"אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא וְעָשָׂה אַחַת מִכָּל מִצְוֺת ה' אֱלֹקיו אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה בִּשְׁגָגָה וְאָשֵׁם . אוֹ הוֹדַע אֵלָיו חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא בָּהּ וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ שְׂעִיר עִזִּים זָכָר תָּמִים" (ויקרא ד, כ"ב-כ"ג) אֱ-לוֹהַּ בְּשִׁמְךָ / יַנַּיי אֱ-לוֹהַּ בְּשִׁמְךָ נִקְרֵאתָה / בַּת קוֹל מֵאֹהֶ עֵת קָרָאתָה גֶּבֶר נֶאֱמָן מְאֹד יִקַּרְתָּה / דִּבֵּר לוֹ לְבַד מֶנּוּ כִּי הִקְרֵאתָה הַמִּסִּנַי  קוֹלְךָ הִשְׁמִיעַ / וְכָל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ שָׁמַע זִמּוּן אֹהֶל כְּהוּעַשׂ כִּשְׁמַע / חוּץ מֶנּוּ קוֹל לֹא הֻשְׁמַע טַעַם קְרִיאָה הִקְדַּמְתָּהּ לְדִבֵּר / יָהּ לֵידַע בְּמִקְרָא וּבְדִבֵּר כִּי אַתָּה הוּא הַקּוֹרֵא וְהַמְּדַבֵּר / לְקָ וּמְדֻבָּר קָרָאתָה וַתְּדַבֵּר מה בין עבודת הקורבנות ותפילה...

"וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים, עַל-הַנָּשִׁים; כֹּל נְדִיב לֵב, הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל-כְּלִי זָהָב, וְכָל-אִישׁ, אֲשֶׁר הֵנִיף תְּנוּפַת זָהָב לַיי" (שמות לה, כב) בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר. וכולן היו להן , ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד, ובאו תחילה. והאנשים – אשר נמצאו להם – הביאו עמהם. כי טעם 'על הנשים', שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן. (רמב"ן על הפסוק)   המקדש הביתי "ויבואו האנשים על הנשים" (שמות לה,כב). הנשים הביאו את תרומתן לפני הגברים. אף בבניית המקדש הפרטי, בחוג המשפחה, צריכים להשתתף הן הבעלים הן הנשים, אך הנדבות הראשונות למקדש המשפחתי הן של האישה. כאשר...

"…וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר" (שמות לב, יט) הָרַסְתָּ וְלֹא חָמַלְתָּ שָׁבַרְתָּ וְלֹא שִׁלַּמְתָּ וְכָל הַחַרְסִינוֹת הַשְּׁבוּרוֹת נֶגְדְּךָ בַּוִּיטְרִינָה מַבְהִיקוֹת אֶצְבַּע מַאֲשִׁימָה אֶל בַּעַל הַחֲנוּת הַחוֹפֵן פָּנָיו בְּיָדָיו וּבוֹכֶה. אפרת ביגמן שבירת הלוחות איננה מעשה חד פעמי. ההתכחשות הרעיונית והמעשית לערכים המוסריים וההומניים הגלומים בפרקים נבחרים של מורשתנו הלאומית – כמוה כשבירת לוחות הברית. יאיר צבן מתוך הספר 'פותחים שבוע' בהוצאת  ידיעות אחרונות. כי תשא – היהדות שלנו מנחם קליין האם יש יהדות בלי יהודים? האם אי-שם יש ישות או ספריה עשירה שקרויה "יהדות" והיא קיימת במנותק מהיהודים בני הזמן והמקום? אני מבקש להדגיש ששאלה...

