פרשת תזריע-מצרע – יום העצמאות גליון מס' 745 תשע"ב(קישור לדף המקורי) תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵינוּ וְקָרֵב פְּזוּרֵינוּ מִבֵּין הַגּוֹיִים וּנְפוּצוֹתֵינוּ כַּנֵּס מִיַּרְכְּתֵי אָרֶץ. (מתוך תפילת העמידה) מהכרעה ברורה לגבי יום העצמאות הזה אין להימנע. יום זה אינו ניתן להערכה לחצאין. מבחינת סברא אחת, אין הוא חג אלא יום אבל: היום שבו מרד עם-ישראל בתורה. מבחינת סברא אחרת אין יום הראוי ל"שהחיינו" ולהלל ולכל סימני יום טוב כיום הזה, שבו פתח עם-ישראל את האפשרות לקיום התורה, שער אשר בו יוכל להיכנס – אם ירצה וישתדל לקיים את התורה. הערכה זו אינה נפגמת ע"י העובדה שדור זה ברובו...
פרשת שמיני – שביעי של פסח גליון מס' 745 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא משֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן: קַח לְךָ עֵגֶל בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת וְאַיִל לְעֹלָה תְּמִימִם וְהַקְרֵב לִפְנֵי ה'. (ויקרא ט, א-ב) אמר ר' שמואל בר נחמן: כל שבעת ימי הסנה היה הקב"ה מפתה את משה שילך בשליחותו למצרים הה"ד 'גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל עבדך' – הרי ששה, בשביעי א"ל: 'שלח נא ביד תשלח', אמר לו הקב"ה: חייך שאני צוררה לך בכנפיך. אימתי פרע לו? ר' לוי אמר: כל שבעת ימי אדר היה משה מבקש תפלה ותחנונים...
פסח גליון מס' 745 תשע"ב(קישור לדף המקורי) רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר. (משנה פסחים י, ה) פסח – פסח, על שפסח על בתי ישראל, שהיו ראויים להידרס תחת כפות רגלי מידת הדין כמו המצריים, מדהיו עובדי עבודה זרה כמותם, ואפילו הכי (למרות הכל) הקב"ה פסח עליהם. מצה – ומצה, על שלא הספיק בצקם להחמיץ כמו שנגאלו קודם הזמן הקבוע, מדהיו ראויים להשאר במצרים ת' (400) שנה, ונגאלו בשנת רד"ו (210), כמו כן נצטוו במצה שיאכלו לחמם קודם זמנו הראוי....
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת צו גליון מס' 744 תשע"ב(קישור לדף המקורי) מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל דּוֹדָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ (שיר השירים ח, ה) דרש רב עוירא: בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים – בשעה שהולכות לשאוב מים, הקדוש ברוך הוא מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדירות, אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים, שנאמר 'אם תשכבון בין שפתים וגו" – בשכר 'תשכבון...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקרא גליון מס' 743 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה כִּי חַטָּאת הִוא. (ויקרא ה, י"א) מִשָּׁרְשֵׁי הַמִּצְוָה. כְּבָר אָמַרְנוּ (מצוה צה) כִּי עִנְיַן הַקָּרְבָּן לְהַזְכִּיר וּלְהָשִׁיב הַחוֹטֵא אֶל לִבּוֹ בְּכֹחַ הַפְּעֻלָּה כִּי הֵרַע מַעֲשָֹיו, וְשֶׁיְבַקֵּשׁ מְחִילָה לָאֵל עַל הֶעָשֹוּי, וְיִזָּהֵר עַל הֶעָתִיד. וּמֵחָכְמָתוֹ בָרוּךְ הוּא וּבִידִיעָתוֹ, קַלּוּת שֵֹכֶל בְּנֵי אִישׁ וּמִעוּט הֲבָנָתָם וְדַלּוּת כֹּחָם, הֵקַל עֲלֵיהֶם הַכַּפָּרָה בַּחֲטָאִים הָאֵלֶּה הַנִּזְכָּרִים לִהְיוֹתָם...