הגר מילים ולחן: אריק אנשטיין כשיצלצל בעיר הפעמון בקול אדיר אות הוא ללכת השליכי את צרורך על גב ואת עינייך נא מנעי מבכי אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל ושאי אותו עמך אל התבל קומי קומי הגר הגר ולכי לך אל המדבר אל המדבר, הגר עברי אישה בעיר וכל אחד פניו יסתיר מפני עינייך אמרי שלום, ברכי הגר את מי אשר בעיר נשאר אחרייך אמצי את יד ילדך, יד ישמעאל ושאי אותו עמך אל התבל קומי קומי הגר הגר ולכי לך אל המדבר אל המדבר, הגר הנה אני אשא ידי חזקי הגר, אל תמעדי בדרך אל תעצרי למחות דמעות...
וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה, מֵאִתּוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם, מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה (בראשית ח', ח') תיבת נח / שולה אפרת ֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים לְדוֹרוֹתָיו הָיָה לָכֵן הוּא לֹא יָדַע כִּי לָקַח עִמּוֹ לַתֵּבָה גַּם אֶת זֶרַע הָאֵיבָה זָכָר וּנְקֵבָה זָכָר וּנְקֵבָה. אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה שָׁטַף הַמַּבּוּל, מִבְּלִי – אֵל- בְּלִי -גְּבוּל רַק יָם וְשָׁמַיִם בִּמְעַרְבֹּלֶת שֶׁל מַיִם, וְנָח הֶאֱמִין עוֹד, וְקַוֵּה כִּי נוֹשֵׂא הוּא עַמּוֹ בַּתֵּבָה גַּם זַרְעֵי אַהֲבָה זָכָר וּנְקֵבָה זָכָר וּנְקֵבָה. כְּשֶׁנָּחָה הַתֵּבָה עַל הָרֵי אֲרָרַט חַכֵּה נֹחַ בְּסַבְלָנוּת אֵין קֵץ עַד יָבוֹא לַמַּבּוּל הַזֶּה קֵץ וּמִשֶּׁבּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא שָׁלַח אֶת הָעוֹרֵב הַרְחֵק מֵהַתֵּבָה וְעַמּוֹ...
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה-הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ, וַתֹּאכַל; וַתִּתֵּן גַּם-לְאִישָׁהּ עִמָּהּ, וַיֹּאכַל. (בראשית ג',ו') השיר שלפני השינה / אסתר אטינגר ושוב שבת בראשית, הכל מתחיל, ושוב אני ילדה חובקת חומש מקשיבה בפה כלה למורה רבקה שמספרת על אברהם, הגר וישמעאל, ועל שרה שפרחה נשמתה בגלל השטן שסיפר לה סיפורים על יצחק שהלך לעקדה וגם חזר. ויעקב ולבן הארמי הערמומי ויוסף, ביחוד יוסף עתק את נשמתי הצעירה הבן האובד, המפונק, שתפרו לו בגד עם פסים, ואני תמיד רוצה לחזור לבראשית שם נפרדו מים ממים ושם דגים נפלאים נבראו ותהומות ותנינים, ורק אדם וחוה...
"חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזַּק" "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" (ישעיהו מ"א, ו') בגיליון זה אנו נפרדים מאיוריו של הרי לגנבהיים שליווה אותנו לאורך שנים רבות. דברי תודה והוקרה להרי בעמוד האחורי של הגיליון. שישו ושימחו: מורשת "קהילת יעקב" בלבד או גם בית יעקב? דבורה וייסמן נדמה שכל שנה הולך וגדל מספרן של הקהילות בארץ ובתפוצות בהן נשים נוטלות חלק פעיל בחגיגות שמחת התורה. לפני דור או שניים, התפקיד של נשים ביום זה היה בסך הכול לצפות בריקודיי הגברים בבתי הכנסת, ואולי גם להכין קידוש מורחב. מצב זה החל להשתנות בקומץ של קהילות באמצע שנות השבעים של המאה שעברה,...
