גליונות שבת שלום

ויקרא תשע"ח, גיליון 1046

אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא, וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֱלֹהָיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה… (ויקרא ד', כ"ב) איור: הרי לנגבהיים אשר נשיא יחטא – המוסר השלטוני בין תקווה למציאות "אשר נשיא יחטא" – לשון אשרי, אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר, שמתחרט על זדונותיו. (רש"י שם, שם, בעקבות חז"ל בהוריות י,ע"ב וספרא ה, א) וְעַל עֲון הַמֶּלֶךְ אָמַר 'אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא'. כִּי אָמְנָם זֶה דָבָר מָצוּי שֶׁיֶּחֱטָא, כְּאָמְרו "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב, טו) וְאָמַר בּו "וְאָשַׁם" שֶׁמֵּעַצְמו יַכִּיר עֲונו (פסוק כג) 'או הודַע אֵלָיו', עַל יְדֵי אֲחֵרִים.  (ספורנו שם, שם) …"נשיא" הוא המנהיג הפוליטי,...

ויקהל-פקודי תשע"ח, גיליון 1045

וְכָל אִשָּׁה חַכְמַת לֵב, בְּיָדֶיהָ טָווּ, וַיָּבִיאוּ מַטְוֶה אֶת הַתְּכֵלֶת וְאֶת הָאַרְגָּמָן, אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁנִי, וְאֶת הַשֵּׁשׁ.  וְכָל הַנָּשִׁים אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה, טָווּ אֶת הָעִזִּים. (שמות ל"ה, כ"ה-כ"ו) איור: הרי לנגבהיים   אֲשֶׁר נָשָׂא לִבָּן אֹתָנָה בְּחָכְמָה – כיוון שתיבת "בחכמה" באה כאן כתוספת ל"נשא לבן אותנה", לא יתכן לפרשה במובן של תבונת-כפיים, אלא היא מאפיינת את ההחלטה שאליה נשאן ליבן. בשעה ששאר הנשים המאומנות במלאכת-יד הזדרזו להכין את הבדים הדרושים להתקנת יריעות הפאר של המשכן, בחרו החכמות שביניהן להתקין אל יריעות העזים. הללו היו פחות מפוארות, אבל חיוניות לגבי שמירת מיכלול המשכן, שהרי הן היו עיקר...

כי תשא תשע"ח, גיליון 1044

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה: לֶךְ רֵד  כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות ל"ב, ז) איור: הרי לנגבהיים   לך רד – (ברכות לב) רד מגדולתך, לא נתתי לך גדולה אלא בשבילם. באותה שעה נתנדה משה מפי בית דין של מעלה (תנחומא). (רש"י שם, שם)  לך רד – כי שהייתך על ההר איבדה את תכליתה, שכן עמך שם לאל את קשרי הברית שהוחל בקשירתם, ושוב אין אפשרות להוציא את הדבר אל הפועל. (הרש"ר הירש שם, שם) …ופירוש ירידה זו הוא. שלא יתנהג עוד ע״י דרך נסי תמיד כמו שהיה משה זרוע תפארתו יתברך, אלא יהיו הליכותיך בהנהגה טבעית ונתן...

תצוה תשע"ח, גיליון 1043

כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים, לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן. בְּאָמְרָם: הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אָמַר לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לְפָנָיו, וְלֹא בָאָה. (אסתר א, י"ז) איור: הרי לנגבהיים   הנה זולת הוללות רעת מציאות השליחות להביאה לידי בזיון, הסכיל עשו בג' דברים הוזכרו בכתובים הקודמים. א. שבעלות על לבו הדבר הרע ההוא לא נתייעץ לא עם עצמו במיתון ולא עם אחרים, לראות אם טוב ואם רע, ומה גם על דבר כזה שהחרטה מצויה בו. ב. שלא שלח אליה לאמר תבא עם נערותיה כדרך מלכה כמוה, או לפחות עם סריסיה משרתי פניה, ולא עם הסריסים המיוחדים לשרת את המלך, שאינו לפי...

תרומה תשע"ח, גיליון 1042

וְעָשִׂיתָ אֶת הַקְּרָשִׁים לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים עֹמְדִים.  עֶשֶׂר אַמּוֹת, אֹרֶךְ הַקָּרֶשׁ; וְאַמָּה וַחֲצִי הָאַמָּה, רֹחַב הַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד שְׁתֵּי יָדוֹת לַקֶּרֶשׁ הָאֶחָד מְשֻׁלָּבֹת, אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ.  כֵּן תַּעֲשֶׂה לְכֹל קַרְשֵׁי הַמִּשְׁכָּן. (שמות כ"ו ט"ו-י"ז) איור: הרי לנגבהיים   'ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים' – למה עצי שטים? למד הקב"ה דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות, אומר לו: ומה מלך מלכי נמלכים הקדוש ברוך הוא, שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן, אמר: לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם על אחת כמה וכמה! (שמות רבה לה, ב) ועשית את הקרשים למשכן. יש לומר דהנה כתיב...

