גליונות שבת שלום

נשא תשע"ח, גיליון 1055

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם. וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל רָאשֵׁי בֵּית אֲבֹתָם הֵם נְשִׂיאֵי הַמַּטֹּת הֵם הָעֹמְדִים עַל־הַפְּקֻדִים (במדבר ז, א-ב) איור: הרי לנגבהיים ויהי ביום כלות משה. כלות כתיב (ר"ל בפת"ח ולא כלות בשו"א ודו"ק) יום הקמת המשכן היו ישראל ככלה הנכנסת לחופה (במדרש רבה. תנחומא נשא כ). (רש"י שם)  …נשיאי ישראל – היו אלה נשיאי ישראל: אנשים "נשואי פנים הנושאים את משא העם"; בתוקף מעמדם הם עמדו ברום הייעוד הלאומי, והיה עליהם להעלות את האומה לרום מעלת מעמדם. והם היו 'ראשי בית אבותם'."בית אב" כולל את כל המשפחות...

במדבר, חג השבועות תשע"ח, גיליון 1054

ישַלֵּם גמֻלַיָא לשָנְאֵי ונַגוָתָא – צְדַקְּתָא לעַם חָבִיב וְסַּגִי זַכוָתָא. ישלם גמולים לשונאים ולאיי ים – צדקה לעם חביב ורב זכויות (מתוך: "אקדמןת מילין"- פיוט לחג השבועות) איור: הרי לנגבהיים הוא (רבי עקיבא) היה אומר: חביב אדם שנברא בצלם. חיבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם. שנאמר (בראשית ט, ו) 'בצלם אלהים עשה את האדם'. חביבין ישראל. שנקראו בנים למקום. חיבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום. שנאמר (דברים יד, א) 'בנים אתם לה' אלהיכם'. חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה. חיבה יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם. שנאמר (משלי ד, ב) 'כי לקח טוב נתתי...

בחקתי תשע"ח, גיליון 1053

עֹמְדוֹת הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ יְרוּשָׁלִָם. יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה־לָּהּ יַחְדָּו. (תהלים קכב, ב-ג) איור: הרי לנגבהיים א"ל רב נחמן לר' יצחק: מאי דכתיב (הושע יא, ט) 'בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר' – משום דבקרבך קדוש לא אבוא בעיר?! א"ל: הכי א"ר יוחנן: אמר הקב"ה: לא אבוא בירושלים של מעלה עד שאבוא לירושלים של מטה, ומי איכא ירושלים למעלה? אין(כן) דכתיב (תהלים קכב, ג) ירושלם הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו. (בבלי תענית ה, ע"א) …וכן מקום הקבוע והמיוחד לכל ישראל הוא ירושלים, דלא נתחלקה לשבטים לחד מאן דאמר, לכך גם ירושלים יש לה שבעים שמות וכתיב (תהילים קכב, ג) "ירושלים...

בהר תשע"ח, גיליון 1052

וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ (ויקרא כה, לה) איור: הרי לנגבהיים   גר ותושב – אַף אִם הוּא גֵּר אוֹ תוֹשָׁב; וְאֵיזֶהוּ תוֹשָׁב? כָּל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו שֶׁלֹּא לַעֲבוֹד ע"ז וְאוֹכֵל נְבֵלוֹת (עי' ספרא).  (רש"י שם, שם) גר ותושב – הואיל וגר צדק הוא בכלל "אחיך", יש לפרש את "גר ותושב" כעין האמור באברהם "גר-ותושב אנכי עמכם" (בראשית כג, ד); באתי אליכם מן הנכר, והריני יושב עמכם; לא נולדתי כאן ולאהתאזרחתי ביניכם – אך אני יושב עמכם. והרי זה המושג של "גר תושב". הוא לא נכנס לכלל ישראל; אך הוא פרש מעבודה זרה וקיבל על עצמו מצוות בני...

אמר תשע"ח, גיליון 1051

בַּר יוֹחָאי, לִמְקוֹם אַבְנֵי שַׁיִשׁ, הִגַּעְתָּ לִפְנֵי אַרְיֵה לַיִשׁ, גַּם גֻּלַּת כּוֹתֶרֶת עַל עַיִשׁ, תָּשׁוּרִי וּמִּי יְשׁוּרֶךָ.  (רבי שמעון לביא, טריפולי מאה 15-16) איור: הרי לנגבהיים   וכל תורה שאין עמה מלאכה…: רבי ישמעאל ורבי שמעון בר יוחאי תנו רבנן: 'ואספת דגנך' – מה תלמוד לומר? לפי שנאמר (יהושע א'): 'לא ימוש ספר התורה הזה מפיך' – יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: 'ואספת דגנך' – הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל. רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה, ודש בשעת דישה, וזורה בשעת הרוח, תורה מה תהא עליה? אלא,...

