גליונות שבת שלום

תרומה, תשפ"ד, גיליון 1357

"דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי" (שמות כ"ה, ב') יְהַלֶּל פִּי / ר' יִשְׂרָאֵל נַגָּ'ארַהּ יְהַלֶּל פִּי לְצַר אֶרֶץ וְרוּמָה אֲשֶׁר צִוָּה וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה שְׁחָקִים לוֹ וְתֵבֵל גַּם מְלוֹאָהּ וּמֵי מֶלֶךְ כָּזֹאת יָדוֹ עֲצוּמָה רְכוּשׁוֹ רַב וְלוֹ כֶּסֶף וְזָהָב וְאֵיךְ יִשְׁאַל לְבֶן אָדָם מְאוּמָה אֲבָל אָמַר לָקַחַת לוֹ נְדָבָה בְּאַהֲבַת אֵל סְגֻלָּתוֹ אֲיֻמָּה לְהָכִין לוֹ דְּבִיר לִשְׁכּוֹן בְּתוֹכָם וְנִטַּשׁ אֶת מְעוֹנָתוֹ קְדוּמָה לָזֹֹֹאת אָקוּם לְהוֹדוֹת לוֹ בְּעוֹד לֵיל וְלֹא אֶתֵּן לְעַפְעֲפִי תְּנוּמָה ועשו לי מקדש – לשעה או לדורות? יואל קרצ'מר־רזיאל מצות עשה לעשות בית לה' מוכן להיות...

משפטים, תשפ"ד, גיליון 1356

אבק איסור: מנגנון שימור הלכתי פנחס שיפמן פרשת משפטים מורידה אותנו מאיגרא רמא של מעמד הר סיני ועשרת הדיברות לבירא עמיקתא של דיני בור ושור, שומרים ומזיקים. ללמדך שלא די בעקרונות נשגבים ומופשטים, אלא יש צורך לצרף אליהם כללים מפורטים, קונקרטיים, שיש בהם כדי להדריך באורח מדויק התנהגותו של אדם בחייו היומיומיים. אבל ככל שהכללים ההלכתיים מתנסחים ניסוח פרטני, ונקבעים בתוך רקמה הלכתית סגורה, הם עלולים להחמיץ מלכלול וללכוד את שלל המצבים בהם ההתנהגות האסורה חמורה אולי פחות, אך ראויה בכל זאת לגינוי. לשם כך, התגבש המושג ׳אבק איסור׳ המנוסח בדרך כלל בלשון רחבה יותר ובא לבטא את הרעיון...

יתרו, תשפ"ד, גיליון 1355

"וַיָּבֹא יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ אֶל מֹשֶׁה אֶל הַמִּדְבָּר אֲשֶׁר הוּא חֹנֶה שָׁם הַר הָאֱלֹהִים" (שמות יח, ה) "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְהוָה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה… " בָּרוּךְ ה' שֶׁבָּא יִתְרוֹ וְלִמְּדָנוּ לוֹמַר בָּרוּךְ ה' בלה שור, בספרה 'השירה הזאת' בהוצאת צבעונים "אלהי כסף ואלהי זהב" גילה וכמן וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: כֹּה תֹאמַר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אַתֶּם רְאִיתֶם כִּי מִן הַשָּׁמַיִם דִּבַּרְתִּי עִמָּכֶם לֹא תַעֲשׂוּן אִתִּי אֱלֹהֵי כֶסֶף וֵאלֹהֵי זָהָב לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם (שמות כ, יח-יט) פסוקים אלה, המופיעים לקראת סופה של פרשת יתרו, נראים כעין הדהוד של שני הדברות הראשונים: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ...

