גליונות שבת שלום

שלח לך, תשפ"ג, גיליון 1305

"לַמָּקוֹם הַהוּא קָרָא נַחַל אֶשְׁכּוֹל עַל אֹדוֹת הָאֶשְׁכּוֹל אֲשֶׁר כָּרְתוּ מִשָּׁם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם" (במדבר י"ג, כד- כה) ענווה יתרה מחלישה לכן כאשר צוה הקב"ה לבני ישראל ליכנס לארץ ישראל… היה להם להאמין באמונה שלימה וברורה, שבודאי יש בכח בחירתם להכניע את כחות הרעות ולנצח את אויביהם. … אבל הם על ידי ענוה פסולה ושפלות מרומה, התייאשו ללחום מלחמתם. …  (רבי משולם פייש סג"ל לאווי נ"ע, האדמו"ר מטאהש, ספר ׳עבודת עבודה׳) הִתְחַגְּבוּת וכוחו של הייאוש דליה מרקס "וְשָׁם רָאִינוּ אֶת הַנְּפִילִים בְּנֵי עֲנָק מִן הַנְּפִלִים וַנְּהִי בְעֵינֵינוּ כַּחֲגָבִים וְכֵן הָיִינוּ בְּעֵינֵיהֶם" (במדבר יג, לג)...

בהעלתך, תשפ"ג, גיליון 1304

"…אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת" (במדבר ח', ב') "וַיֹּאמֶר אֵלַי מָה אַתָּה רֹאֶה וָאֹמַר רָאִיתִי וְהִנֵּה מְנוֹרַת זָהָב כֻּלָּהּ וְגֻלָּהּ עַל רֹאשָׁהּ וְשִׁבְעָה נֵרֹתֶיהָ עָלֶיהָ שִׁבְעָה וְשִׁבְעָה מוּצָקוֹת לַנֵּרוֹת אֲשֶׁר עַל רֹאשָׁהּ. וּשְׁנַיִם זֵיתִים עָלֶיהָ אֶחָד מִימִין הַגֻּלָּה וְאֶחָד עַל שְׂמֹאלָהּ. וָאַעַן וָאֹמַר אֶל הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי לֵאמֹר מָה אֵלֶּה אֲדֹנִי. וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ הַדֹּבֵר בִּי וַיֹּאמֶר אֵלַי הֲלוֹא יָדַעְתָּ מָה הֵמָּה אֵלֶּה וָאֹמַר לֹא אֲדֹנִי. וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר יְהוָה אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת. (זכריה ד', ב'-ו') מה נשתנה? תמורות בפרשת פסח שני אביעד עברון ביציאת...

נשא, תשפ"ג, גיליון 1303

וְחַג שָׁבוּעוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ בִּכּוּרֵי קְצִיר חִטִּים. הַזּוֹרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ. אֶרֶץ נָתְנָה יְבוּלָהּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ! (מילים: מן המקורות לחן ידידיה אדמון 1927) פסח הוא זמן היציאה ממצרים, שהיא הגדרת העם כמעט רק במובנה השלילי – כשלילתה של ההתבוללות, כשלילתה של גלות מצרים, כשלילת הגדרתם של היהודים כסוג מסוים של מצרִים. בשבועות, לעומת-זאת, קבלת התורה – שהיא הגדרתו החיובית של העם היהודי, קביעת מהותו העצמית, קביעת מטרת חייו והכיוון אליו הוא פונה. (הרב עדין שטיינזלץ) פני השכינה בפני הקהילה – על ברכת כהנים וקהילתיות שרה עברון פסוקי ברכת כהנים מצויים בליבה של פרשתנו, אחרי מצוות הנזיר והסוטה...

במדבר, תשפ"ג, גיליון 1302

"אַׁשְֵרי מְחַכֶּה ויַגִּיעַ, ויְִראֶה עֲלוֹת אוֵֹרךְ ויִבָּקְעוּ עָלָיו שְחָרַיִךְ, לְִראוֹת בְּטוֹבַת בְּחִיַריִךְ ולַעְלֹז בְּשִׂמְחָתֵךְ, בְּׁשוּבֵךְ אֱלֵי קַדְמַת נְעוָּריִךְ" "עֵת אַחֲלֹם שִיבַת שְבוּתֵךְ – אֲנִי כִּנּוֹר לְׁשִיַריִךְ" ר' יהודה הלוי "יְרוּׁשָלַיִם שֶל זָהָב וׁשֶל נְחֹׁשֶת וׁשֶל אוֹר הַלֹּא לְכָל שִיַריִךְ אֲנִי כִּנּוֹר" נעמי שמר "וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ" כנגד ספר במדבר שהוא מבדיל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. (בראשית רבה ג. ה) היש סיכוי לתיקון? נַחֵם אילן בשבת 'בְּמדבר' נפטיר השנה בסיפור הפרֵדה הכפויה על דוד ויהונתן, הפותחת במילים "ויאמר לו יהונתן: מחר חודש" (שמואל א כ, יח), שכן ראש חודש סיוון יחול למחרת, ביום ראשון. נֵאלץ אפוא...