אֵוָה קִלְפִּי נִשְׁאֵר כָּאן בְּלִי זְמַן וּבְלִי גִּיל וּבְלִי חֲלוֹם וָקוֹל נֶחֱצֶה אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וְאֶת הַכֹּל, וְהַכֹּל יְמַלֵּא אוֹתָנוּ. וּמָה שֶׁיֶּשְׁנוֹ הִנּוֹ כְּמוֹ לֹא הָיָה, וּמַה שֶׁאֵינֶנּוּ עוֹד יִהְיֶה־הָיָה־מֵאָז־וּמִתָּמִיד. הֶעָבָר נֶהֱפַךְ לְהָיֹה וְהֶהָיָה חוֹזֵר אֶל הַיִּהְיֶה שֶׁהַכְּלָיוֹת שׁוֹחָה בּוֹ וְהַזְּמַן מַבְלִיחַ וּמַתִּיז. אַל תְּעַכְּבוּ אוֹתִי בִּשְׂרִיגֵי הַגַּעְגּוּעִים, הַנִּיחוּ לִי לִצְמֹחַ הָלְאָה, אוּלַי אֶצְמַח אָז בִּמְהִירוּת הָאוֹר שֶׁרַק הַכְּמִיהָה עֲשׂוּיָה לְהַשִּׂיג וְרַק הַמַּחְשָׁבָה לְנַצֵּחַ. אַל תַּחַשְׁבוּ עָלַי, וְאַל תִּקְרְאוּ לִי לָשׁוּב. חִשְׁבוּ: טוֹב שֶׁהוּא חַי, עַכְשָׁו הַזְּמַן לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ. (תרגום מפינית: רמי יסעור) דבר תורה לחג ראשון של סוכות תשפ"ד גילי זיוון האם נצליח לאמץ את רעיון הסוכה הכולל...
"כִּי הִנֵּה כַּהֶגֶה בְּיַד הַמַּלָּח בִּרְצוֹתוֹ אוֹחֵז וּבִרְצוֹתוֹ שִׁלַּח כֵּן אֲנַחְנוּ בְיָדְךָ אֵל טוֹב וְסַלָּח לַבְּרִית הַבֵּט וְאַל תֵּפֶן לַיֵּצֶר" מתפילת כל נדרי טוב לאדם – זלמן שז"ר טוֹב לָאָדָם הֶיוֹת פַּעַם בָּדָד לֹא סֵפֶר לֹא רֵעַ, לֹא צִבּוּר וְלֹא פְּרָט רַק הוּא עִם לִבּוֹ, עִם הַלֵּב רַק בִּלְבַד טוֹב לָאָדָם הֶיוֹת פַּעַם בָּדָד. וְטוֹב כִּי יֵצֵא פַּעַם רֵיק מִנְכָסָיו, לאֹ בַּיִת, לאֹ שָׂדֶה, לאֹ נִדְרָשׁ, לאֹ חַיָּב. רַק יַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיַחְרִישׁ חֶרֶשׁ רַב טוֹב כִּי יצא האדם מִנְכָסִיו. כִּי יַקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיָבִין לְחַיָּיו וְיֵדַע אֲשֶׁר יֵשׁ וְיָחוּשׁ מָה חַיָּב. "בחמלת ה' על כל ברואיו—בין אדם בין...
סתם שיר/ אברהם חלפי אִם יֶשְׁךָ (אֵין כָּמוֹךָ יֶשְׁךָ) אַל תַּסְתִּיר פָּנִים בְּנֵי אָדָם מְדַבְּרִים אֵלֶיךָ לֹא אֲבָנִים "התוֹכַחַת מביאה לידי אהבה" ושלום או אסון לאומי? נַחֵם אילן ביום הכיפורים ובשלושת הרגלים יש זיקה ברורה וגלויה בין קריאת התורה לבין עניינו של יום. פני הדברים ביחס לקריאת התורה בראש השנה שונים. הקשר והיחס בין פרקים כא-כב בבראשית לבין עיצומו של יום אינם עולים מאליהם מן הטקסט המקראי. רק בספרות המדרש ובפרשנות שלאחריה נידונה השאלה, וטבעי שהוצעו טעמים מגוונים לקריאה בתורה בראש השנה. חלק נכבד ממנה ביום הראשון מוקדש למשא ומתן בין אברהם ואבימלך שהסתיים בברית ביניהם. כדרכו נעדר המקרא...
