פרשת בשלח גליון מס' 784 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח שֵׁשׁ מֵאוֹת רֶכֶב בָּחוּר וְכֹל רֶכֶב מִצְרָיִם. (שמות יד, ז) רכב בחור – רכב חשוב ומבוחר. (רשב"ם שם, שם) וכל רכב מצרים – …ומהיכן היו הבהמות הללו? אם תאמר משל מצרים, הרי נא' (שמות ט) 'וימת כל מקנה מצרים' ואם תאמר משל ישראל, והלא נא' (שם י) 'וגם מקננו ילך עמנו'. משל מי היו? מ'הירא את דבר ה" – מכאן היה רבי שמעון אומר: כשר שבמצרים הרוג, טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. (רש"י שם, שם) כשר שבגוים הרוג. אין הפירוש להרוג הכשר, שזהו מעולם לא אמרו...
פרשת בא גליון מס' 783 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם ה, וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ מֵרָחוֹק, וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם; וְשָׁב יַעֲקֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן, וְאֵין מַחֲרִיד. (ירמיהו מ"ו , כז) אמר רבי יהושע: מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו, הלכה למשה מסיני, שאין אליהו בא לטמא ולטהֵר, לרחֵק ולקרֵב' אלא לרחֵק המקורבין בזרוע' ולקרֵב המרוחקין בזרוע. משפחת בית צריפה היתה בעבר הירדן ורחקה בן ציון בזרוע ועוד אחרת היתה שם וקרבה בן ציון בזרוע כגון אלו אליהו בא לטמא ולטהר לרחק ולקרב. רבי יהודה אומר: לקרב אבל לא...
פרשת וארא גליון מס' 782 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְגַם אֲנִי שָׁמַעְתִּי אֶת נַאֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מִצְרַיִם מַעֲבִדִים אֹתָם וָאֶזְכֹּר אֶת בְּרִיתִי. (שמות ו, ה) וארא אל אברהם – אמר לו הקב"ה למשה: חבל על דאבדין ולא משתכחין; הרבה פעמים נגליתי על אברהם יצחק ויעקב באל שדי ולא הודעתי להם כי שמי ה', כשם שאמרתי לך, ולא הרהרו אחר מדותי. אמרתי לאברהם (בראשית יג) 'קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה וגו' ' , ביקש לקבור שרה ולא מצא עד שקנה בדמים ולא הרהר אחר מדותי; אמרתי ליצחק (שם כו) 'גור בארץ הזאת כי לך ולזרעך וגו", ביקש לשתות...
פרשת שמות גליון מס' 781 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. וַיֹּאמֶר אֶל עַמּוֹ: הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ. הָבָה נִּתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה… (שמות א, ח-י) נתחכמה – נבקש דרך חכמה שלא ירבה. (אבן עזרא שם, שם) הבה נתחכמה לו. יש חכמה טובה ויש חכמה רעה, החכמה בתורה ובמוסר היא חכמה טובה והחכמה בעניני ערמימות היא חכמה רעה, וזה התחכמות לא חכמה, כי לא אמר הבה נחכמה, ואמר הכתוב (קהלת ז, טז) 'אל תתחכם יותר', הזהיר על ההתחכמות הזה שהוא מן החכמה הזאת, כי לא אמר אל...
פרשת ויחי גליון מס' 780 תשע"ג(קישור לדף המקורי) שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. (בראשית מט, ה-ו) כלי חמס – אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם מברכת עשו היא זו אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו. (רש"י שם, שם) …וכבר פירשתי (לעיל לד יג) כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו, ואולי ישובו אל ה' ויהיו כולם בכלל אנשי בית אברהם, ומן הנפש אשר עשו...