בהר בחקתי, תשפ"ג, גיליון 1301

"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח." (ויקרא כ"ה י"ז-י"ח) הישיבה בארץ לבטח תלויה בקיומה של חברה מתוקנת. (על פי רש"י והמדרשים) "ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם" – ליתן שמירה ועשייה לחוקים, ושמירה ועשייה למשפטים. "וישבתם על הארץ" – ולא גולים, "לבטח" – ולא מפוזרים. (ספרא בהר פרשה ג פרק ד סימנים ג-ד) כי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום! (ספרא,...

אמר, תשפ"ג, גיליון 1300

"מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה  כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם." (ויקרא כ"ד, כ"ב) "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קדש ובקוצרכם את קציר ארצכם לא תכלה פאת שדך בקצרך ולקט קצירך לא תלקט לעני ולגר תעזב אתם" – אמר ר' אוורדימס ברבי יוסי, וכי מה ראה הכתוב ליתנה באמצע הרגלים – פסח ועצרת מכאן, וראש השנה ויום הכפורים מכאן? אלא ללמד שכל מי שהוא מוציא לקט שכחה ופאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים והוא מקריב קרבנותיו לתוכו. וכל מי שאינו מוציא לקט שכחה ופאה ומעשר עני, מעלים עליו כאילו בית המקדש קיים ואינו מקריב קרבנותיו...

אחרי מות-קדשים, תשפ"ג, גיליון 1299

"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא י"ט, ט"ו) "לא תעשו עול במשפט"– בדין. מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי, משוקץ, חרם, ותועבה. וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו. (מדרש ספרא) "קדושים תהיו" – החסד והקדושה הם שני יסודות שנצטווינו בהם, ולשניהם אין גבול ברור ולא הגדרה ברורה. האדם עצמו לפי זמנו ומקומו נדרש לקבוע לעצמו את גדריהם, שעיקרם: הקדושה – ליטול מן העולם פחות ממה שהוא מתאווה והותר לו, והחסד – לתת לזולת יותר...

תזריע-מצרע, תשפ"ג, גיליון 1298

יום עצמאות שמח לכל אזרחי המדינה – מדינת ישראל לחיילים ולחיילות המשרתים אותנו בנאמנות ובמסירות "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם." (ויקרא פרק י"ד, פסוק ל"ד) טומאה וטהרה וקדושה ומה שביניהן יוסי הטב שתי  הפרשות מקשה אחת הן, כולל תחילת פרשת האם היולדת בה פותחת פרשת "תזריע". שתי הפרשות מאתגרות אותנו לחשיבה על מושגי טומאה וטהרה. אמנם כבר פגשנו אותם בתיבת נוח, מבלי שהבנו למה בדיוק התכוון ה'. "מִכֹּ֣ל ׀ הַבְּהֵמָ֣ה הַטְּהוֹרָ֗ה תִּֽקַּח־לְךָ֛ שִׁבְעָ֥ה שִׁבְעָ֖ה אִ֣ישׁ וְאִשְׁתּ֑וֹ וּמִן־הַבְּהֵמָ֡ה אֲ֠שֶׁר לֹ֣א טְהֹרָ֥ה הִ֛וא שְׁנַ֖יִם אִ֥ישׁ וְאִשְׁתּֽוֹ" ( בראשית ז-ב)  גם...

שמיני, תשפ"ג, גיליון 1297

"זֹאת תּוֹרַת הַבְּהֵמָה, וְהָעוֹף, וְכֹל נֶפֶשׁ הַחַיָּה, הָרֹמֶשֶׂת בַּמָּיִם; וּלְכָל-נֶפֶשׁ, הַשֹּׁרֶצֶת עַל-הָאָרֶץ" (ויקרא י"א, מ"ו) תנא תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים/ אמר רבינא: אני אדון ואטהרנו, ומה נחש שממית ומרבה טומאה – טהור, שרץ שאין ממית ומרבה טומאה לא כל שכן? ולא היא, מעשה קוץ בעלמא קעביד. (עירובין יג/ב) מאמר על מהות לשון הקודש מכ"י ולדעתי זהו הענין שזכרו ז"ל בפרק קמא דעירובין )י"ג ע"ב( מאותו תלמיד שהיה מטהר השרץ במאה וחמישים טעמים שהקשו רבים וכי מה תועלת בחריפות של הבל שהרי התורה טמאתו ]ועיין שם בתוספות[, אבל היה המכוון להראות כי לא...

צו, שבת הגדול, תשפ"ג, גיליון 1296

"דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה  וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת" (שמות י"ב, ג') שיר לפסח / דוד שמעוני ​מֵעַבְדוּת גֵּו וְלֵב, מִקַּדְרוּת הַגֵּרוּת – לְאוֹרָה, לִמְכוֹרָה, לְחֵרוּת. עֲבוֹדָה, הַתְמָדָה, מְסִירוּת וְעֵרוּת, כֹּה נֵצֵא, כֹּה נָבוֹא מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת. סדר פסח – מערכה ראשונה חיים ויצמן משפחת ויצמן מקדישה גיליון זה של  "שבת שלום" ודברי תורה אלו לזכר בננו ואחינו נאות ז"ל שנלקח מאתנו בדמי ימיו בחג הפסח לפני 12 שנים. סדר ליל פסח הוא מעין קומדיה בארבע מערכות: מערכה א' – – הקדמה המכניסה את הקהל לרוח המחזה ומכוונת את הדרך בה הוא...