פרשת תזריע-מצרע – יום העצמאות גליון מס' 794 תשע"ג(קישור לדף המקורי) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. (ויקרא יד, לד-לה) וטעם כי תבאו אל ארץ כנען – כי זה נוהג בארץ לבדה בעבור גודל מעלת הארץ כי המקדש בתוכם והכבוד בתוך המקדש. (אבן עזרא ויקרא יד, לד) …והקרוב אלי לומר בזה שעיקר הטעם בעבור צרות העין, כמ"ש רז"ל (ערכין טז א') מן פסוק ובא 'אשר לו הבית' – זה שייחד ביתו לו לעצמו ולא היה מהנה ממנו אחרים, כי לבעבור זה נתן ה' לו לאחזה בית...
פרשת שמיני – יום השואה גליון מס' 793 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. (ויקרא י, ב) וימותו לפני ה' – כי חשבו שעשו דבר רצוי לפניו. (אבן עזרא שם, שם) …אין ספק שכוונתם היתה רצויה; שהיר הם קרויים "קרובי" גם לאחר שחטאו; וכוונה רצויה זו באה לידי ביטוי בדברי תורת כהנים: אף הם בשמחתם, כיוון שראו אש חדשה עמדו להוסיף אהבה על אהבה". אך עובדה היא: בה שבעה שהאומה זכתה לגילוי קירבת ה', הרי הם חשו צורך בקרבן מיוחד משלהם; ומכאן, שלא פעמה בלבם רוח נכונה של כהונה. כהני...
פרשת צו – שבת הגדול – פסח גליון מס' 792 תשע"ג(קישור לדף המקורי) כנגד ארבעה בנים דיברה תורה בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול. (ירושלמי פסחים ע, ע"ב) בן חכם מהו אומר? מה העדות והחקים והמשפטים אשר צוה ה' אלהינו אותנו? אף אתה אמור לו: 'בחזק יד הוציאנו ה' ממצרים מבית עבדים'. בן רשע מהו אומר? מה העבודה הזאת לכם, מה הטורח הזה שאתם מטריחין עלינו בכל שנה ושנה? מכיון שהוציא את עצמו מן הכלל, אף אתה אמור לו: 'בעבור זה עשה ה' לי', לי עשה, לאותו האיש לא עשה. אילו היה אותו...
פרשת ויקרא גליון מס' 791 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא. (ויקרא ה, יא) עשירת האיפה – מאכל לאיש אחד ביום אחד. (אבן עזרא שם, שם) חביבה מצוה זו בשעתה שאין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא כשבה או שעירה. וכן בערכין נותן סלע מיד ואין ממתינין לו עד שיעשיר ויביא חמשים סלעים. (חזקוני שם, שם) את קרבנו אשר חטא – נשוה את המקומות הבאים: "ואת אשר חטא מן-הקדש"...
פרשת ויקהל-פקודי גליון מס' 790 תשע"ג(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) לא תבערו אש – אמר הקב"ה: אור שלי, פי' של גיהנום, שובת בשבילכם, גם אור שלכם יהא שובת. השבת. ויאמר. ר"ת וס"ת תורה לרמז שעיקר התורה בשבת כשאדם פנוי מעסקיו. (בעל הטורים שם, שם) לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת – כי מהראוי שבכל השבוע תהיה אש האהבה ודביקות בה' בוער בלבו ע"י המצאת חוץ עסק התורה ועבודת ה', עד שבהגיע תור שבת קדש תהיה שלהבת עולה מאלי' רשפיה רשפי אש שלהבת יה, ועל זאת המלאכה מלאכת הקדש...