פרשת ויגש גליון מס' 779 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר: יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי. (בראשית מו, ב) יעקב יעקב – כפל לו הקריאה, לפי שעמד כמה שנים שלא שרתה עליו רוח נבואה קראו פעמים כדי שיתבונן כי רוח נבואה היא שקורא לו. (רד"ק שם, שם) ויאמר יעקב יעקב – אחר שאמר לו השם לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך, היה ראוי שיקראנו בשם הנכבד ההוא וכן הוא נזכר בפרשה הזאת שלשה פעמים, אבל קראו יעקב לרמוז כי עתה לא ישור עם אלהים ועם אנשים ויוכל, אבל יהיה בבית...
פרשת מקץ גליון מס' 778 תשע"ג(קישור לדף המקורי) תנו רבנן: מצות חנוכה נר איש וביתו, והמהדרין נר לכל אחד ואחד, והמהדרין מן המהדרין; בית שמאי אומרים: יום ראשון מדליק שמנה, מכאן ואילך פוחת והולך, ובית הלל אומרים: יום ראשון מדליק אחת, מכאן ואילך מוסיף והולך. (בבלי שבת כא, ע"ב) בית שמאי מחמירים, ומצריכים לבַעֵר את הרע בהחלט, גם את "דקות הרע", גם את הרע שאיננו ניכר ונגלה כל-כך. וזהו גם סוד מחלוקתם אם "שמים קדמו", כדברי בית שמאי או "ארץ קדמה", כדברי בית הלל (ירושלמי חגיגה י, א). שמים וארץ הם בחינות מחשבה ומעשה. לבית שמאי לא...
פרשת וישב גליון מס' 777 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. (בראשית לז, כד-כה) וישבו לאכל לחם. שלא היה כל זה בעיניהם תקלה או מכשול שימנעם מלקבוע סעודתם, כמו שהיה ראוי לצדיקים כמותם כשאירעה תקלה על ידם, כמו שעשו ישראל אחר שהרגו את שבט בנימין כאמרו 'וישבו עד הערב לפני האלהים וישאו קולם ויבכו בכי גדול ויאמרו למה ה' אלהי ישראל היתה זאת בישראל כו". וכן דריוש כשהשליך את דניאל בגוב אריות, דכתיב 'ובת טות ודחון לא הנעל קדמוהי. וזה קרה להם מפני שחשבו את יוסף לרודף, שכל הקודם...
פרשת וישלח גליון מס' 776 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וְאֵלֶּה הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מָלְכוּ בְּאֶרֶץ אֱדוֹם לִפְנֵי מְלָךְ מֶלֶךְ לִבְנֵי ישְׂרָאֵל. (בראשית ל"ו , ל"א ) לפני מלך מלך. קודם שימלוך משה עליהם במצות האל ית' כאמרו ויצום אל בני ישראל על דרך וצוך לנגיד. (ספורנו בראשית שם, שם) לפני מלך מלך – גורלו של עשו מתפתח על פי החוק הטבעי של הסיבתיות, על פי חוק "החרב". בעוד זרעו של יעקב מתענה בעבדות מצרים, בטרם קם לו המהיג הראשון במשה, כבר שגשגה אדום כמדינה, ובתי מלכות בראשה. על ניגוד זה רומז גם יהושע (כד, ד): "ואתן לעשו את הר...
פרשת ויצא גליון מס' 775 תשע"ג(קישור לדף המקורי) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱ-לֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ. (בראשית כ"ח, י"ב) תני בר קפרא: לית (אין) חלום שאין לו פתרון: 'והנה סולם' – זה הכבש 'מוצב ארצה' – זה מזבח (שמות כ) 'מזבח אדמה תעשה לי'; 'וראשו מגיע השמימה' – אלו הקרבנות שריחן עולה לשמים; 'והנה מלאכי אלהים' – אלו כהנים גדולים; 'עולין ויורדין בו' – שהם עולים ויורדים בכבש; 'והנה ה' נצב עליו' (עמוס ט) 'ראיתי את ה' נצב על המזבח'. רבנן פתרין ליה בסיני (חכמים מפרשים את הסולם כסמל לסיני): 'ויחלום...