גליונות שבת שלום

נוסעות לשלום בחול המועד פסח תשעז

בחול המועד פסח תשע"ז השתתפתי במסע רכבת לבית שאן, שהמשיך בתהלוכה, ובכינוס בבית שאן, עם "נשים עושות שלום". היה מרגש לפגוש נשים רבות שהשלום הוא משאלה גדולה ועיקשת מבחינתן, כמו גם לראות נשים ממוצא, דת ותרבויות כה מגוונות. רק חבל שלא פגשנו נשים מבית שאן עצמה. התכנון היה מוקפד ומרשים. כל הנשים לבשו לבן, הייתה שירה עם זמרות איכותיות, שהגיעה מכיוונים שונים והביעה כמיהה לשלום. בנוסף, עלו על הבמה שגרירות של שלום מכל הארץ שהסבירו את בחירתן להיות פעילות בנשים עושות שלום, והביאו תפיסות עולם שונות זו מזו, אך מאוחדות באמונה ובתקווה ליכולת ההשפעה שלנו למציאת פתרונות ולתרומה לזירוז תהליכים...

תזריע-מצרע תשע"ז, גיליון 1000

היהודים חלמו חלום זה משך הגלות הארוכה. הסיסמא עתיקת היומין שלנו היא 'לשנה הבאה בירושלים'. עכשיו עלינו להראות שחלום רחוק זה יתורגם לרעיון בהיר ומזהיר. (ב.ז.הרצל: מדינת היהודים)   איור: הרי לנגבהיים    בארץ-ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית, הדתית והמדינית, בה חי חיי קוממיות ממלכתית, בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי. …שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל לארץ-ישראל, על אף כל קושי, מניעה וסכנה, ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד, חירות ועמל-ישרים במולדת עמם. במלחמת העולם השניה תרם הישוב העברי בארץ...

שמיני תשע"ז, גיליון 999

לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלֹהִים וְנָתְנוּ לוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ… …לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָתְנוּ לו שׂונְאָיו וְנָתְנָה לוֹ אַהֲבָתוֹ…  לְכָל אִישׁ יֵשׁ שֵׁם שֶׁנָּתַן לוֹ הַיָּם וְנָתַן לוֹ מוֹתוֹ. (זלדה: לכל איש יש שם)   איור: הרי לנגבהיים ליהודים – אומר הוא – ידיד נאמן, והיא הדמוקרטיה, אבל זהו ידיד חלש. הדמוקרט מציל את היהודי כאדם, אבל הורס אותו כיהודי. הוא מודאג, שמא תתעורר תודעה יהודית, חברה יהודית. הדמוקרט טוען אין יהודי, אין חברה יהודית, היהודי הוא אדם כמו אחרים, פירושו של דבר, שהוא מפריד את היהודי מדתו, ממשפחתו, מקהילתו האתנית. לדעתי – מוסיף סארטר – "גם...

צו תשע"ז, גיליון 998

הָא לַחְמָא עַנְיָא דִּי אֲכָלוּ אַבְהָתָנָא בְּאַרְעָא דְמִצְרָיִם. כָּל דִּכְפִין יֵיתֵי וְיֵיכוֹל. כָּל דִּצְרִיךְ יֵיתֵי וְיִפְסַח.   איור: הרי לנגבהיים   קו העוני/רוני סומק כאילו אפשר למתוח קו ולומר: מתחתיו העוני. הנה הלחם שבציבעי איפור זולים נהיה שחור והזיתים בצלחת קטנה על מפת השולחן. באוויר, עפו יונים במטס הצדעה לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה, והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית. הייתי ילד, בבית שקראו לו צריף, בשכונה שאמרו עליה מעברה. הקו היחיד שראיתי היה קו האופק ומתחתיו הכל נראה עוני. כל עוד שאיננו מספקים לכל האזרחים לחם לאכול וגג מעל לראשיהם, וכל עוד איננו...

ויקרא תשע"ז, גיליון 997

לֹא הֵבֵיאתָ לִּי שֵׂה עֹלֹתֶיךָ וּזְבָחֶיךָ לֹא כִבַּדְתָּנִי לֹא הֶעֱבַדְתִּיךָ בְּמִנְחָה וְלֹא הוֹגַעְתִּיךָ בִּלְבוֹנָה. (ישעיה מג, כג)   איור: הרי לנגבהיים לא הביאת לי שה עלתיך – העולה שהבאת לא לי הבאת, כי אני איני צריך לעולה וקרבן, רק הבאת אותה על האש לבד, כמ"ש את קרבני לחמי לאשי, והנה העולה היתה כולה כליל, והזבחים שהם השלמים הרימו מהם החלב על המזבח, אומר, הנה אתה ידמה לך כי העולה שכולה כליל הבאת לי לצרכי. והזבחים שהרמות מהם ראשית החלב בם כבדת אותי דרך כבוד להרים לי ממאכלך המנה המובחרת השוק והעליה, מה שאינו כן, כי עלתיך לא לי הבאת,...

