Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת חקת גליון מס' 755 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וַיָּרֶם משֶׁה אֶת יָדוֹ וַיַּךְ אֶת הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם  וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם. (במדבר פרק כ, יא)     ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם – דע, כי הברכה אשר היא בחפץ השם ובסבר פנים יפות, היא אינה מהוללה בכמותה, רק באיכותה, כי זה ענין יותר נשגב ויותר נאה אשר במעט המזון יושבע רעבונו ובמעט השתיה יושבר צמאו, וכמו שהבטיח בברכותיו 'ואכלתם לחמכם לשובע' (ר"פ בחקתי), שיהא אוכל קמעה ומתברך במעיו, רש"י, ולכן אמרו ז"ל (ע' זוהר מדה"נ פ'...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת קרח גליון מס' 754 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'. (במדבר פרק טז, ג)       רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'. ונ"ל לפרש דהנה קרח לא התחיל לריב עם משה רבנו ע"ה עד אחר שילוח מרגלים, ועיין רמב"ן שכתב כי אז היה בלב כל ישראל על משה יען שלא התפלל עבורם. ולפענ"ד נראה לבאר הדבר, כי תחלה לא יכלו לערער...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת שלח-לך גליון מס' 753 תשע"ב(קישור לדף המקורי) אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד  וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. (במדבר יג, כח)   אֶפֶס – היה להם לומר "ואולם עז העם", אבל לשון "אפס" מורה על ההעדר, כמו באפס עצים, או על ביטול הדברים שקדמו, כמו "הלוך אלך עמך, אפס כי לא תהיה תפארת" (שופטים ד, ט), כלומר: ההליכה שאלך עמך תהיה לאפס ולשווא, כי אני לא אוכל לעזור אותך שתעשה לך שם ותפארת במחמה זאת, שהרי ביד אישה ימכור ה' את סיסרא, וכן כאן...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בהעלתך גליון מס' 752 תשע"ב(קישור לדף המקורי) אוֹ יֹמַיִם אוֹ חֹדֶשׁ אוֹ יָמִים בְּהַאֲרִיךְ הֶעָנָן עַל הַמִּשְׁכָּן לִשְׁכֹּן עָלָיו יַחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא יִסָּעוּ וּבְהֵעָלֹתוֹ יִסָּעוּ.  עַל פִּי ה' יַחֲנוּ וְעַל פִּי ה' יִסָּעוּ. (במדבר ט', כ"ב-כ"ג)     עַל פִּי ה' יַחֲנוּ – טעם שהיה נסיעתם וחנייתם על פי ה' הוא בכלל הניסיונות שניסה ה' אותם במדבר לענותם בדרך, להוליכם ממקום למקום כשביקשו לנוח באשר היו, ולהאריך חנייתם כשהיו חפצים ליסע משם, והכל לראות אם יתרעמו עליו, והדבר מפורש במשנה תורה 'וזכרת את כל הדרך אשר הוליכך...

פרשת נשא גליון מס' 751 תשע"ב(קישור לדף המקורי) מִבֶּן שְׁלשִׁים שָׁנָה וָמַעְלָה עַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּפְקֹד אוֹתָם  כָּל הַבָּא לִצְבֹא צָבָא לַעֲבֹד עֲבֹדָה בְּאֹהֶל מוֹעֵד. (במדבר ד', כ"ג)     הבא לצבא צבא. פירוש צבא חברת אנשים המשתתפים יחד לעמוד במשרת עבודתם. (פעראיין). וטעם 'לצבא צבא': כל הבא להיות שותף החברה (זיך דעם פעראיין אנצושליעסען), כמבואר למעלה 'וצבאיו ופקדיהם'. (הכתב והקבלה שם, שם)   כל הבא לצבא צבא. בבני קהת ומררי כתיב 'כל הבא לצבא'. וכאן כתיב 'לצבא צבא'. ולאו דבר ריק הוא. והענין דיש לדעת דבני גרשון היו מיוחדים במעלה בשיר שבשעת עבודה. כמו בימי דוד ושלמה...

