חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזָּק אִם בְּחֻקּוֹתָיו תֵּלְכוּ בְּחֵיקוֹ תָּנוּחוּ בלה שור וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו,ו) אבן עזרא: ונתתי שלום בארץ – ביניכם רמב"ן: ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו. אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט) (מסכת עוקצין פרק ג משנה יב) "אם אין שלום אין כלום" רמי פינצ'ובר פרשתנו נפתחת בתיאור של אוטופיה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי...
"יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו" (ויקרא כ"ה, יא-יג) טֹוב לָאָדָם / זַלְמָן שַׁזָּר טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד. לֹא סֵפֶר, לֹא רֵעַ, לֹא צִבּור וְלֹא פְּרָט, רַק הוּא עִם לִבּוֹ, עִם הַלֵּב רַק בִּלְבַד. טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד. וְטֹוב כִּי יֵצֵא פַּעַם רֵיק מִנְּכָסָיו. לֹא בַּיִת, לֹא שָׂדֶה, לֹא נִדרָשׁ, לֹא חַיָּב. רַק יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיַחְִרישׁ חֶרֶשׁ רַב. טֹוב כִּי יֵצֵא הָאָדָם מִנְּכָסָיו. כִי יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ...
"כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וּקְצַרְתֶּם אֶת קְצִירָהּ וַהֲבֵאתֶם אֶת עֹמֶר רֵאשִׁית קְצִירְכֶם אֶל הַכֹּהֵן" (ויקרא כ"ג, י') שתהא ראשונה לקציר. פירוש, שאסור לקצור קודם הבאת העומר. אבל אין פירושו כאשר יקצרו יקחו הראשית מן הקציר לעומר, דזה לא יתכן, דהא העומר קבוע לו זמן ממחרת השבת (פסוק יא), ואם "ראשית קצירכם" ראשית קציר שלכם, לפעמים מתחילין לקצור אחר י"ו בניסן, ואיך יביא "ראשית קצירכם", לכך פירושו שתהא ראשונה לקציר. (גור אריה) זְהִירוּת מַה שֶּׁנֶּאֱמַר נֶאֱמַר וְאִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִירוֹ נִשְׁאָר לְעוֹלָם וּמְשַׁנֶּה אֶת הָעוֹלָם יָכוֹל לַהֲרֹס עוֹלָם יָכוֹל לִבְנוֹת עוֹלָם בלה שור – 'השירה הזאת' הוצאת...
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ט-י) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. (עמוס ט יג) "ונגש חורש בקוצר" – רוצה לומר: הרבה תבואה תצמח ויהיו עוסקים בקצירה עד זמן החרישה והחורש והקוצר יגשו ויפגשו זה בזה. (מצודות דוד) מורכבות הניצחון דבי וייסמן בכמה הזדמנויות בעבר, הזכרתי שעד לא מזמן, חלק משמעותי מחיי הוקדש לדו-שיח בין-דתי ולהוראת קורסי מבוא ליהדות בקרב נוצרים. הקורסים התקיימו במוסדות נוצריים באזור ירושלים והתלמידים הגיעו מכל היבשות. כמעט בכל...
"וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא ט"ז, י) בידינו להפעיל את כוח ההתנגדות ברשות ה' ותחת מרותו. בידנו להיות בבחינת שעיר לה'. כלומר, להתנגד לכל הגירויים הפנימיים והחיצוניים המפתים אותנו. או בידינו להיות בבחינת השעיר לעזאזל– להפעיל את כוח ההתנגדות שבקרבנו בסירוב עז לשמוע בקול ה'. (רש"ר, הירש על הפרשה) יקימנו ונחיה לפניו רחל קרן לזכרם של כל הנופלים והנרצחים במלחמות חיינו. כבכל שנה, ובשנה זאת ביתר שאת, אנו קוראים בפרשת "אחרי מות" בסמוך לימי הזכרון הלאומיים – יום הזכרון לשואה ויום הזכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה....
וְהִיא שֶׁעָמְדָה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ שֶׁלֹּא אֶחָד בִּלְבָד עָמַד עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ אֶלָּא שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר עוֹמְדִים עָלֵינוּ לְכַלּוֹתֵנוּ וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילֵנוּ מִיָּדָם (מתוך ההגדה של פסח) כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת – וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת ערך יהודה פינצ׳ובר* *על פי דבר תורה משנת תשע״א של דודתי חנה אורבך, נלב״ע כ״ב שבט תשפ״ג הנגעים שבפרשות השבוע תזריע ומצורע אינם מובנים לנו – לא סיבתם ולא מטרתם. התורה מתארת את פרטי הצרעת אך איננו מכירים אותה במציאות. המונחים ׳טהור׳ ו ׳טמא׳ הם מושגים של השפה הדתית ולא הפיזית. שימושם מראה כי מדובר על העולם הדתי ולא (בהכרח) על תופעה שבמציאות הריאלית. אמנם...
