איור: הרי לנגבהיים …שוב פעם אחת היו עולין לירושלים, כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם. כיון שהגיעו להר הבית, ראו שועל שיצא מבית קדשי הקדשים התחילו הן בוכין, ורבי עקיבא מצחק. אמרו לו: מפני מה אתה מצחק? אמר להם: מפני מה אתם בוכים? אמרו לו: מקום שכתוב בו (במדבר א, נא) 'והזר הקרב יומת' ועכשיו 'שועלים הלכו בו' ולא נבכה?! אמר להן: לכך אני מצחק, דכתיב (ישעיהו ח, ב) 'ואעידה לי עדים נאמנים, את אוריה הכהן ואת זכריה בן יברכיהו' – וכי מה ענין אוריה אצל זכריה? אוריה במקדש ראשון וזכריה במקדש שני?! אלא, תלה הכתוב נבואתו של...
נַחְנוּ נַעֲבֹר חֲלוּצִים לִפְנֵי ה' אֶרֶץ כְּנָעַן וְאִתָּנוּ אֲחֻזַּת נַחֲלָתֵנוּ מֵעֵבֶר לַיַּרְדֵּן. (במדבר לב, לב) איור: הרי לנגבהיים ויענו בני גד ובני ראובן לאמר וגו' נחנו נעבור חלוצים. פי' הרמב"ן אמרו לו אין אדוני צריך לצוות עלינו בתנאי כפול חלילה לעבדיך לעבור מה שאדוני מצוה כי הם דברי ה' ולא נעבור על מצותו וזה טעם 'את אשר דבר ה" כי מתחלה אמרו 'כאשר אדוני מצוה'. (הטור הארוך שם, שם) נחנו נעבור חלוצים לפני ה'. היה לו לומר אנחנו, אבל מפני שהיו בני גד בעלי הכח והגבורה בכל המקומות לטרוף טרף האויבים, ושבחו עצמם בלשון חלוצים לפני ה', לכך המעיטו עצמם בלשון...
וְשֵׁם בַּת אָשֵׁר, שָׂרַח. (במדבר כ"ו, מ"ו) איור: הרי לנגבהיים שרח בת אשר היתה מבאי מצרים ומיוצאיה; מבאי מצרים, דכתיב 'ושרח אחתם' (בראשית מו יז) ומבאי הארץ, שנאמר 'ושם בת אשר שרח' (במדבר כו מו). (סדר עולם רבה ט, ב) ד"א: חלילה לך. אמר אברהם: רבונו של עולם, צופה אני ברוח הקדש כי עתידה אשה אחת לפלט עיר שלימה, ואני איני כדאי לפלט חמשת הכרכים הללו?! ואיזו היא האשה? זו סרח בת אשר, בשעה שמרד שבע בן בכרי בדוד ובא באבל, שנאמר וכל העם אשר את יואב משחיתים להפיל החומה '(ש"ב כ טו) כיון שהרגישה...
וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ ה' אֶל בִּלְעָם: לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים… (במדבר כ"ב, ל"ה) איור: הרי לנגבהיים וַיֹּאמֶר בִּלְעָם אֶל מַלְאַךְ ה': חָטָאתִי, שֶׁהָיָה רָשָׁע עָרוּם וְיוֹדֵעַ שֶׁאֵין עוֹמֵד מִפְּנֵי הַפֻּרְעָנוּת אֶלָּא תְּשׁוּבָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁחוֹטֵא וְאוֹמֵר חָטָאתִי, אֵין רְשׁוּת לַמַּלְאָךְ לִגַּע בּוֹ (במדבר כב, לד) כִּי לֹא יָדָעְתִּי. 'ְעַתָּה אִם רַע בְּעֵינֶיךָ אָשׁוּבָה לִי', אָמַר לוֹ: אֲנִי לֹא הָלַכְתִּי עַד שֶׁאָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא (במדבר כב, כ) 'קוּם לֵךְ אִתָּם', וְאַתָּה אוֹמֵר שֶׁאֶחֱזֹר?! כָּךְ אֻמְנָתוֹ: לֹא כָךְ אָמַר לְאַבְרָהָם לְהַקְרִיב אֶת בְּנוֹ וְאַחַר כָּךְ (בראשית כב, יא-יב) 'וַיִּקְרָא מַלְאַךְ ה', וַיֹּאמֶר אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ' לָמוּד הוּא לוֹמַר דָּבָר וּמַלְאָךְ מַחֲזִירוֹ,...