"אֶל מֶלֶךְ יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים וּמִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת מוֹחֵל עֲווֹנוֹת עַמּו…" (מתוך הסליחות) אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה /אדמיאל קוסמן אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. דָּרוּךְ לַבָּאוֹת. הַמַּחֲשָׁבוֹת מְטַפְּסוֹת עָלַי חֶרֶשׁ כְּמוֹ צְבָא-מִסְתַּנְּנִים, נִתְפָּסוֹת לָהֶן זְרִיזוֹת בְּחֻדֵּי-הָאֲבָנִים וּמַעְפִּילוֹת הָלְאָה. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי עוֹמֵד קַר וְקָפוּא. בְּתוֹכִי זָרוּעַ זֶה מִכְּבָר הַהֶרֶס, הַחֻרְבָּן. וְאִם אָמַרְתִּי כִּי אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אַךְ בִּפְנִים הָאֲדָמָה הַקָּשָׁה כְּצוּר לִי נִבְקַעַת בְּשֶׁבֶר וִילָלָה כְּלִסְעָרַת פֻּרְעָנוּת מְמַשְׁמֶשֶׁת. אֵינֶנִּי מִתְנוֹעֵעַ בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, אֲנִי מַשְׁלִיךְ אֶת צְרוֹר מַפְתְּחוֹתַי אֶל-עָל וּמַעֲמִיד פְּנֵי מֵת. קַר וְקָפוּא. מתוך הספר "בגדי נסיך", הוצאת הקיבוץ המאוחד פרידה והתחלה רחל...
"יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ…" (דברים כ"ח, ל"ו) "גוי קדוש" הוא עם הנבדל מכל שאר העמים, לא מפני שיש לבניו ובנותיו סגולות גנטיות מיוחדות. בלשון התורה: "קדשים תהיו כי קדוש אני ה' אלהיכם" (שמות יט, א), ובלשון שלפנינו, במילים היותר ברורות של משה רבנו: "עם קדוש… כי תשמר את מצות ה' אלהיך והלכת בדרכיו" (ט). התואר "קדוש" הולם את העם, בזהירות הראויה, רק כאשר הוא שומר את מצוות אלוהיו והולך בדרכיו. {פרופסור אסא כשר מתוך אתר 929) "והיה כי תבוא אל הארץ": גורל וייעוד* מוקדש באהבה לנכדיי התאומים מיכל...
"כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבָא אֵלֶיהָ וּשְׂנֵאָהּ. וְשָׂם לָהּ עֲלִילֹת דְּבָרִים וְהוֹצִא עָלֶיהָ שֵׁם רָע…" (דברים כ"ב, י"ג-י"ד) ביוזמת פורום "דמעת עשוקים" נקבעה שבת פרשת "כי תצא", כשבת להגברת המודעות לנושא הממזרות בימנו. לחיפוש אחר מענה הולם והפחתת הבעיה עד כדי הכחדתה. קהלת ד, א: "וְשַׁבְתִּי אֲנִי וָאֶרְאֶה אֶת כָּל הָעֲשֻׁקִים אֲשֶׁר נַעֲשִׂים תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשֻׁקִים וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם וּמִיַּד עֹשְׁקֵיהֶם כֹּחַ וְאֵין לָהֶם מְנַחֵם" על פסוק זה נדרש הן בויקרא רבה והן בקהלת רבה: דניאל חייטא פתר קרייה בממזרים, "והנה דמעת העשוקים", אבותם של אלו עוברי עבירות ואילין עלוביא מה איכפת להון, כך אביו של זה...