"ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר יהוה אלהיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר יהוה אלהיך לשכן שמו שם" (דברים כ"ו, ב') כי סגולת מצות בכורים להורות לאדם מדת ההסתפקות ולא יתקנא בחבירו כלל וכולם שווים לטובה כי מי שיש לו שדות הרבה הביא מכל שדה בכורים ומי שלא הי' לו רק שדה אחת לא הביא רק משדה אחת עכ"ז המצוה הזאת שיהי' שמח בחלקו כי הש"י נתן לו זאת ובודאי לא נצרך לו יותר. וז"ש במס' אבות איזהו עשיר השמח בחלקו. שהאדם צריך להאמין שכל מזונותיו ועשרו הכל בהשגחת הבורא ב"ה ע"כ...
"כִּי יִקָּרֵא קַן צִפּוֹר לְפָנֶיךָ בַּדֶּרֶךְ בְּכָל עֵץ אוֹ עַל הָאָרֶץ אֶפְרֹחִים אוֹ בֵיצִים וְהָאֵם רֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרֹחִים אוֹ עַל הַבֵּיצִים לֹא תִקַּח הָאֵם עַל הַבָּנִים. שַׁלֵּחַ תְּשַׁלַּח אֶת הָאֵם וְאֶת הַבָּנִים תִּקַּח לָךְ לְמַעַן יִיטַב לָךְ וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים" (דברים כ"ב, ו-ז) צִפּוֹר פְּצוּעָה אִמְרִי לִי כֵּיצַד הִנָּךְ נוֹשֵׂאת כֹּבֶד גַּעֲגוּעֵי שָׁמַיִם כֵּיצַד מִקְּצוֹת עוֹלָם נֶאֱסֶפֶת כְּחִבּוּק לַהֲקָתֵךְ וּמִנַּיִן נוֹבֵעַ צִיּוּצֵךְ הַחוֹמֵל, לַמְרוֹת שִׁבְרֵךְ. לַמְּדִינִי צִפּוֹר פְּצוּעָה לְאַתֵּר גַּרְגִּיר אוֹר בְּתַחְתִּיּוֹת אֲדָמָה, לְהִתְנַחֵם מִן הָאַיִן. טלי וייס "כדי להיות חופשי צריך להשתחרר מן השנאה" מיכל צ'רנוביצקי פרשת השבוע – פרשת כי תצא. היא הפרשה עם הכי הרבה מצוות בתורה....
"שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ לֹא תוּכַל לָתֵת עָלֶיךָ אִישׁ נָכְרִי אֲשֶׁר לֹא אָחִיךָ הוּא" (דברים י"ז, ט"ו) "דווקא הדרישה למלך שיצא להילחם מלחמותינו, אותה פסלה התורה; שהרי כך נאמר בפרשה "וכי תבואו אל הארץ אשר ה' אלוקיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך". סדר זה מוכיח, שמלך ישראל לא נועד לכבוש את הארץ ולהבטיח את ירושתה, שהרי רק לאחר הכיבוש נצטווינו לשים מלך. עניינו של המלך אינו לפתח עָצְמה כלפי חוץ, שכן לצורך הכיבוש אין לישראל אלא להיות "ישראל", ובתוקף מוסרי זה יזכה בארץ. וכך דרשו...
"וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל." (דברים י"א, כ"ט) רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד! בְּחֵיקֵךְ, מְלוֹן-בְּרָכָה, מְעוֹן סֵתֶר, זֶרַע טָמַנּוּ… לֹא עוֹד פְּנִינֵי זְגוּגִיּוֹת שֶׁל כֻּסֶּמֶת, זֶרַע חִטָּה כְּבֵדָה, גַּרְגֵּר שְׂעוֹרָה חֲתוּל כֶּתֶם, שִׁבֹּלֶת-שׁוּעָל חֲרֵדָה. רְאִי, אֲדָמָה, כִּי הָיִינוּ בַּזְבְּזָנִים עַד מְאֹד: פִּרְחֵי פְּרָחִים בָּךְ טָמַנּוּ רַעֲנַנִּים וּבְהוֹד, אֲשֶּר נְשָׁקָתַם הַשֶּׁמֶשׁ מִנְּשִׁיקָתָהּ רִאשׁוֹנָה, מַצְנִיעַ חֵן עִם יְפֵה קֶלַח, קְטֹרֶת כּוֹסוֹ נְכוֹנָה. וְעַד שֶׁיָּדְעוּ צָהֳרַיִם בְּעֶצֶם הַצַּעַר הַתָּם, וּבְטֶרֶם רָווּ טַל שֶׁל בֹּקֶר בַּחֲלוֹמוֹת-אוֹר נִבְטָם. הֵא לָךְ הַטּוֹבִים בְּבָנֵינוּ, נֹעַר טְהָר...
"כִּי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר. ח אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ" (דברים ח, ז-ח) ארץ שבעת המינים / מילים: דודו ברק לחן: נחום היימן שיבולים אל מול חמהברינה יוצאים יחדיו הקוצריםהדגן לאדמהמנשק בתום עידן ממטרים לכרמים בנות שבותבמחולות ובשירה אדירהענבים ואהבותתאסוף בשפע כל נערה תחת עץ התאנהלבונה ומור וצוף הזהבאת אינך מאמינההוא רוצה אותך בִּדבש וחלב הרימון מסמיק על עץאת פניו ראינו למרחוקאיך ליבנו התנפץכרימון שחוט אל פיך המתוק מן הזית שוב נלמדלעשות תורה וגם אהבההתמר תושיט שוב ידותבעיר בנפש אש להבה הפירות על...