וַיָּרֶם מֹשֶׁה אֶת־יָדוֹ וַיַּךְ אֶת־הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם. וַיֹּאמֶר ה' אֶל־מֹשֶׁה וְאֶל־אַהֲרֹן: יַעַן לֹא־הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת־הַקָּהָל הַזֶּה אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר־נָתַתִּי לָהֶם. (במדבר כ, – יא-יב) איור: הרי לנגבהיים יען לא האמנתם – גילה הכתוב שאלולי חטא זה היו נכנסין לארץ. קשה, שהרי בסוף פרשת ואלה שמות פרש"י 'עתה תראה אשר אעשה לפרעה ' -העשוי לפרעה תראה, העשוי למלחמות ל"א מלכים לא תראה, הרי אם כן היה כאן חטא אחר. ויש לומר: דודאי חטא 'למה הרעות' גרם לו למשה שלא יראה בנקמתן של מלכי כנען כשיכנסו ישראל לארץ. ואולי...
וְעַתָּה הִנֵּה הַמֶּלֶךְ מִתְהַלֵּךְ לִפְנֵיכֶם וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי וּבָנַי הִנָּם אִתְּכֶם וַאֲנִי הִתְהַלַּכְתִּי לִפְנֵיכֶם מִנְּעֻרַי עַד־הַיּוֹם הַזֶּה הִנְנִי עֲנוּ בִי נֶגֶד ה' וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת־שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת־מִי עָשַׁ֙קְתִּי אֶת־מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד־מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶֽם׃ (שמואל א יב, ב-ג – מתוך ההפטרה לפרשת קרח) איור: הרי לנגבהיים ועתה הנה המלך מתהלך לפניכם ואני זקנתי ושבתי, רצה לומר ואני לא השגתי שום טובה חלף עבודתי אשר עבדתיכם, אני זקנתי מרוב עבודה ועול הצבור שעל ידי זה קפצה עלי זקנה שלא בזמנה (כי היה אז בן חמשים שנה) ובני גם הם לא ירשו גדולתי כי הנם אתכם כאחד העם מוסרים...
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים, וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן, אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר י"ג, ב') איור: הרי לנגבהיים שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים – "לכך פרט אנשים, לפי שאמרו רבותינו ז"ל (ילקו"ש פנחס תשעג כז) האנשים היו שונאים את הארץ ואמרו 'נתנה ראש ונשובה מצרימה' (במדבר יד ד) והנשים היו מחבבות הארץ ואמרו 'תנה לנו אחזה' (שם כז ד) ועל כן אמר הקב"ה: לפי דעתי, שאני רואה בעתיד, היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה, אבל לך לדעתך שאתה סבור שכשרים המה, ואתה סבור שהארץ חביבה עליהם, תשלח אנשים וזהו 'שלח לך' -'לדעתך' אנשים, אבל לדעתי היה יותר טוב לשלוח...
וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי־הוֹצִיא ה' אֶת־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם. (שמות יח, א) איור: מרדכי בק 'וישמע יתרו כהן מדין' – מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב. ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע ובא. שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל מלכי עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, שנאמר (תהלים כט, ט) 'ובהיכלו כולו אומר כבוד' נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו: מה קול ההמון אשר שמענו?...
וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל־הַפְּקֻדִים (במדבר ז, א-ב) איור: הרי לנגבהיים ויהי ביום כלות משה. כלות כתיב (ר"ל בפת"ח ולא כלות בשו"א ודו"ק) יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה (במדרש רבה. תנחומא נשא כ). (רש"י שם) …נשיאי ישראל – היו אלה נשיאי ישראל: אנשים "נשואי פנים הנושאים את משא העם"; בתוקף מעמדם הם עמדו ברום הייעוד הלאומי, והיה עליהם להעלות את האומה לרום מעלת מעמדם. והם היו 'ראשי בית אבותם'."בית אב" כולל את כל המשפחות...
ישַלֵּם גמֻלַיָא לשָנְאֵי ונַגוָתָא – צְדַקְּתָא לעַם חָבִיב וְסַּגִי זַכוָתָא. ישלם גמולים לשונאים ולאיי ים – צדקה לעם חביב ורב זכויות (מתוך: "אקדמןת מילין"- פיוט לחג השבועות) איור: הרי לנגבהיים הוא (רבי עקיבא) היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) 'בצלם אלהים עשה את האדם'. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) 'בנים אתם לה' אלהיכם'. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) 'כי לקח טוב נתתי...