פרשת ויקרא גליון מס' 894 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. (ויקרא א, יד) 'והאלהים יבקש את נרדף' בבני אדם שהקדוש ברוך הוא אוהב את הנרדפים, מניין אף בעוף ובבהמה? את מוצא בשעה שהקב"ה אמר למשה על הקרבנות, היה משה סבור שיקריב טווסים או פסיונים או אווזים, ולא אמר לו כך אלא 'ואם מן העוף עולה קרבנו לה' והקריב מן התורים או מן בני היונה' (ויקרא א' י"ד) ולא צפור אחר, אמר הקב"ה: הואיל שהם נרדפים מהם מבקש אני קרבן, 'והאלהים יבקש את נרדף'....
פרשת ויקהל-פקודי גליון מס' 893 תשע"ה(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת אֲשֶׁר פֻּקַּד עַל פִּי משֶׁה עֲבֹדַת הַלְוִיִּם בְּיַד אִיתָמָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן. (שמות לח, כא) אלה פקודי המשכן – ואיזה משכן? משכן העֵדֻת, שלא תטעה במשכן אחר, כגון משכן קרח וכיוצא בו, אומר לך כאן שהוא משכן העדת שהלוחות שוכנות בו. (חזקוני שם, שם) "טוב מעט ביראת ה' מאוצר רב ומהומה בו, טוב ארוחת ירק ואהבה שם משור אבוס ושנאה בו" (משלי טו, טז יז). שלמה המלך ע"ה הזכיר שני כתובים אלו על מדת ההסתפקות ויזהיר בהם על הגזל. ויתכן לפרשם על שלושה...
פרשת כי תשא גליון מס' 892 תשע"ה(קישור לדף המקורי) רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא (שמות לב, ט) ויאמר – טעם קשה ערף שלא ישמע מה שצוה. משל לאדם הולך לדרכו במרוצה ולא ישיב עורף לקורא אליו. וזה המשל בעבור שהיו ישראל בארץ מצרים עובדי ע"ז. והשם שלח להם נביאים לאמר איש גלולי מצרים השליכו כי כן כתוב, ומשה ספר זה המעשה לבנים לפני מותו. (אבן עזרא שם, שם) אבל הענין בשנזכיר חסרוננו, והוא מה שאמרו חז"ל (ביצה כה ע"ב) 'מפני מה ניתנה תורה לישראל? מפני שהן עזין שבאומות', ומקרא מפורש בתורתינו פרשת תשא...
פרשת תצוה גליון מס' 891 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְנַהֲפוֹךְ הוּא… (אסתר ט, א) וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב' (אסתר ט',כב) חג פורים העליז, שבא לחמם, לשמח ולהעיר אותנו בימי הקור והחשכה, חריג מאד בלוח החגים היהודיים. את כובד הראש והרצינות מחליפים בפורים באווירה פרועה, ליצנות, התחפשות, שכרות, הוללות ותחושה של חציית גבולות כללית. אווירת הפורקן וביטול הכללים המוכרים לנו מאפיינים גם את מנהגי החג וגם את הסיפור שלו, מגילת אסתר. מנהגי החג וסיפור המגילה מלאים בחריגות והיפוכים, החל מההיתר ללבוש בגדים שבדרך כלל אסורים לנו או שלא נעלה על דעתנו ללבוש ביומיום, דרך...
פרשת תרומה גליון מס' 890 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר. (שמות כה, לא) ועשית מנורת זהב טהור. על דרך הפשט היה ענין המנורה במשכן ובמקדש כדי לקבוע בנפש מעלת הבית ויראתו, וכדי שתהיה יראת המקום ההוא קבועה בלבבות רשומות במחשבות, וכענין שכתוב (ויקרא יט, ל) 'ומקדשי תיראו', ומזה הוצרכה להיות מחוץ לפרוכת ולא לפנים מן הפרוכת, שכן כתיב (שם כד, ג) 'מחוץ לפרוכת העדות באהל מועד יערוך וגו", כדי שיהיה הענין נראה מפורסם לכל יוצא ובא ויראו רבים וייראו, ועוד כדי להורות שאינו צריך לאורה שלנו, ולפיכך היתה של זהב, שהיא מעולה שבכל המתכות, והיו...