"וָאֶתְחַנַּן אֶל יְהוָה בָּעֵת הַהִוא לֵאמֹר: "…אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן" (דברים ג, כג-כה) תפילה / אברהם חלפי אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִילִּים מֵהֶן נוֹלֶדֶת תְּפִילָּה. כָּל הַמִּילִּים אָבְדוּ בְּקוֹלִי וְהָיוּ כְּאִלְּמוּת אֲפֵלָה. אַךְ עֲדַיִן רוֹאוֹת עֵינַי זוֹהַר עֵינָיו שֶל יֶלֶד. וְעוֹד רוֹאוֹת עֵינַי: כּוֹכָב אֵין דוֹמֶה לוֹ בַּזֹּהַר. וְאִמָּהוֹת דְּאוּגוֹת-פָּנִים נוֹהֲגוֹת אֶל הָאוֹר יַלְדֵיהֶן הַקְּטָנִּים. מַה יִהְיֶה עֲלֵיהֶם? מַה יִהְיֶה? שִמְעוּ שִׂמְחָתָם הַנּוֹשֶמֶת כְּאָבִיב, שֶנִּדְמֶה כִּי לֹא יַחֲלוֹף עַד עוֹלָם. כָּרוֹעַ אֶכְרַע לִפְנֵי דְּמוּת אֱלֹהִים אַף אִם מֵעֵינַי נֶעְלָם. אַל-נָא תָּרַע לַתְּמִימִים, הֵם אֵינָם יוֹדְעִים מַדּוּעַ בָּרָק פּוֹגֵעַ בְּעֵץ הַנּוֹשֵׂא אֶת פִּרְיוֹ...
"וָאֶקַּח אֶת רָאשֵׁי שִׁבְטֵיכֶם אֲנָשִׁים חֲכָמִים וִידֻעִים וָאֶתֵּן אוֹתָם רָאשִׁים עֲלֵיכֶם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת וְשָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת וְשֹׁטְרִים לְשִׁבְטֵיכֶם" (דברים א, טו) "מקדש שני שהיו עוסקין בתורה ובמצות וגמילות חסדים, מפני מה חרב? מפני שהיתה בו שנאת חנם" (בבלי יומא ט, ע"ב) "ואם נחרבנו, ונחרב העולם עמנו, על-ידי שנאת חינם, נשוב להיבנות , והעולם עמנו יבנה, על-ידי אהבת חינם" (אורות הקודש לראי"ה קוק זצ"ל ג, שכד) אומנות הנחת דברים – ממשה המנהיג למשה רבינו תניה אלון דוגמא אישית אֵ֣לֶּה הַדְּבָרִ֗ים אֲשֶׁ֨ר דִּבֶּ֤ר משֶׁה֙ אֶל־כָּל־יִשְׂרָאֵ֔ל בְּעֵ֖בֶר הַיַּרְדֵּ֑ן בַּמִּדְבָּ֡ר בָּֽעֲרָבָה֩ מ֨וֹל ס֜וּף בֵּֽין־פָּארָ֧ן וּבֵֽין־תֹּ֛פֶל וְלָבָ֥ן וַֽחֲצֵרֹ֖ת וְדִ֥י זָהָֽב: סיפור חייו של עם ישראל מקפל בתוכו רֹבָדִים שונים. כל רֹבֶד מספר מהלך של חיים, כל רֹבֶד...
"וַיֹּאמְרוּ אִם מָצָאנוּ חֵן בְּעֵינֶיךָ יֻתַּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת לַעֲבָדֶיךָ לַאֲחֻזָּה אַל תַּעֲבִרֵנוּ אֶת הַיַּרְדֵּן. ו וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִבְנֵי גָד וְלִבְנֵי רְאוּבֵן הַאַחֵיכֶם יָבֹאוּ לַמִּלְחָמָה וְאַתֶּם תֵּשְׁבוּ פֹה" (במדבר ל"ב, ה-ו) במרכז פרשתנו עימות בין שני ערכים: הרצון להתחשב בצרכים המיוחדים של קבוצה בעם מחד, מול חובת הערבות ההדדית והשוויון מאידך. צלו הכבד של חטא המרגלים, החשש מפני מאיסת הארץ והפחד מכיבושה – כל אלו מעצימים את הבעייתיות שבבקשתם של שני השבטים. (הרב ד"ר תמיר גרנות) נחמות כפולות חיים ויצמן דבר תורה זה וגיליון זה של "שבת שלום" מוקדשים לזכרו של אבי מורי סנפרוד ("ווייטי") ויצמן (ישראל בן חיים...
"ַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. וְרָאִיתָה אֹתָהּ וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל עַמֶּיךָ…" (במדבר כז', ב-ג) "וידבר משה אל ה' לאמר" – להודיע שבחן של צדיקים שכשהם נפטרים מן העולם מניחים צורך עצמן ועוסקין בצורך ציבור. "לאמר" – אין תלמוד לומר "לאמר". מה תלמוד לומר "לאמר"? אלא אמר לו: הודיעני נא אם אתה ממנה עליהם פרנסים אם לאו. עד שהשיבו הקב"ה ואמר לו: "קח לך את יהושע בן נון איש אשר רוח אלהים בו וסמכת את ידך עליו". (ספרי במדבר פיסקא קלח) ומודה על האמת זה משה, שנאמר: "וישמע משה וייטב...
"אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ" (במדבר ב', ב') "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" – בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח, יח) "רכב אלהים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר ה, י) "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאוים לדגלים אמרו אלואי כך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט, ה) "ושתו ביין מסכתי" הוי "אֶל בֵּית הַיָּיִן" זה סיני "וְדִגְלוֹ עָלַי...