שבת חיי-שרה תשע"ט בבית הארחה בערד – מפגש חברים וחברות עוז ושלום

גליונות שבת שלום

ויצא תשע"ט, גיליון 1076

וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן וְהִנֵּה אֵינֶנּוּ עִמּוֹ כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. (בראשית ל"א, ב) איור: הרי לנגבהיים   וַיַּרְא יַעֲקֹב אֶת פְּנֵי לָבָן – בַּר סִירָא אָמַר: 'לֵב אָדָם יְשַׁנֶּה פָנָיו בֵּין לְטוֹב וּבֵין לְרָע'. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: חָמִיךָ אֵינוֹ מַסְבִּיר לְךָ פָנִים וְאַתְּ יוֹשֵׁב כָּאן?! שׁוּב אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֶיךָ וְאֶהְיֶה עִמָּך. (בראשית רבה ע"ג, י"ב)  וירא יעקב וגו׳ .היה בדעתו להגיד ללבן שרוצה להיפטר מעבודתו, שהרי לא היה משועבד לשבת עמו ולעובדו תמיד. אבל כאשר ראה פני לבן רע עמו, חשש שע״פ לשון הרע זו יעולל לבן עליו עלילות לגזול בנותיו וכל אשר לו. ולברוח לבית אביו...

תולדת תשע"ט, גיליון 1075

וַתִּקַּח רִבְקָה אֶת בִּגְדֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל הַחֲמֻדֹת, אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבָּיִת,  וַתַּלְבֵּשׁ אֶת יַעֲקֹב, בְּנָהּ הַקָּטָן. (בראשית כ"ז, ט"ו) איור: הרי לנגבהיים   אשר אתה בבית – שבהם היה משמש את אביו. אמר ר' שמעון בן גמליאל: כל ימי הייתי משמש את אבא ולא שימשתי אותו אחד ממאה ששמש עשו את אביו. אני בשעה שהייתי משמש את אבא, הייתי משמשו בבגדים מלוכלכים; ובשעה שהייתי יוצא לדרך, הייתי יוצא בבגדים נקיים. אבל עשו, בשעה שהיה משמש את אביו, לא היה משמשו אלא בבגדי מלכות. אמר: אין כבודו של אבא להיות משמשו, אלא בבגדי מלכות. (בראשית רבה פרשה סה סימן טז)...

חיי שרה תשע"ט, גיליון 1075

 וַתֹּאמֶר אֵלָיו: גַּם תֶּבֶן, גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ,  גַּם מָקוֹם לָלוּן. (בראשית כ"ד, כ"ה) איור: הרי לנגבהיים   תבן .הקדימה צרכי הבהמות ואח"כ האנשים מקום לינתם, כמאמרם על ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת, (רא"ש). (הכתב והקבלה שם, שם) ללון, הוא אמר ללין והיא אמרה ללון. הוא אמר ללון – הוא לבד, והיא אמרה ללון – לו ולגמלים. היש בית אביך מקום לנו ללון ראשי תיבות גימטריא מזון, שאל מזון ברמז, וכשראה שהבינה השאלות והרמז ויקוד האיש, ובזה יותרו הספיקות. עוד כיוונה 'גם תבן גם מספוא' לומר שאם הוא עובד עבודה זרה יש בבית אביה עובד עבודה זרה, ואם הוא...

וירא תשע"ט, גיליון 1074

וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר: הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה גַם־הִוא בָּנִים לְנָחוֹר אָחִיךָ. (בראשית כב, כ)   איור: הרי לנגבהיים   אחרי הדברים האלה ויגד… – בְּשׁוּבוֹ מֵהַר הַמּוֹרִיָה הָיָה אַבְרָהָם מְהַרְהֵר וְאוֹמֵר: אִלּוּ הָיָה בְנִי שָׁחוּט כְּבָר, הָיָה הוֹלֵךְ בְּלֹא בָנִים, הָיָה לִי לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא, בִּשְּׂרוֹ הַקָּבָּ"ה שֶׁנּוֹלְדָה רִבְקָה בַת זוּגוֹ, וְזֶהוּ הדברים האלה, הִרְהוּרֵי דְּבָרִים שֶׁהָיוּ עַל יְדֵי עֲקֵדָה. (רש"י שם, שם) …במדרשים ובפירושים השונים יש ניסיון להתחקות אחר הרהוריו של אברהם אחרי העקדה. רש"י (בעקבות המדרש) רואה בידיעה שקיבל אברהם על לידת בנים לאחיו ועל לידת רבקה מעין תיקון לרגשות החרטה על שלא שהשיא את יצחק לפני העקידה,...

לך לך תשע"ט, גיליון 1073

 וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה, וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָהּ וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל, לִסְפֹּר אֹתָם;  וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. (בראשית ט"ו, ה) איור: הרי לנגבהיים ויוצא אותו החוצה – גילה לו שהוא וזרעו אינם נתונים תחת משטרי הכוכבים והמזלות. והגם שהמערכות שולטים על עניני העולם, הוא יוצא החוצה מן הנהגת העולם הזה ואינו נתון תחת המזל, וחז"ל במליצתם שהעלהו למעלה מכפת הרקיע. (המלבי"ם שם, שם) וספר הכוכבים. מאמר 'וספור' נראה כמאמר בטל, כי על דבר שעשייתו בלתי אפשרי במוחלט לא יאמר אדם לחברו עשה זאת, כי לא יוציא דבריו לבטלה (עמ"ש בפסוק 'אם יוכל איש למנות את עפר הארץ'), ונ"ל כי...