פרשת משפטים גליון מס' 889 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. (שמות כד, יא) ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. להוציאם מחושיהם כדי שינבאו, כענין בשאר הנביאים בהיות עליהם יד ה', כאמרו ביחזקאל ותפול עלי שם יד ה' כי אז יבטלו פעולות חושיהם, כמו שקרה לשאול בהנבאו, כאמרו ויפשוט גם הוא בגדיו, ויתנבא גם הוא לפני שמואל, ויפול ערום כל היום ההוא וכל הלילה אמנם לאלה האצילים לא שלח ידו להוציאם מחושיהם כדי להשיג מה שראו אז. (ספורנו שם, שם) לא שלח ידו. כחו (וכך פי'...
פרשת יתרו גליון מס' 888 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּרְא חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? (שמות יח, יד) וירא – את כל אשר הוא עושה לעם. שהוא מעמידם מערב עד בקר. ורבינו שלמה אמר בעבור שמשה יושב לבדו וישראל נצבים ואין זה דרך מוסר. ואין ספק כי מעלת משה גדולה לומר ככה. כי הנה אהרן שהיה גדול לכל ישראל והיה גדול בשנים ממשה הוא אומר לו בי אדוני. ומשה עשה הדרך הנכונה. כי השופט...
פרשת בשלח – ט"ו בשבט גליון מס' 887 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: 'לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא?! וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: 'מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי! (שמות י"ז, ג'-ה') תרעומת או תפילה? ויצעק – דבר הכתוב דבר משל. כי רבים מריבות עשו עמי ומתרעמים עלי. ואלו היה בהם יכולת היו סוקלין אותי. (אבן עזרא שם, שם) ויצעק משה. לא היתה צעקתו על עצמו על שהתלוננו עליו ונתיירא שיסקלוהו, כי הם שאלו דבר שהוא הכרח לחיי אדם ואי אפשר בלעדו, וחלילה לו לעבד הנאמן בכל בית ה' שיתרעם על...
פרשת בא גליון מס' 886 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מַה זֹּאת? (שמות יג, יד) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת – בעל ההגדה אמר שפסוק זה מדבר בבן תם, והקשה מהרי"א בספר 'זבח פסח' מנא לן שזה מדבר בבן תם? שמא הוא אומר דרך לעג 'מה זאת?!' כמו בן הרשע, ותירץ שלמדנו מתשובתו אשר צוה ה' להשיב לו "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", מאחר שצוה ה' להשיב לו כהוגן, ודאי שאל כהוגן". אבל תירוץ זה אינו כהוגן וכל רואיו יאמרו 'מה זאת', כי מלתא דפסיקא (האם דבר מובן מאליו) הוא שכל...
פרשת וארא גליון מס' 885 תשע"ה(קישור לדף המקורי) …הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. (שמת ו, יב) ערל שפתים – יתירה משמעותו על משמעות "כבד פה וכבד לשון" דלעיל (ד, י); הלה אינו מציין אלא כבידות באיברי הדיבור; ואילו "ערל" הוא אדם שאינו שולט ביכולת הנתונה לו מצד הטבע ומצד גופו (השווה פ' בראשית יז, י). לאמור: אף אם אתגבר על כבידות הפה והלשון, עדיין יחסר לי למעשה כוח הדיבור; מלתי תקפא בתוך פי. ככל שאחפוץ לבשר לעם נשגבות, להלהיבם ולזקפם, לא אעצור כוח, וקצר כשרוני ולא אצליח – זאת נתנסיתי זה...