פסוקים מההפטרה: "וְנַעֲמָן שַׂר צְבָא מֶלֶךְ אֲרָם הָיָה אִישׁ גָּדוֹל לִפְנֵי אֲדֹנָיו וּנְשֻׂא פָנִים כִּי בוֹ נָתַן יְהוָה תְּשׁוּעָה לַאֲרָם וְהָאִישׁ הָיָה גִּבּוֹר חַיִל מְצֹרָע וַיֵּרֶד וַיִּטְבֹּל בַּיַּרְדֵּן שֶׁבַע פְּעָמִים כִּדְבַר אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיָּשָׁב בְּשָׂרוֹ כִּבְשַׂר נַעַר קָטֹן וַיִּטְהָר" (מלכים ב' פרק ד' פסוק א . פסוק יד) הנה נא ידעתי כי אין אלקים בכל (הארצות) כי אם בישראל, יתרו אמר כי גדול ה' מכל האלקים אמרו שלא הניח יתרו ע"א בעולם שלא עבדה לכך אמר מכל האלקים. ורחב אמרה כי ה' אלקיכם הוא האלקים בשמים ממעל, ונעמן הודה בדבר יותר מהם שנאמר הנה נא ידעתי כי...
"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות י"ב, ב) הזה- נִתְקַשָּׁה מֹשֶׁה עַל מוֹלַד הַלְּבָנָה, בְּאֵיזוֹ שִׁעוּר תֵּרָאֶה וְתִהְיֶה רְאוּיָה לְקַדֵּשׁ, וְהֶרְאָה לוֹ בְּאֶצְבַּע אֶת הַלְּבָנָה בָּרָקִיעַ וְאָמַר לוֹ כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ (שם). וְכֵיצַד הֶרְאָהוּ? וַהֲלֹא לֹא הָיָה נִדְבָּר עִמּוֹ אֶלָּא בַּיּוֹם? שֶׁנֶּ' "וַיְהִי בְּיוֹם דִּבֶּר ה'" (שמות ו'), "בְּיוֹם צַוֹּתוֹ" (ויקרא ז'), "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וָהָלְאָה" (במדבר ט"ו)? אֶלָּא סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה נֶאֶמְרָה לוֹ פָרָשָׁה זוֹ וְהֶרְאָהוּ עִם חֲשֵׁכָה: (רש"י לפסוק) השינוי בשמות החודשים וכבר הזכירו רבותינו זה הענין, ואמרו: "שמות חדשים עלו עמנו מבבל" (ירושלמי ראש השנה א ב, בראשית רבה...
"וַיִּצֹק֙ מִשֶּׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה עַ֖ל רֹ֣אשׁ אַהֲרֹ֑ן וַיִּמְשַׁ֥ח אֹת֖וֹ לְקַדְּשֽׁוֹ" (ויקרא ח', י"ב) כַּשֶּׁמֶן הַטּוֹב עַל הָרֹאשׁ יֹרֵד עַל הַזָּקָן זְקַן אַהֲרֹן שֶׁיֹּרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו כְּטַל חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל הַרְרֵי צִיּוֹן כִּי שָׁם צִוָּה יְהוָה אֶת הַבְּרָכָה חַיִּים עַד הָעוֹלָם" (תהילים קל"ג) כל הכלים שעשה משה משיחתן מקדשן, מיכן ואילך עבודתן מחנכתן…דאמר קרא:"וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם" – אותם במשיחה, ולא לדורות במשיחה. (סנהדרין טז ע"ב) לא ידעתי יונתן מוס בספרו המפורסם "קיצור תולדות האנושות" מצביע יובל נח הררי על כך שאחד המאפיינים המרכזיים של המהפכה המדעית הוא הכרה בפוטנציאל שטמון בהודאה בבורות. האירוע המכונן שהוביל להכרה זו, טוען הררי, היה...
"וְהֵבִיא אַיִל תָּמִים מִן הַצֹּאן בְּעֶרְכְּךָ לְאָשָׁם אֶל הַכֹּהֵן וְכִפֶּר עָלָיו הַכֹּהֵן עַל שִׁגְגָתוֹ אֲשֶׁר שָׁגָג וְהוּא לֹא יָדַע וְנִסְלַח לו" (ויקרא ה', י"ח) אדם כי יקריב מכם – כי יקריב מעצמכם בוידוי דברים והכנעה על דרך ונשלמה פרים שפתינו וכאמרו זבחי אלהים רוח נשברה, כי אין חפץ בכסילים המקריבים בלתי הכנעה קודמת, וכבר אמרו ז"ל מכם ולא כלכם. (ספורנו ויקרא א', ב') למה מתחילין התינוקות ללמוד מן פר' קרבנות, מה הקרבנות טהורים אף התינוקות כן, וזה מבואר על דרך שמסיק בילקוט פר' פנחס (כח ג) כבשים בני שנה שמכבסים עונות האדם ועושין אותו כתינוק בן שנה בעבור זה...