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כה, יז) בלשון אשר / ר' אלעזר ברבי קליר בְּלָשׁוֹן אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ לְזוֹכְרֶיךָ  'זְכוֹר' –בּוֹ בְלָשׁוֹן הִזְכִּירוּךָ, נָא אַתָּה  זְכוֹר!וְאִם הֵמָּה כְּאָדָם עָבְרוּ בְרִית  מִלִזְכּוֹר,אַתָּה אֵל וְלֹא אִישׁ – לָמָּה לֹא תִזְכּוֹר? בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי יֶשׁ־לְךָ  לִזְכּוֹר,אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי עַד זָכוֹר תִּזְכּוֹר.מַה כֹּחִי כִּי אֲיַחֵל לְקֵץ זָכוֹר?וּמַה קִּצִּי כִּי אַאֲרִיךְ נַפְשִׁי עַד שֶׁתִּזְכּוֹר? אִם לֹא לְמַעֲנִי תִּזְכּוֹר,לְמַעַנְךָ וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם זְכוֹר,חוֹק 'כִּי לֹא תִשָּׁכַח עֵדוּת'  זְכוֹר, וְאֹמֶר 'אִם אֶשְׁכָּחֵךְ', עַתָּה לָהּ זְכוֹר. וְתִפְקוֹד וְתִזְכּוֹר, כְּאֵב צָר לַעֲכוֹר, פִּיהוּ לִסְכּוֹר, לָנוּעַ כַּשִׁכּוֹרוְעוֹד בַּל תִּמְכּוֹר, נְקוּבֵי בֵּן בְּכוֹר, נְכוּרֵי בְלֶתֶךְ וָכוֹרוּפְאֵרָךְ אֶזְכּוֹר, וַאֲרַצְךָ לִזְכּוֹר, בְּפָרָשַׁת זָכוֹר. לזכור או...

"דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כָּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרֽוּמָתִֽי" (שמות כה, ב) "לְכֹל֙ כְּלֵ֣י הַמִּשְׁכָּ֔ן בְּכֹ֖ל עֲבֹֽדָת֑וֹ וְכָל־יְתֵֽדֹתָ֛יו וְכָל־יִתְדֹ֥ת הֶֽחָצֵ֖ר נְחֹֽשֶׁת" (שמות כז, יט) הקשר בין משכן לשלום פרשת תרומה מסתיימת במילים: "…וכל יתדֹת החצר נחֹשת" (שמות כז, יט) הדבר תמוה, הואיל ותפקיד היתדות היה לייצב אוהל או משכן כדי שלא יתמוטטו, שלא יפלו ברוח. לפיכך, היה מקום לצפות כי היתדות יהיו עשויים חומר קשה כמו ברזל ולא נחושת רכה. כמה מפרשני התורה הרגישו בכך ונתנו לעובדה זו ביטוי בעל משמעות מוסרית. בפרשת "יתרו", בפיסקה הדנה בציווי התורה לבנות את המזבח אבני גוויל (טבעיות) ולא אבני...

"לא תטה משפט…" (שמות כ"ג ו') כל המעלים עיניו מן הצדקה הרי זה נקרא בליעל, כמו שנקרא עובד עכו"ם בליעל. … והקב"ה קרוב לשוועת עניים שנאמר שוועת עניים אתה תשמע. לפי כך צריך להיזהר בצעקתם, שהרי ברית כרותה להם שנאמר " והיה כי יצעק אלי ושמעתי כי חנון אני". (הרמב"ם, הלכות מתנות עניים י, ג) גדולה הונאת דברים מהונאת ממון, שזה ניתן להשבה וזה לא ניתן להשבה. וזה בממונו וזה בגופו. והרי הוא אומר בהונאת דברים "ויראת מאלוהיך" לפי שהדבר מסור ללב. הא למדת, כל דבר שהוא מסור ללב נאמר בו "ויראת מאלוהיך", וכל הצועק מהונאת דברים נענה מיד...

אַתֶּם רְאִיתֶם, אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם; וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל-כַּנְפֵי נְשָׁרִים, וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי (שמות י"ט, ד) פסל וכל תמונה הרב דוד ביגמן "…וְלאֹ יִכָּּנֵף עוֹד מוֹרֶיךָּ וְהָּיוּ עֵינֶיךָּ רֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָּ" (ישעיהו ל, כ) פסוק זה מופיע בנבואת נחמה של ישעיהו, אלא שפירושו עמום. יש שפירשו שהמורה שמדובר בו, הוא אשר דיבר לעם סגולתו בכבודו ובעצמו, אשר תמיד מדריך את האומה: טוֹב וְיָּ שָּר ה' עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּּאִים בַּדָּּרֶךְ . יַדְרֵךְ עֲנָּוִים בַּמִּ שְפָּּט וִילַמֵּד עֲנָּוִים דַּרְכּוֹ (תהלים כה, ח– ט). אך הוראה זו היא בהסתר, ולעתיד לבוא שוב יתגלה ללמד תורה לעמו. פירוש זה זכה להרחבה מדרשית כולל...

