם היו 'ראשי בית אבותם'."בית אב" כולל את כל המשפחות...
ישַלֵּם גמֻלַיָא לשָנְאֵי ונַגוָתָא – צְדַקְּתָא לעַם חָבִיב וְסַּגִי זַכוָתָא. ישלם גמולים לשונאים ולאיי ים – צדקה לעם חביב ורב זכויות (מתוך: "אקדמןת מילין"- פיוט לחג השבועות) איור: הרי לנגבהיים הוא (רבי עקיבא) היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) 'בצלם אלהים עשה את האדם'. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) 'בנים אתם לה' אלהיכם'. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) 'כי לקח טוב נתתי...
עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו. (תהלים קכב, ב-ג) איור: הרי לנגבהיים א"ל רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב (הושע יא, ט) 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' – משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר?! א"ל: הכי א"ר יוחנן: אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, ומי איכא ירושלים למעלה? אין(כן) דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. (בבלי תענית ה, ע"א) …וכן מקום הקבוע והמיוחד לכל ישראל הוא ירושלים, דלא נתחלקה לשבטים לחד מאן דאמר, לכך גם ירושלים יש לה שבעים שמות וכתיב (תהילים קכב, ג) "ירושלים...
וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ (ויקרא כה, לה) איור: הרי לנגבהיים גר ותושב – אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב; וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד ע"ז וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (עי' ספרא). (רש"י שם, שם) גר ותושב – הואיל וגר צדק הוא בכלל "אחיך", יש לפרש את "גר ותושב" כעין האמור באברהם "גר-ותושב אנכי עמכם" (בראשית כג, ד); באתי אליכם מן הנכר, והריני יושב עמכם; לא נולדתי כאן ולאהתאזרחתי ביניכם – אך אני יושב עמכם. והרי זה המושג של "גר תושב". הוא לא נכנס לכלל ישראל; אך הוא פרש מעבודה זרה וקיבל על עצמו מצוות בני...
בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ. (רבי שמעון לביא, טריפולי מאה 15-16) איור: הרי לנגבהיים וכל תורה שאין עמה מלאכה…: רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי תנו רבנן: 'ואספת דגנך' – מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (יהושע א'): 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' – יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' – הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא,...
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (ויקרא י"ח, ה') איור: הרי לנגבהיים כבר היה ר' ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת? …נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם דוחה את השבת, קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת. רבי יוסי בר' יהודה אומר (שמות לא, יג): את שבתותי תשמורו יכול לכל ת"ל אך חלק רבי יונתן בן יוסף אומר (שמות לא,...