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקהל-פקודי – פ' פרה גליון מס' 742 תשע"ב(קישור לדף המקורי) כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלשִׁים שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ. (שמות ל"ח, כ"ד) כָּל הַזָּהָב הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה בְּכֹל מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ כל הזהב – חמשה מיני זהב; חח ונזם וטבעת וכומז כל כלי זהב (לעיל לה, כב). כנגד העשוי להם ה' ענויין פרך, מרר, ענוי, לחץ, עבודה קשה. (בעל הטורים שם, שם) כל הזהב. העיד על קצבת הזהב והכסף והנחשת שנכנסה במלאכת המשכן שהיה דבר מועט מאד בערך...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת כי תשא – פורים גליון מס' 741 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וּבִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ הוּא חֹדֶשׁ אֲדָר, בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר יוֹם בּוֹ אֲשֶׁר הִגִּיעַ דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ לְהֵעָשׂוֹת בַּיּוֹם אֲשֶׁר שִׂבְּרוּ אֹיְבֵי הַיְּהוּדִים לִשְׁלוֹט בָּהֶם, וְנַהֲפוֹךְ הוּא אֲשֶׁר יִשְׁלְטוּ הַיְּהוּדִים הֵמָּה בְּשֹׂנְאֵיהֶם. (אסתר ט, א) כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית וגו', הלא יכלה ללכת לחצר החיצונה כמו שהלך המן, אולם זה הוא רמז שפורים הוא פנימיות וזה ענין החצר הפנימית, בשם הרבי הזקן מקאצק ז"ל שהמגילה נקראת כך על שם שנפתחה ונתגלתה הפנימיות, איתא...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תצוה גליון מס' 740 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ … חוֹתָם אִישׁ עַל שְׁמוֹ תִּהְיֶין לִשְׁנֵי עָשָׂר שָׁבֶט. (שמות כח, טו, כא) חשן משפט – שמכפר על קלקול הדין. ד"א: משפט שמברר דבריו והבטחתו אמת דרישנמ"ט בלע"ז (אוזפיהרען) שהמשפט משמש ג' לשונות; דברי טענות בעלי הדין וגמר הדין ועונש הדין אם עונש מיתה אם עונש מכות אם עונש ממון, וזה משמש לשון בירור דברים שמפרש ומברר דבריו. (רש"י שם, שם) ועשית חשן משפט מעשה חושב. לא הזכיר בכל הבגדים...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תרומה גליון מס' 739 תשע"ב(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּיעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ. (שמות כ"ה, לא) מקשה תיעשה המנורה – שלא יעשנה חוליות ולא יעשה קניה ונרותיה איברים איברים ואחר כך ידביקם כדרך הצורפין שקורין שולדיר"ץ, אלא כולה באה מחתיכה אחת ומקיש בקורנס וחותך בכלי האומנות ומפריד הקנים אילך ואילך. (רשי"י שם, שם) טעם המנורה על נרותיה הדולקים מתבאר מעצמו באור שהיא מפיצה, וטעם האור, כך היינו סבורים, מתבאר גם הוא מעצמו כנציגה של הדעת. אמור מעתה,...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת משפטים גליון מס' 738 תשע"ב(קישור לדף המקורי) אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ לֹא תִהְיֶה לוֹ כְּנשֶׁה לֹא תְשִׂימוּן עָלָיו נֶשֶׁךְ. (שמות כב, כד) אם כסף תלוה את עמי – רבי ישמעאל אומר: כל אם ואם שבתורה רשות חוץ מג' וזה אחד מהן. לא תהיה לו כנשה – לא תתבענו בחזקה אם אתה יודע שאין לו אל תהי דומה עליו כאלו הלויתו, אלא כאילו לא הלויתו, כלומר לא תכלימהו. נשך – רבית שהוא כנשיכת נחש שנושך חבורה קטנה ברגלו ואינו מרגיש ופתאום הוא מבצבץ...