אחרי מות-קדשים תשע"ח, גיליון 1050

וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'. (ויקרא י"ח, ה') איור: הרי לנגבהיים   כבר היה ר' ישמעאל ורבי עקיבא ורבי אלעזר בן עזריה מהלכין בדרך ולוי הסדר ורבי ישמעאל בנו של רבי אלעזר בן עזריה מהלכין אחריהן נשאלה שאלה זו בפניהם: מניין לפקוח נפש שדוחה את השבת? …נענה רבי אלעזר ואמר: ומה מילה שהיא אחד ממאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם דוחה את השבת, קל וחומר לכל גופו שדוחה את השבת. רבי יוסי בר' יהודה אומר (שמות לא, יג): את שבתותי תשמורו יכול לכל ת"ל אך חלק רבי יונתן בן יוסף אומר (שמות לא,...

תזריע-מצרע תשע"ח, גיליון 1050

מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין;  תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות;  ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. (מתוך מגילת העצמאות) איור: הרי לנגבהיים   אַאֲמִינָה גַּם בֶּעָתִיד, אַף אִם יִרְחַק זֶה הַיּוֹם, אַךְ בּוֹא יָבוֹא – יִשְׂאוּ שָׁלוֹם  אָז וּבְרָכָה לְאֹם מִלְּאֹם (שאול טשרניחובסקי: אני מאמין) אבינו שבשמים, ברך את מדינת ישראל ואת יושביה, הגן...

שמיני תשע"ח, גיליון 1049

וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת, בַּיַּמִּים וּבַנְּחָלִים, מִכֹּל שֶׁרֶץ הַמַּיִם,  וּמִכֹּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר בַּמָּיִם שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם. (ויקרא י"א, י) איור: הרי לנגבהיים   שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם, ושקץ יהיו לכם – בטבעם הם שקץ, ולפיכך תנהגו בהם כשקץ. איסור אכילתם תלוי בניגוד הממשי שבין מהותם למהותכם. (הרש"ר הירש שם, שם) שֶׁקֶץ הֵם לָכֶם – דבר נתעב ומגואל, ולא שהן שקץ בעצם, כי הם בריות שברא השם, וחלילה שיברא ה' דבר משוקץ , אבל הוסיף מילת לכם, כלומר לעם קדוש כמוכם יחשבו לשקץ שלא יאכלום. (רבי שמואל יצחק רג'יו שם, שם) ר' אלעזר בן עזריה אומר: מנין שלא...

פסח תשע"ח, גיליון 1048

והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותנו  והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם.  (מתוך ההגדה) איור: הרי לנגבהיים   ואותה הבטחה היא שעמדה לאבותינו ולנו, והוא הברית שכרת בין הבתרים כשנפלה עליו אימה חשכה גדולה שהראהו ארבעה גליות והבטיחו שימלטו ישראל מהם. וכן הבטיחו ג"כ בקרבנות שאמר לו 'קחה לי עגלה משולשת' כדאיתא במדרש (ב"ר פרשה מ"ד), וזהו שאמר שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם בכבוד גדול ובהצלחה רבה, ואפילו בזמן יעקב הצדיק 'צא ולמד' וכו'. (ריטב"א על ההגדה) מרור שאנו אוכלין וכו'. כי המרירות שהיתה לאבותינו במצרים היה הכנה וישועה וקיום לנו בכל הגלות. [וז"ש חז"ל...

צו תשע"ח, גיליון 1047

אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּֽה. (ויקרא ו', ו) איור: הרי לנגבהיים   כאשר הראה אותך בהר שימלאו חללו באדמה בשעת חנייתם, ועל האדמה 'אש תמיד תוקד'.  (ספורנו שמות כז, ח) ואחר כך אש תמיד תוקד לא תכבה, כי מתוך המחלוקת באים לידי חרופין וגדופין, ואחר כך עֶברָתָם שמורה נצח. ולכן יחיש מפלט יפה שעה אחת קדם, ואל יחוש להוצאה מרובה, ולא ישוב מפני כל, כי המחלוקת מכלה ממון, גוף ונפש, וגדול השלום, ושם צוה ה' את הברכה חיים עד העולם.  (רבי אליעזר פאפו: פלא יועץ) ידוע מדברי קדשו של הבעש"ט כי צריך להיות תמיד נקודה התלהבות בלב איש...