"לֹֽא־יָמִ֞ישׁ עַמּ֤וּד הֶֽעָנָן֙ יוֹמָ֔ם וְעַמּ֥וּד הָאֵ֖שׁ לָ֑יְלָה לִפְנֵ֖י הָעָֽם" (שמות י"ג, כ"ב) בין השמשות של שבת היה אדם ויושב ומהרהר בלבו ואומר: 'אוי לי, שמא יבא הנחש שהטעה אותי בערב שבת וישופני עקב'. נשתלח לו עמוד של אש להאיר לו ולשמרו מכל רע. ראה אדם לעמוד של אש ושמח בלבו, ואמר: 'עכשיו אני יודע שהמקום עמי', ופשט ידיו לאור האש, וברך 'בורא מאורי האש' (פרקי דרבי אליעזר, פרק כ') ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא )מגילת אסתר( מהכא: 'והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם, כן ישיש להרע אתכם' ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים? והא...

וּבְכֵן וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה אָז רֹב נִסִּים הִפְלֵאתָ בַּלַּיְלָה בְּרֹאשׁ אַשְׁמוּרוֹת זֶה הַלַּיְלָה (הפתיח של  הפיוט מאת יניי מהמאה החמישית או השישית) ז. ברד …וְאָז נֻפַּץ הַלֵּיל. כָּרַע בִּמְחִי אֶחָד וְגָח בָּרָד הוֹלֵל. כְּרֶכֶב בַּמּוֹרָד. הִבְרִיקוּ אֲפֵלוֹת! קָרְעוּ אֶת סְגוֹר לִבָּן! וַתֵּחָשֵׂף אָמוֹן לְיֹפִי וְחֻרְבָּן! נִשְׁפַּךְ רָקִיעַ חַי, רָקִיעַ שֶׁל סְקִילָה. הַקֶּרַח רַד שׁוֹעֵט. בְּלִי דֶּרֶךְ וּמְסִלָּה. בְּעֵין הַקֶּרַח – אֵשׁ. בְּהֵמָה פְּצוּעַת קָדְקֹד כּוֹרַעַת וְזוֹנְקָה. רָקִיעַ, הַךְ בָּהּ עוֹד! בְּעֵין הַקֶּרַח – אֵשׁ. לֹא אֵבֶל לוֹ וָחָג. אֶת צַעֲקַת הָרָץ מַחֲרִישׁ הוּא בַּמּוֹרָג. וְגַם אַחַר נָפְלוֹ יַכֵּהוּ רֹאשׁ וָגָב… אָבִי, קוֹרֵא הַבֵּן. בְּכוֹרִי, עוֹנֶה הָאָב. מתוך: "שירי מכות מצרים" של נתן אלתרמן...

"…וַיַּשְׁלֵ֨ךְ אַהֲרֹ֜ן אֶת־מַטֵּ֗הוּ לִפְנֵ֥י פַרְעֹ֛ה וְלִפְנֵ֥י עֲבָדָ֖יו וַיְהִ֥י לְתַנִּֽין" (שמות ז', י') משה מגלם את האלוהי"  אד גרינשטיין לכבוד פנחס לייזר על מפעלו האדיר להפצתה של תורה כמה מוזרה נראית התנהלותו של משה בפרשתנו! משה מתייצב בפני אויבו המושבע, פרעה מלך מצרים, ונושא תפילה למענו. למען מי ששיעבד את האחים שלו והעמיס עליהם עבודת פרך. למען אותו האיש שהתבטא בעזות מצח ובביזיון כלפי ה' אלוהי ישראל. אותו האיש שסרב לבקשתו של משה להרשות לעם ישראל לעבוד את אלוהיהם במדבר, ואף השיב לו בלעג: מִי ה' אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקֹלוֹ לְשַׁלַּח אֶת-יִשְׂרָאֵל? לֹא יָדַעְתִּי אֶת-ה' וְגַם אֶת-יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ !… לָמָּה...