נח תשע"ט, גיליון 1072

וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ  לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. (בראשית ח, ח) איור: הרי לנגבהיים   וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה – (בראשית ח, ח) וְלֹא מָצְאָה הַיּוֹנָה מָנוֹחַ וגו'. (בראשית ח, ט) יְהוּדָה בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם ר"ש אָמַר: אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ, לֹא הָיְתָה חוֹזֶרֶת, וְדִכְוָתָהּ (איכה א, ג): הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ, אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ לֹא הָיוּ חוֹזְרִים. וּדְכַוָּתָהּ (דברים כח, סה): וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ וגו', הָא אִלּוּ מָצְאָה מָנוֹחַ, לֹא הָיוּ חוֹזְרִים. (בראשית רבה לג, ו) עֵינַיִךְ יוֹנִים – אָמַר רַבִּי יִצְחָק: אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: דֻּגְמָא שֶׁלְּךָ דּוֹמָה לְיוֹנָה, מִי...

בראשית תשע"ט, גיליון 1071

וַיַּצְמַח ה' אֱלֹהִים, מִן הָאֲדָמָה, כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל,  וְעֵץ הַחַיִּים בְּתוֹךְ הַגָּן, וְעֵץ הַדַּעַת טוֹב וָרָע. (בראשית ב', ט) איור: הרי לנגבהיים   'ויחל נח איש האדמה ויטע כרם' – אמר רב חסדא, אמר רב עוקבא, ואמרי לה: מר עוקבא א"ר זכאי: א"ל הקב"ה לנח: נח, לא היה לך ללמד מאדם הראשון שלא גרם לו אלא יין, כמאן דאמר 'אותו אילן שאכל ממנו אדם הראשון גפן היה', דתניא רבי מאיר אומר: אותו אילן שאכל אדם הראשון ממנו גפן היה, שאין לך דבר שמביא יללה לאדם אלא יין; ר' יהודה אומר: חיטה היה, שאין התינוק יודע לקרוא...

האזינו, סוכות תשע"ט, גיליון 1070

אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין. (מתוך המחזור לחג הסוכות) איור: הרי לנגבהיים   חג הסוכות הקדוש הבא עלינו לטובה, בחג הזה הגדילה תורה השמחה יותר מכל המועדות, אחרי שאנו מחכים ומצפים ביום הכיפורים הבע"ל, לצאת בדימוס, כאשר נזכה לשוב בתשובה שלימה בעזרת השם, בימי התשובה הללו, והקב"ה מקבל תשובתנו ברחמים, ופורס עלינו סוכת שלום, וראוי לאדם לשבת בסוכה בקדושה ובטהרה כי הוא חופף בכנפי השכינה, ושבעה צדיקים אבות העולם המה אושפיזין עמנו בסוכה, וראוי לכבד אורחים חשובים כאלו, להכין להם מעדנים טובים מטעמים אשר אהבו, ומה הם המטעמים הנאהבים להם? הוא לשמח נפש האומללים האביונים, זהו עיקר השמחה, אבל מאן...

וילך, שובה, יום כיפור תשע"ט, גיליון 1069

 וַיַּרְא הָאֱלֹהים אֶת מַעֲשֵׂיהֶם, כִּי שָׁבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. וַיִּנָּחֶם הָאֱלֹהים עַל הָרָעָה אֲשֶׁר דִּבֶּר לַעֲשׂוֹת לָהֶם וְלֹא עָשָׂה וַיֵּרַע אֶל יוֹנָה רָעָה גְדוֹלָה, וַיִּחַר לוֹ. (יונה ג', י', ד', א) איור: הרי לנגבהיים   וירא, מדרכם הרעה. כלל כל הרעות ומן החמס שבו בתשובה שלמה, כמו שאמרו רבותינו ז"ל 'מי שגזל מריש ובנאו בבירה גדולה מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו'. וינחם האלהים. כי כל דבריו שאמר להרע לבני האדם בתנאי אם לא ישובו, אבל אם ישובו יסלח וזו המדה היא ממדותיו ית', כמו שאמר בתורה, וכן אמר ירמיהו 'רגע אדבר וגו" וכן אמר יחזקאל 'ובשוב רשע מרשעתו וגו".  (רד"ק...

נצבים תשע"ח, ראש השנה תשע"ט, גיליון 1068

וְכָל בָּאֵי עוֹלָם יַעַבְרוּן לְפָנֶיךָ כִּבְנֵי מָרוֹן כְּבַקָּרַת רוֹעֶה עֶדְרוֹ  מַעֲבִיר צֹאנוֹ תַּחַת שִׁבְטוֹ. (מתוך פיוט "ונתנה תוקף") איור: הרי לנגבהיים   עלה בדעתי עכשיו היבט נפלא מאוד של עיון שעל-ידו נפתרים ספקות ומתגלים סודות אלוהיים. כי כבר הסברנו בפרקי ההשגחה שלפי מידת שׂכלו של כל בעל שׂכל תהיה ההשגחה בו, לכן האדם שהשׂגתו שלמה, ששׂכלו ממשיך להיות עם האל תמיד, תהיה ההשגחה עליו תמיד. אך האדם שהשׂגתו שלמה שבמשך זמן-מה התרוקנה מחשבתו מהאל, ההשגחה עליו תהיה רק בשעה שהוא חושב על האל, ותסור ממנו בשעה שהוא עסוק. אבל אין היא סרה ממנו כמו שהיא סרה ממי שלא השׂכיל מעולם. אלא...