פרשת כי תשא גליון מס' 789 תשע"ג(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים יֵעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן קֹדֶשׁ לַה' כָּל הָעֹשֶׂה מְלָאכָה בְּיוֹם הַשַּׁבָּת מוֹת יוּמָת. (שמות לא, טו) ששת ימים יעשה מלאכה – וכתוב אחד אומר ששת ימים תעבוד, לומר כשאתה עושה רצונו של מקום מלאכתכם תהא נעשית ע"י אחרים עבדיכם ושפחותיכם, וכשאינכם עושים רצונו תעבוד אתה ועשית אתה בעצמך מלאכתך. (חזקוני שם, שם) רַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא אוֹמֵר, יָפֶה תַלְמוּד תּוֹרָה עִם דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיְּגִיעַת שְׁנֵיהֶם מְשַׁכַּחַת עָוֹן. וְכָל תּוֹרָה שֶׁאֵין עִמָּהּ מְלָאכָה, סוֹפָהּ בְּטֵלָה וְגוֹרֶרֶת עָוֹן. וְכָל הָעֲמֵלִים עִם הַצִּבּוּר, יִהְיוּ...
פרשת תצוה גליון מס' 788 תשע"ג(קישור לדף המקורי) עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר אִוָּעֵד לָכֶם שָׁמָּה לְדַבֵּר אֵלֶיךָ שָׁם וְנֹעַדְתִּי שָׁמָּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְנִקְדָּשׁ בִּכְבֹדִי. (שמות כט, מב-מג) שמה – במקום משכן עדות תורתו, שם יוועד לנו ה', שם הוא מצפה לנו. אם מצפים אנחנו שה' יוועד לנו, עלינו לבוא עם קרבן העולה, סמל התמסרות עולם אל ה' ואל תורתו… כל מעשי המילואים והקידושים אינם אלא מעשים סימבוליים. קדושת המקום עצמו אינו חלה אלא על ידי השראת שכינתו של ה'. בכך מכונן ה' את מעשי ידי האדם ומטביע עליהם את חותם נועם רצונו....
פרשת תרומה גליון מס' 787 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם: זָהָב וָכֶסֶף וּנְחשֶׁת. וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ וְעִזִּים. וְעֹרֹת אֵילִם מְאָדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים. (שמות כה, ג-ה) ועצי שטים – יש מקדמונינו שאמרו שיעקב אבינו נטעם וישראל הוציאם ממצרים במצות משה, והראיה 'וכל אשר נמצא אתו', כמו התכלת והארגמן. ויש לתמוה למה נאמר 'אשר נמצא אתו' לצרכו ואם אמרנו כן, יש לתמוה למה הוציאו עצי שטים, כי מה צורך יש להם? ועוד הנה המצרים חושבים כי לזבוח הם הולכים ואחר כך ישובו ועל כן השאילום, ואיך יוציאו קרשים רבים אורך כל א'...
פרשת משפטים גליון מס' 786 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְכִי יִנָּצוּ אֲנָשִׁים וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה וְיָצְאוּ יְלָדֶיהָ וְלֹא יִהְיֶה אָסוֹן עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ כַּאֲשֶׁר יָשִׁית עָלָיו בַּעַל הָאִשָּׁה וְנָתַן בִּפְלִלִים. (שמות כא, כב) וכי ינצו – אלה האנשים הם עברים שהם נצים מכה זה את זה וכן 'למה תכה רעך'. (אבן עזרא שם, שם) וכי ינצו– בידיים, והוא קשה מלשון ריב, כענין 'שני אנשים עברים נצים'…והושאל למריבה קשה אף על פי שלא תהיה בידיים. (שד"ל שם, שם) ולא יהיה אסון – באשה; ענוש יענש – ישלם דמי וולדות. אבל אין לומר "ולא יהיה אסון" בוולדות "ענוש יענש"...
פרשת יתרו גליון מס' 785 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה: רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב. (שמות יט, כא) רד העד בעם פן יהרסו. כשאהיה מדבר עמהם, שמא יחשבו שבהיותם עולים למדרגת נבואת פנים בפנים כמוך יוכלו לעלות אל מחיצתך. (ספורנו שם, שם) משה נצטווה: "והגבלת את העם סביב לאמר, השמרו לכם עלות בהר" (יט, יב), ולאחר מכן באה הוראה נוספת: "רֵד הָעֵד בָּעָם פֶּן יֶהֶרְסוּ אֶל ה' לִרְאוֹת וְנָפַל מִמֶּנּוּ רָב", ועל כך מגיב משה: "לא יוכל העם לעלֹת אל הר סיני כי אתה העדֹתה בנו לאמֹר :...