ויקהל-פקודי תשע"ז, גיליון 996

לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) איור: הרי לנגבהיים לא תבערו אש – פירש"י: יש מרבותינו אומר 'הבערה ללאו יצאת וכו". כלומר הבערה שיצאת מכלל 'לא תעשה כל מלאכה' דשבת, ללאו יצאה להוציאה מחומר שאר מלאכות, וללמד עליה שאינה לא בכרת ולא במיתה, אלא בלאו דברי ר"י; ר' נתן אומר: 'לחלק יצאת', כלומר: לומר לך מה זו מיוחדת שהיא מאבות מלאכות הנעשות במשכן וחייב עליה הכתוב בפני עצמה, במשכן שפרט בה לבדה, אף כל שהיא אב מלאכה, אם עשאן הרבה בהעלם אחת, חייב על כל אחת ואחת. וכל דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל, ללמד...

כי תשא תשע"ז, גיליון 995

וֶהְיֵה נָכוֹן לַבֹּקֶר וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי וְנִצַּבְתָּ לִי שָׁם עַל רֹאשׁ הָהָר. (שמות לד, ב)   איור: הרי לנגבהיים והיה נכון לבוקר ועלית בבוקר אל הר סיני. היה ראוי לומר 'והיה נכון לבוקר ועלית אל הר סיני', אבל הכתוב ירמוז למידת הבוקר, יאמר והיה נכון לבוקר – לקבל כוחו של בוקר, שהוא מדת הרחמים ועלית בבוקר, וזהו ענין שכתוב (תהלים ה, ד) 'ה' בוקר תשמע קולי בוקר אערך לך ואצפה', התפלל דוד ע"ה למידת רחמים, שהוא כח הבוקר שישמע קולו בכל בוקר שיערוך לו.  (רבנו בחיי שם, שם) אנשי התורה והאמונה בדורות המאוחרים תפסו שיש בעובדה זו...

תצוה תשע"ז, גיליון 994

וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת  וְעָשִׂיתָ לָהֶם אַבְנֵטִים וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם  לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת. (שמות כח, מ)   איור: הרי לנגבהיים לכבוד – "כבוד" אינו אלא "כָּבֵד" במשמעות רוחנית: בו מתבטא התוכן הרוחני והמוסרי שבתכונת המהות. בבגדי הכהונה תתבטא איפוא משמעות הכהונה."כבוד" מציין את עצםתכונת הבגדים. ולתפארת – בו בזמן צריכים הבגדים להיות עשויים כך, שהם מוסיפים "תפארת" לכהן. "פאר" קרוב ל"באר", "בהר", "בחר",ויסוד הוראת כולם: להבהיק. "לתפארת" – מכאן הדרישה, שהבגדים לא רק יסמלו את תוכנה הרוחני של הכהונה ("לכבוד"), אלא יצטיינו בהידור צורתם ויהיו קישוט לכהן. המושג המתבטא ע"י "כבוד" מקבל על ידי "תפארת" את ההערכה הראויה לו. (הרש"ר...

תרומה תשע"ז, גיליון 993

וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ  תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כה, ב)    איור: הרי לנגבהיים מלת ויקחו לי – כגזרת סור' אלי. שיסור הנקרא ממקומו ויקרב אליו. וככה שיקח מאתו ויתן לי. וככ' קחי נא לי מעט מים. (אבן עזרא שם, שם) קחו מוסרי ואל כסף ודעת מחרוץ נבחר (משלי ח, י). שלמה המלך ע"ה הזהיר בכאן את האדם על מדת הזריזות שישתדל ויטרח במוסרי התורה ואל ישתדל ויטרח בריבוי הכסף, לפי שבמוסרי התורה יקנה האדם תועלות רבות בעולם הזה ובעולם הבא וריבוי הכסף אין בו תועלת אבל יש בו נזקים ומכשולים רבים שהוא סיבה...

משפטים תשע"ז, גיליון 992

וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים. (שמות כג, ח)    איור: הרי לנגבהיים יעור פקחים – (כתובות קה, מכילתא) אפילו חכם בתורה ונוטל שוחד, סוף שתטרוף דעתו עליו וישתכח תלמודו ויכהה מאור עיניו. דברי צדיקים – דברים המצודקים משפטי אמת.  (רש"י שם, שם) אמרו רבותינו זכרונם לברכה (כתובות קה, ב): "ושחד לא תקח" אפילו שוחד דברים, שאם אמר לו אחד מהם דברי חונף יחשוך נפשו מן הדין ההוא, ואם הביא אליו תשורה בבואו לדון לפניו לא יקחנה מידו, ואם הקדים והעביר המנחה על פניו ולקח את מנחתו, כבר נפסל השופט הזה לשפטו. (שערי תשובה, שער שלישי אות צח) ושחד לא תקח, אפילו...