עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו. (תהלים קכב, ב-ג) איור: הרי לנגבהיים א"ל רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב (הושע יא, ט) 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' – משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר?! א"ל: הכי א"ר יוחנן: אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, ומי איכא ירושלים למעלה? אין(כן) דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. (בבלי תענית ה, ע"א) …וכן מקום הקבוע והמיוחד לכל ישראל הוא ירושלים, דלא נתחלקה לשבטים לחד מאן דאמר, לכך גם ירושלים יש לה שבעים שמות וכתיב (תהילים קכב, ג) "ירושלים...
וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ (ויקרא כה, לה) איור: הרי לנגבהיים גר ותושב – אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב; וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד ע"ז וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (עי' ספרא). (רש"י שם, שם) גר ותושב – הואיל וגר צדק הוא בכלל "אחיך", יש לפרש את "גר ותושב" כעין האמור באברהם "גר-ותושב אנכי עמכם" (בראשית כג, ד); באתי אליכם מן הנכר, והריני יושב עמכם; לא נולדתי כאן ולאהתאזרחתי ביניכם – אך אני יושב עמכם. והרי זה המושג של "גר תושב". הוא לא נכנס לכלל ישראל; אך הוא פרש מעבודה זרה וקיבל על עצמו מצוות בני...
בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ. (רבי שמעון לביא, טריפולי מאה 15-16) איור: הרי לנגבהיים וכל תורה שאין עמה מלאכה…: רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי תנו רבנן: 'ואספת דגנך' – מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (יהושע א'): 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' – יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' – הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא,...
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (ויקרא י"ח, ה') איור: הרי לנגבהיים כבר היה ר' ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת? …נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם דוחה את השבת, קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת. רבי יוסי בר' יהודה אומר (שמות לא, יג): את שבתותי תשמורו יכול לכל ת"ל אך חלק רבי יונתן בן יוסף אומר (שמות לא,...
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. (מתוך מגילת העצמאות) איור: הרי לנגבהיים אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם (שאול טשרניחובסקי: אני מאמין) אבינו שבשמים, ברך את מדינת ישראל ואת יושביה, הגן...
וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם, וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. (ויקרא י"א, י) איור: הרי לנגבהיים שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם, ושקץ יהיו לכם – בטבעם הם שקץ, ולפיכך תנהגו בהם כשקץ. איסור אכילתם תלוי בניגוד הממשי שבין מהותם למהותכם. (הרש"ר הירש שם, שם) שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם – דבר נתעב ומגואל, ולא שהן שקץ בעצם, כי הם בריות שברא השם, וחלילה שיברא ה' דבר משוקץ , אבל הוסיף מילת לכם, כלומר לעם קדוש כמוכם יחשבו לשקץ שלא יאכלום. (רבי שמואל יצחק רג'יו שם, שם) ר' אלעזר בן עזריה אומר: מנין שלא...
והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם. (מתוך ההגדה) איור: הרי לנגבהיים ואותה הבטחה היא שעמדה לאבותינו ולנו, והוא הברית שכרת בין הבתרים כשנפלה עליו אימה חשכה גדולה שהראהו ארבעה גליות והבטיחו שימלטו ישראל מהם. וכן הבטיחו ג"כ בקרבנות שאמר לו 'קחה לי עגלה משולשת' כדאיתא במדרש (ב"ר פרשה מ"ד), וזהו שאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם בכבוד גדול ובהצלחה רבה, ואפילו בזמן יעקב הצדיק 'צא ולמד' וכו'. (ריטב"א על ההגדה) מרור שאנו אוכלין וכו'. כי המרירות שהיתה לאבותינו במצרים היה הכנה וישועה וקיום לנו בכל הגלות. [וז"ש חז"ל...
אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּֽה. (ויקרא ו', ו) איור: הרי לנגבהיים כאשר הראה אותך בהר שימלאו חללו באדמה בשעת חנייתם, ועל האדמה 'אש תמיד תוקד'. (ספורנו שמות כז, ח) ואחר כך אש תמיד תוקד לא תכבה, כי מתוך המחלוקת באים לידי חרופין וגדופין, ואחר כך עֶברָתָם שמורה נצח. ולכן יחיש מפלט יפה שעה אחת קדם, ואל יחוש להוצאה מרובה, ולא ישוב מפני כל, כי המחלוקת מכלה ממון, גוף ונפש, וגדול השלום, ושם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם. (רבי אליעזר פאפו: פלא יועץ) ידוע מדברי קדשו של הבעש"ט כי צריך להיות תמיד נקודה התלהבות בלב איש...
אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה… (ויקרא ד', כ"ב) איור: הרי לנגבהיים אשר נשיא יחטא – המוסר השלטוני בין תקווה למציאות "אשר נשיא יחטא" – לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר, שמתחרט על זדונותיו. (רש"י שם, שם, בעקבות חז"ל בהוריות י,ע"ב וספרא ה, א) וְעַל עֲון הַמֶּלֶךְ אָמַר 'אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא'. כִּי אָמְנָם זֶה דָבָר מָצוּי שֶׁיֶּחֱטָא, כְּאָמְרו "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו) וְאָמַר בּו "וְאָשַׁם" שֶׁמֵּעַצְמו יַכִּיר עֲונו (פסוק כג) 'או הודַע אֵלָיו', עַל יְדֵי אֲחֵרִים. (ספורנו שם, שם) …"נשיא" הוא המנהיג הפוליטי,...
וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ, וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת הַשֵּׁשׁ. וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה, טָווּ אֶת הָעִזִּים. (שמות ל"ה, כ"ה-כ"ו) איור: הרי לנגבהיים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה – כיוון שתיבת "בחכמה" באה כאן כתוספת ל"נשא לבן אותנה", לא יתכן לפרשה במובן של תבונת-כפיים, אלא היא מאפיינת את ההחלטה שאליה נשאן ליבן. בשעה ששאר הנשים המאומנות במלאכת-יד הזדרזו להכין את הבדים הדרושים להתקנת יריעות הפאר של המשכן, בחרו החכמות שביניהן להתקין אל יריעות העזים. הללו היו פחות מפוארות, אבל חיוניות לגבי שמירת מיכלול המשכן, שהרי הן היו עיקר...