משפטים תשע"ח, גיליון 1041

וְשֹׁחַד לֹא תִקָּח כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר פִּקְחִים  וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. (שמות כ"ג, ח) איור: הרי לנגבהיים   יעור פקחים – (כתובות קה מכילתא) אפי' חכם בתורה ונוטל שוחד סוף שתטרוף דעתו עליו וישתכח תלמודו ויכהה מאור עיניו. (רש"י שם שם) יְעַוֵּר פִּקְחִים – כמו שהושאלה הראייה מן העין על הלב ומשפט השכל, כן הושאל הפכו, שהוא העיוורון, על העדר השכלת הדברים הברורים וגלויים לעין, והכוונה כי השוחד יטה את לב האדם מדרך הצדק ויכהה מאור השכל, עד שהאדם הפיקח שהוא היפך העיוור, לא יראה הדברים לאמיתתם, ודברי הצדיקים בדין, הם ישרים, יהיו בעיניו עקומים ומסולפים. (רבי יצחק שמואל רג'יו...

יתרו תשע"ח, גיליון 1040

וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת, שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים, שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת.   וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת. (שמות י"ח, כ"א-כ"ב) איור: הרי לנגבהיים     ואתה תחזה – ברוח הקודש שעליך. אנשי חיל – עשירים שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים. אנשי אמת – אלו בעלי הבטחה שהם כדאי לסמוך על דבריהם, שעי"כ יהיו דבריהם נשמעים. שנאי בצע – ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן 'כל דיינא דמפקין ממונא מיניה בדינא בדינא לאו דיינא הוא (בבא בתרא נח, ע"ב). (רש"י שם,שם) שונאי בצע – אלו העשירים אשר יש להם כל...

בשלח תשע"ח, גיליון 1039

וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. (שמות י"ד, כ"ט; ט"ו, י"ט) איור: הרי לנגבהיים ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה. כאן הקדים תוך הים ליבשה ובסמוך אמר בהפך ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים, גם כל הפסוק ההוא מיותר, וכאן נאמר והמים להם חומה מלא בוי"ו, ובסמוך נאמר חמה חסר, בלא וי"ו, ובילקוט (בשלח רלח ע"א) מסיק שהוא לשון אף וחימה, לפי שהיו ישראל נתונים בדין אם להינצל או אם להיטבע עם המצרים, ועל פי דרך זה נוכל לומר שהיו בישראל כיתות כיתות על הים, מקצתם צדיקים מקצתם קטני אמנה כנח, שנאמר בו (בראשית ו ז) מפני מי המבול....

בא תשע"ח, גיליון 1038

וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ איור: הרי לנגבהיים   אין כל בעלי חיים כולם שווים, אבל שיש בהם יותר דעת מן בעל חי אחר, כי יש מהם בעלי נפש ויש בהם דעת, ויש בהם שמשוללים מן הדעת לגמרי. וז"ש שהכלב מכיר קונו כי כבר התבאר למעלה בפרק הכונס (ב"ק ס' ב') כי הכלב הוא בעל נפש, ולכך יש בו הכרה, ונקרא בשביל זה כלב, שהוא כולו לב. (המהר"ל מפראג : חידושי אגדות חלק ד, עמ' ס – מסכת הוריות)   על חושך ועיוורון פנחס לייזר הפילוסוף היהודי פרנץ רוזנצווייג אמר "שפרשת השבוע" היא איגרת אישית הנשלחת אלינו...

וארא תשע"ח, גיליון 1037

וַיֹּאמֶר אֵלָיו משֶׁה: כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר אֶפְרֹשׂ אֶת כַּפַּי אֶל ה' (שמות ט, כט) איור: הרי לנגבהיים   ויאמר אליו משה כצאתי את העיר – אמרו המפרשים: כי לא יוכל לפרוש כפיו במצרים בעבור שמלאה אלילים. (אבן עזרא שם, שם) כצאתי את העיר אפרוש כפי. תימא למה נאמר כאן 'כצאתי' יותר מן שאר מכות, וי"ל שמכה זו היתה בשדה, אמר משה: כצאתי ואראה את הקלקול שעשתה הברד באילני חקלא, אז אשים אל לבי ואתפלל אל ה', ולכך נאמר 'כצאתי' יותר מבשאר מכות. (פירוש הריב"א שם, שם) אפרש את כפי. לא יתכן שיעלים התפלה העיקרית ויזכיר פרשת כפים לבד שהוא...