פרשת במדבר – שבועות גליון מס' 750 תשע"ב(קישור לדף המקורי) אריסטון לצדיקי יתקן, ושרותא סעודה גדולה לצדיקים יתקן וארוחה.  (מתוך: אקדמות)   א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן, שנאמר 'יכרו עליו חברים' – ואין כרה אלא סעודה, שנאמר 'ויכרה להם כרה גדולה ויאכלו וישתו', ואין חברים אלא תלמידי חכמים, שנאמר 'היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני' והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים, שנאמר 'יחצוהו בין כנענים' – ואין כנענים אלא תגרים, שנאמר 'כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב'. (בבלי בבא בתרא עה, ע"א)   העולם הבא אין בו גוף וגויה, אלא נפשות הצדיקים...

פרשת בחקתי גליון מס' 749 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכֲכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים. (ויקרא כ"ו, י"ב)       והתהלכתי בתוככם – אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני; יכול לא תיראו ממני? ת"ל 'והייתי לכם לאלהים'. (רש"י שם, שם)   כי מה שאמר והתהלכתי בתוככם אין להבין אותו יעודי הגוף אלא יעודי הנפש לעולם הבא, וכענין שכתוב (בראשית ג, ח) 'מתהלך בגן'. ודרשו חז"ל מפסוק זה 'והתהלכתי בתוככם' – אמרו (ספרא בחוקותי פרק ג, ג): 'עתיד הקב"ה לטייל עם הצדיקים בגן עדן וכבודו ביניהם'. המשיל השגת התענוג אשר לנפשות למחול שהוא עגול, כי העיגול אין...

פרשת בהר גליון מס' 748 תשע"ב(קישור לדף המקורי) בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת יִמְכָּר לָךְ לְפִי רֹב הַשָּׁנִים תַּרְבֶּה מִקְנָתוֹ וּלְפִי מְעֹט הַשָּׁנִים תַּמְעִיט מִקְנָתוֹ. (ויקרא כה, ט"ו-ט"ז)       במספר שנים אחר היובל תקנה – זהו פשוטו ליישב המקרא על אופניו: על האונאה בא להזהיר כשתמכור או תקנה קרקע, דע כמה שנים יש עד היובל, ולפי השנים ותבואות השדה שהיא ראויה לעשות, ימכור המוכר ויקנה הקונה, שהרי סופו להחזירה לו בשנת היובל, ואם יש שנים מועטות וזה מוכרה בדמים יקרים הרי נתאנה לוקח, ואם יש שנים מרובות ואכל ממנה תבואות הרבה, הרי...

פרשת אמר גליון מס' 747 תשע"ב(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, ג)   שבת. פי' לשון מנוחה והפסק ובטול ממלאכה; ולדעתי נכלל בו גם העיון והחקירה, מן 'שבתי אני ואראה תחת השמש', 'אחרי שובי נחמתי', שהוא מלשון ישוב הדעת שבדברי רבותינו, וטעם שבת (בעזיננונגסטאג), יום המיוחד לחקירה ודרישה בעניני הש"י, אשר יפנה בו הישראלי דעתו ומחשבתו רק על דברים הנוגעים אליו ית', וכמאמרם לא נתנו שבתות לישראל רק לעסוק בהן בתורה, והענין מבואר יותר בעשרת הדברות שביתרו. (הכתב והקבלה שם, שם)...

פרשת אחרי מות-קדשים גליון מס' 746 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאל. (ויקרא ט"ז, ח)     ונתן אהרן על שני השעירים גרלות – מעמיד א' לימין וא' לשמאל ונותן ב' ידיו בקלפי ונוטל גורל בימין וחברו בשמאל ונותן עליהם את שכתוב בו לשם הוא לשם ואת שכתוב בו לעזאזל משתלח לעזאזל. עזאזל – (יומא ס"ז ת"כ) הוא הר עז וקשה צוק גבוה שנא' 'ארץ גזרה' חתוכה. (רש"י, שם שם)   …התפיסה הפשוטה ביותר של תיבת "עזאזל" מבארת תיבה זו כ"עז אל"; העז ברוחו – שאזל ללא עתיד; כסבור שהוא...