בשלח, תשפ"ד, גיליון 1354

"וַיִּצְעַק אֶל-יְהוָה, וַיּוֹרֵהוּ יְהוָה עֵץ, וַיַּשְׁלֵךְ אֶל-הַמַּיִם, וַיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם; שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט, וְשָׁם נִסָּהוּ" (שמות טו, כה)   יציאת מצרים/ אתי אנקרי לצאת ביציאת מצרים לבוא אל המדבר אולי נמצא שם מים בדרך אל ההר שיפתחו לשניים המים המלוחים ונעבור באמצע כל אלה שבוכים והם עולים עלינו צבא של פרשים קשה מאוד למשה אין אמונה בלב האנשים מגע החוף מגיע הים את פיו פוער אולי נחזור מצרימה הפחד לא זוכר בנינו פירמידות פתרנו חלומות כלום לא היה שלנו רק מלח ודמעות זה הכאב של יעקב על יוסף הקטן זרוע בתוכנו שנאת אחים חינם ולפעמים נדמה לי כשבא לי...

בא, תשפ"ד, גיליון 1353

"וַיֵּצֵא, מֵעִם פַּרְעֹה וַיֶּעְתַּר אֶל-ה'. וַיַּהֲפֹךְ ה' רוּחַ-יָם, חָזָק מְאֹד, וַיִּשָּׂא אֶת־הָאַרְבֶּה…" (שמות י', י"ח-י"ט) כְּמוֹ בְּמַכַּת חֹשֶׁךְ בְּמִצְרַיִם בְּבַת אַחַת אֲפֵלָה מֻחְלֶטֶת אפֶשְָׁר היָהָ ממַשָּׁ לְמַשֵּׁשׁ חֹשֶׁךְ, לָגַעַת בַּחֹשֶׁךְ, לִרְאוֹת חֹשֶׁךְ לִנְשֹׁם חֹשֶׁךְ, לְהָרִיחַ חֹשֶׁךְ לְהִשְׁתַּגֵּעַ מֵרֹב חֹשֶׁךְ. כָּכָה עַכְשָׁו אֲנִי עִם הָאוֹר. ליטל מור (מתוך כתב העת 'משיב הרוח') מתי 'נולד' עם ישראל?  גדעון אדמנית א. פתאום קם העם: לפי שיר מפורסם של אמיר גלבוע "פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם ומתחיל ללכת…". גם הפתיחה לספר שמות, המתמצתת רשימת כל בית יעקב (שנזכרה בבראשית מ"ו, ח-כ"ז), מתארת שינוי דומה. ריבוי עצום של 'בית אברהם' המממש...

וארא, תשפ"ד, גיליון 1352

"וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה, רְאֵה נְתַתִּיךָ אֱלֹהִים לְפַרְעֹה וְאַהֲרֹן אָחִיךָ יִהְיֶה נְבִיאֶךָ" (שמות ז', א') אחד / רבקה מרים דַּרְכֵּנוּ הוֹפֵךְ הָאֱלוֹהַּ אֶחָד. הוּא, שֶׁבְּכָל מָקוֹם הוּא, הַמְּפֻזָּר וּמְפֹרָד, הִנֵּה לִקְרָאתֵנוּ נִרְעָשׁ וְנִפְחָד – הִנֵּה כָּאן אֶצְלֵנוּ הָיָה לְאֶחָד. עם ישראל ושם 'הויה' משה גרמי פרשת וארא מרתקת וכוללת עניינים רבים – שידוד מערכות הטבע מול פרעה, והאמירה שהיכולת הזאת קיימת במידה מסוימת גם אצל עבדי פרעה. הפרשה מרבה לעסוק גם בחששותיו של משה מול היכולות שלו אל מול פרעה ואל מול העם. ומכות מצרים הראשונות מובאות בה בתיאורים צבעוניים ביותר.. אבל כבר בפסוק השני אפשר להיות מופתעים – "וארא...

