Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תולדת גליון מס' 774 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר: אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?  וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה'. (בראשית כה, כב)     ויתרוצצו – כשנוצרו והגיעו לזמן התנועה היו מתנועעים מאד, עד שנדמה לה שהיו רצים זה לעומת זה. 'ותאמר אם כן', אחר שהרגישה בעצמה זה השנוי תמהה בעצמה ושאלה לשאר הנשים אם יש אשה שיקרה לה כך ואמרו לא, אמרה 'אם כן למה זה אנכי' משונה משאר הנשים בזה. 'ותלך לדרוש את ה" – יש בדברי רבותינו ז"ל (ב"ר סג, ו) שהלכה לבית מדרשו...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת חיי שרה גליון מס' 773 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַתֹּאמֶר: גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת. (בראשית כ"ד, י"ט)   ותאמר גם לגמליך אשאב – למדנו שהאדם צריך לחוש לעצמו ושמירתו על עצמו ולאליעזר אחר שבקש 'הגמיאיני נא' נתנה לו, אבל בהמות, משום צער בע"ח, מוטל על אחר כמו על הבעלים, ומזה למדנו הלכה דקוצץ אדם ע"י עצמו, אבל אינו קוצץ ע"י בהמתו, מפני שאין בה דעת ומשנה ערוכה היא בסוף הפועלים (בבא מציעא צג) ולכן נתנה להם אף שלא ביקש, ומה שלא ביקש, מפני שאין דרך ארץ...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת וירא גליון מס' 772 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר יִצְחָק אֶל אַבְרָהָם אָבִיו וַיֹּאמֶר: אָבִי?  וַיֹּאמֶר: הִנֶּנִּי, בְנִי. וַיֹּאמֶר: הִנֵּה הָאֵשׁ וְהָעֵצִים וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעֹלָה? (בראשית כ"ב, ז')     וַיִּבְנוּ אֶת בָּמוֹת הַבַּעַל אֲשֶׁר בְּגֵיא בֶן הִנֹּם לְהַעֲבִיר אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם לַמֹּלֶךְ אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִים וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי לַעֲשׂוֹת הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת. (ירמיה לב, לה) 'אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי' – 'אשר לא צויתי' – זה בנו של מישע מלך מואב שנאמר 'ויקח את בנו הבכור אשר ימלך תחתיו ויעלהו עלה'; 'ולא דברתי'...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת לך לך גליון מס' 771 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר: הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם, וַיֹּאמֶר לוֹ: כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ. (בראשית טו, ה)     ויוצא אתו החוצה – באהלו באה לו הנבואה והוציאו מאהלו במראה הנבואה לחוץ לראות את הכוכבים, וכן 'ותבא אתי ירושלמה במראת אלהים' (יחזקאל ח, ג), ומתחלה אמר לו שיהיו 'כעפר הארץ' ועכשיו אמר לו 'שיהיו ככוכבי השמים' והכל דרך הפלגה כמו שכתבנו, וגם כתבנו הדרש. ויש לומר עוד שרמז לו כי בסוף כשיהיו ימי המשיח יהיו ככוכבי...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת נח גליון מס' 770 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וַיִּפְתַּח נֹחַ אֶת חַלּוֹן הַתֵּבָה אֲשֶׁר עָשָׂה. (בראשית ח', ו')     ויהי מקץ ארבעים יום – משהתחילו לחסור המים. והנכון בעיני כי פירושו משנחה התבה על הרי אררט, כי היאך ידע נח כשהחלו המים לחסור, אבל כשנחה על הרי אררט ידע שהרגיש שהתבה נחה על דבר קשה, והמתין עוד ארבעים יום למען יחסרו עוד המים וישלח אחד מן העופות לראות אם ימצא אילן מגולה עדיין. את חלון התבה אשר עשה – הוא הצוהר שאמר צהר תעשה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בראשית גליון מס' 769 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיְגָרֶשׁ אֶת הָאָדָם וַיַּשְׁכֵּן מִקֶּדֶם לְגַן עֵדֶן אֶת הַכְּרֻבִים וְאֵת לַהַט הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִים. (בראשית ג , כ"ד)     ובמדרש איכה (פתיחתא ד) רבי אבא פתח 'והמה כאדם עברו ברית' (הושע ו, ז) זה אדם הראשון, אמר הקדוש ברוך הוא: אדם, הכנסתי אותו בגן עדן, שנאמר (בראשית ב, טו) 'ויקח ה' אלהים את האדם ויניחהו בגן עדן', וצויתיו, דכתיב (שם טז) 'ויצו ה' אלהים על האדם לאמר וגו", עבר על צוויי, דכתיב (שם ג, יא) 'המן...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary שמחת תורה גליון מס' 768 תשע"ג(קישור לדף המקורי) שישו ושמחו בשמחת תורה" – על ההבדל בין ששון לשמחה שמחה היא בעת התחדשות הדבר המשמח את האדם, וששון כשהדבר עומד על גמר טובו ושלמות פעולתו, כמאמר "שמחים בצאתם וששים בבואם". כאשר יצאו להאיר על הארץ ישמחו, ובעת בואם למערב שגמרו פעולתם הטוב ישישו… ואם כן, למה אומרים בשמחת תורה "שישו" ולאחר מכן "שמחו"? לפי שאומרים זה אחר קריאת התורה, שמסיימים אז התורה ומתחילים תיכף בראשית, לכן אומרים "שישו" על הסיום ו"שמחו" על ההתחלה. (מובא ב"טעמי המנהגים ומקורי הדינים" בשם הגר"א)...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת האזינו גליון מס' 768 תשע"ג(קישור לדף המקורי) זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. (דברים לב, ז)     זכור ימות עולם. אחר שהשלים הקדמת השירה אשר בה הודיע שהמכוון ממנו הוא להגיד צדקת האל יתעלה שהוא אל אמונה להיטיב לעושי רצונו וברך ולא ישיבנה ואין עול במדת דינו נגדם. הואיל משה באר זה בהגדת העבר והעתיד להודיע ראשונה כמה היתה כוונת האל ית' להשיג זה התכלית בכל המין האנושי בימות עולם ובשנות דור ודור ואיך כשלא עלה זה הגדיל ה' לעשות...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת וילך גליון מס' 767 תשע"ג(קישור לדף המקורי) פתח לנו שער  בעת נעילת שער,  כי פנה יום   שערים נעולים ושערים פתוחים אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר (איכה ג') 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי'. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים ל"ט) 'שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש'. אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר (עמוס ז) 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך'. (בבלי בבא מציעא נט ע" א)...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת נצבים גליון מס' 766 תשע"ב(קישור לדף המקורי) יהי רצון שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה. "טובה" יכול להיות גם על דבר רע ח"ו, דכשם שמברכין על הטוב מברכים על הרע (ברכות מ"ח ע"ב), וכל מה דעביד רחמנא לטב עביד (שם ס ע"ב), לכן מתפללים 'ומתוקה'. (ספר פרדס יוסף על ויקרא כג, כד)     שְׁלֹשָׁה צְרִיכִין רַחֲמִים, וְאֵלּוּ הֵן, חֲלוֹם טוֹב, וְשָׁנָה טוֹבָה, וּמֶלֶךְ טוֹב… שָׁנָה טוֹבָה, דִּכְתִיב, (דברים יא) "תָּמִיד עֵינֵי ה' אֱלֹהֶיךָ בָּהּ, מֵרֵשִׁית הַשָּׁנָה וְעַד אַחֲרִית שָׁנָה. (ברכות נה, ע"א)     שלשה צריכים רחמים וכו'....