זֹאת עֲבֹדַת מִשְׁפְּחֹת הַגֵּרְשֻׁנִּי לַעֲבֹד וּלְמַשָּׂא. (במדבר ד, כד) איור: הרי לנגבהיים לעבוד. עבודת התיקונים ולהעמיד בשעת הקמה. ולמשא. בשעת מסע. (העמק דבר שם, שם) על פי אהרן ובניו תהיה כל עבודת בני הגרשני לכל משאם ולכל עבדתם ופקדתם עליהם במשמרת את כל משאם. יש לומר על דרך מוסר, כי כבר אמרתי במקום אחר, כי ג' אלו בני לוי מרמזים על הגולה גרשון קהת ומררי, והי' שם דברינו כי גרשון הוא מלשון גר – 'כי גר הייתי בארץ נכריה' (שמות י"ח), ועל זה הרמז אמר קרא 'זאת עבדת משפחת בני הגרשני לעבוד ולמשא', כי העבודה 'עבודת ה"...
וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת. (במדבר א, נב-נג) איור: הרי לנגבהיים וחנו, שבני ישראל יחנו איש על מחנהו, שכל שבט יחנה בפני עצמו וכל דגל בפני עצמו כל אחד במקומו, והלוים יחנו סביב למשכן, היינו בעת החניה שלמעלה דבר מעת הנסיעה ובזה לא יהיה קצף על בני ישראל, כי הלוים יהיו כמחיצה בין מחנה ישראל ובין המקדש, שהמקדש הוא כלֵב בבעל חי, שממנו תוצאות חיים וסביב לו הריאה המגינה עליו, וסביב לו האברים החיצונים. (מלבים שם, שם) ואף שעל ידי חטא העגל נפלו ממדרגתם, אולם אחר כך חזרו כל...
וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כו , ה-ו) איור: הרי לנגבהיים וישבתם לבטח בארצכם. בארצכם אתם יושבים לבטח ואין אתם יושבים לבטח חוצה לה. (תורה תמימה ויקרא שם, שם) ונתתי שלום – שמא תאמרו הרי מאכל הרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ מכאן שהשלום שקול כנגד הכל וכן הוא אומר (ישעיה מה) עושה שלום ובורא את הכל. וחרב לא תעבר בארצכם – (ת"כ) א"צ לומר שלא יבאו למלחמה אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה. (רש"י שם, שם) ונתתי שלום בארץ. לפי שיש בני אדם בעולם...
וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ בְּקֻצְרֶךָ וְלֶקֶט קְצִירְךָ לֹא תְלַקֵּט לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. (ויקרא כג, כב) איור: הרי לנגבהיים א"ר אוורדימס ברבי יוסי: וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים, פסח ועצרת מיכן, וראש השנה ויום הכיפורים מיכן? אלא, ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה ופיאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים, והוא מקריב קרבנותיו לתוכו. וכל מי שאינו מוציא לקט שכחה ופיאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים, ואינו מקריב קרבנותיו לתוכו. (ספרא פרשת אמור פרק יג) …או יתכן כי תדעון כי מתן תורה בעצרת לא...
אַל תִּפְנוּ אֶל הָאֹבֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים (ויקרא יט,לא) איור: הרי לנגבהיים הידעונים לשון ידיעה, החושבים שהם יודעי עתידות. (רס"ג שם, שם) והידענים – מגזרת דעת, שיבקשו לדעת העתידות. וריקי מוח אמרו לולי שהאובות אמת גם כן דרך הכישוף, לא אסרם הכתוב, ואני אומר הֵפך דבריהם' כי הכתוב לא אסר האמת, רק השקר, והעד: האלילים הפסילים, ולולי שאין רצוני להאריך, הייתי מבאר דבר בעלת אוב בראיות גמורות. וטעם 'אל תפנו' – ליודע האומנות. וטעם אל תבקשו – לשאול כשאול. וטעם אני ה' אלהיכם – שלא תבקשו כי אם השם לבדו והנה הזכיר לטמאה כי נפש הפונה והמבקש טמאה...
היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר. (ב.ז.הרצל: מדינת היהודים) איור: הרי לנגבהיים בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. …שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ...
לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ… …לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ… לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ. (זלדה: לכל איש יש שם) איור: הרי לנגבהיים ליהודים – אומר הוא – ידיד נאמן, והיא הדמוקרטיה, אבל זהו ידיד חלש. הדמוקרט מציל את היהודי כאדם, אבל הורס אותו כיהודי. הוא מודאג, שמא תתעורר תודעה יהודית, חברה יהודית. הדמוקרט טוען אין יהודי, אין חברה יהודית, היהודי הוא אדם כמו אחרים, פירושו של דבר, שהוא מפריד את היהודי מדתו, ממשפחתו, מקהילתו האתנית. לדעתי – מוסיף סארטר – "גם...
הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל. כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח. איור: הרי לנגבהיים קו העוני/רוני סומק כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני. הנה הלחם שבציבעי איפור זולים נהיה שחור והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן. באוויר, עפו יונים במטס הצדעה לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה, והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית. הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף, בשכונה שאמרו עליה מעברה. הקו היחיד שראיתי היה קו האופק ומתחתיו הכל נראה עוני. כל עוד שאיננו מספקים לכל האזרחים לחם לאכול וגג מעל לראשיהם, וכל עוד איננו...
לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. (ישעיה מג, כג) איור: הרי לנגבהיים לא הביאת לי שה עלתיך – העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי. והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והעליה, מה שאינו כן, כי עלתיך לא לי הבאת,...
לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) איור: הרי לנגבהיים לא תבערו אש – פירש"י: יש מרבותינו אומר 'הבערה ללאו יצאת וכו". כלומר הבערה שיצאת מכלל 'לא תעשה כל מלאכה' דשבת, ללאו יצאה להוציאה מחומר שאר מלאכות, וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה, אלא בלאו דברי ר"י; ר' נתן אומר: 'לחלק יצאת', כלומר: לומר לך מה זו מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשות במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמה, במשכן שפרט בה לבדה, אף כל שהיא אב מלאכה, אם עשאן הרבה בהעלם אחת, חייב על כל אחת ואחת. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל, ללמד...