שמות, תשפ"ד, גיליון 1351

"וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר" (שמות ב', ג') לִפְעָמִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּשַׁלְּחוּ אוֹתִי בְּתֵבָה, בְּמֵי הַיְּאוֹר. שֶׁאַפְסִיק לִהְיוֹת עֶבֶד כְּמוֹ אֲבוֹת אֲבוֹתַי וְאוּכַל לִבְחֹר אֶת הַדְרֵךְ שֶׁלִּי בָּעוֹלָם לְהָבִין עַצְמָאוּת מַהִי. פְּעָמִים שֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּשַׁלְּחוּ אוֹתִי וְיִשָּׁאֲרוּ רַק לְהַשְׁגִּיחַ עָלִי מֵעֵבֶר לַקָּנִים. לִפְעָמִים אֲנִי מְבַקֵּשׁ שֶׁיְּשַׁלְּחוּ אוֹתִי בְּתֵבָה וְאוּכַל לְהֵעָשׂוֹת לְנָסִיךְ אלון בלוך על אחריות לאומית ישראלית ורגישות מוסרית כלל־אנושית חכם חזי כהן המקרא ממעט בסיפורים על מנהיגים טרם בחירתם, משום שחשיבותו של שליח ה' מתחילה בעצם עם בחירתו. אצל משה רבנו התמונה שונה....

ויחי, תשפ"ד, גיליון 1350

חזק מילים: עממי לחן: משה לאופר איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק אייי נשיר ביחד אוייי חזק איי נשיר ביחד אוייי חזק חזק חזק ונתחזק חזק חזק חזק חזק ונתחזק חזק חזק עד ביאת גואל אוייי חזק ברכות יעקב – או נבואות יעקב? יונתן בשיא לזכרו של אבי מורי, שאול בשיא, שהשבוע הוא יום הזיכרון שלו. 57 שנים למותו. ובסיומו של דבר התורה הזה, סיפור עליו. בכל הדורות התחבטו המפרשים בשאלה – האם דברי יעקב לבניו נאמרו בעת ששרתה עליו רוח הנבואה, או שמא הוא דיבר אליהם כמי שמכיר היטב את תכונותיהם, ומבקש לברכם ולהדריכם בדרך שבה יבחרו....

ויגש, תשפ"ד, גיליון 1349

עשירי בטבת יום הקדיש הכללי צום עשרה בטבת חל ביום בו החל נבוכדנצר מצור על ירושלים, שבהמשך הוביל עד לחורבנה. הרמב”ם כתב על ימים אלו:  “שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה” "וַיִּפֹּל עַל־צַוְּארֵי בִנְיָמִן־אָחִיו, וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל־צַוָּארָיו" (בראשית מ"ה, י"ד) כתר מלוכה לשבט יהודה אסתר אלכסנדר לזכרה של החיילת נעמה בוני ז"ל בִּתָּם של חברתי יעל ויואב בוני. לזכרו של שובל יעקב שהיה לפרק זמן קצר תלמיד שלי. שניהם נרצחו ב-7 באוקטובר, נעמה חיילת בבסיס ברעים ושובל במסיבה ברעים. יהי זכרם ברוך. "ויגש אליו יהודה" – כך פותחת הפרשה ואני...

מקץ, תשפ"ד, גיליון 1348

"וְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת, עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן־הַיְאֹר רָעוֹת מַרְאֶה וְדַקּוֹת בָּשָׂר וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת, עַל־שְׂפַת הַיְאֹר" (בראשית מ"א, ג') וישלח ויקרא וגו' ר' יהושע דסכנין בשם רבי לוי פתרין היו אותו, אלא שלא היה קולן נכנס באזניו:  שבע פרות הטובות שבע בנות אתה מוליד. שבע פרות הרעות שבע בנות אתה קובר. וכן אמרו: שבע שבלים הטובות, שבע מלכיות אתה מכבש. שבע שבלים הרעות, שבע אפרכיות מורדות בך. הה"ד (משלי יד) "בקש לץ חכמה" – ואין אלו חכמי פרעה וחרטומי מצרים, "ודעת לנבון נקל" – זה יוסף. …אמר הקדוש ברוך הוא אם יבא יוסף תחלה ויפתור את החלום, אין זה...