פרשת עקב גליון מס' 913 תשע"ה(קישור לדף המקורי) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. (דברים ח', ד') שמלתך לא בלתה – ענני כבוד היו שפין בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו. (רש"י שם, שם) ר"ל מה חידוש היה בזה שאם מניחים הבגדים בקופסא שלא היו בלין, ומפרש דאע"פ שהיו הבגדים עליהם כל ארבעים שנה לא היו בלין, והטעם משום דענני כבוד וכו', וזהו דכתיב מעליך ר"ל אע"פ שהיו הבגדים עליהם. (שפתי חכמים שם, שם) לא חסרת חליפות...
פרשת ואתחנן גליון מס' 912 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה. (דברים ד, כז) ונשארתם מתי מספר בגוים – יאמר שנשאר מועטים בכל גוי וגוי מכל הגוים אשר ינהג אותנו שם, כי בארבע רוחות השמים יפזר אותנו, אבל בכללנו רבים אנחנו, שבח לאל. (רמב"ן שם, שם) והפיץ ה' אתכם בעמים – מאחר שתחפצו לעשות כמעשיהם יערב אתכם בהם, ואז (כח) 'ועבדתם שם אלהים אחרים', מוטב שתכעיסו המלך שלא בפניו מבפניו, שישראל שבחוצה לארץ אפילו הטובים עובדי עבודה זרה בטהרה הם, כדמפרש בע"ז. וכל שכן האנוסים וכל...
פרשת דברים גליון מס' 911 תשע"ה(קישור לדף המקורי) הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים? (זכריה ז, ג) בחדש החמשי – הזכיר זה הצום בעבור כי הבית נשרף בעשור לחודש החמשי, ואל יהיה ספק בלבך בעבור שתמצא כי בשבעה לחדש נשרף, כי הטעם נשרף קצהו וירושלם חרבה פעם שנית בימי טיטוס בט' באב ועל אותו חורבן שני אנו מתענין. (אבן עזרא שם, שם) שנינו במסכת תענית בפרק אחרון (כו, ב): חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז בו נשתברו הלוחות ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד...
פרשת מטות-מסעי גליון מס' 910 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (במדבר לה, לג) ולא תחניפו את הארץ. ביאור הענין כך הוא, כי הארץ דומה כאלו פערה פיה לבלי חוק לבלוע את כל מה שעליה, כמו שנאמר (ישעיה ה יד) 'לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וגו", וכתיב (משלי ל טז) 'ארץ לא שבעה מים'. כי באמת הארץ אינה שבעה לעולם והרשעים הרוצחים מחניפים את הארץ ליתן לה דבר לבלוע וזה החנופה, כי כל...
פרשת פינחס גליון מס' 909 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. (במדבר כז, ד-ה) ויקרב משה את משפטן – (סנהדרין ח) נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א) 'והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי' (סנהדרין שם). ד"א: ראויה היתה פרשה זו להִכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן. (רש"י שם, שם) ויקרב משה את משפטן לפני ה'… אבל הנכון והאמת כדעת חז"ל שנתעלם ממנו הדין ולא ידעו כלל, ומפני...
פרשת בלק גליון מס' 908 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי מֵרֹאשׁ צֻרִים אֶרְאֶנּוּ וּמִגְּבָעוֹת אֲשׁוּרֶנּוּ הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (במדבר כג, ט) הן עם לבדד ישכון – מהו 'הן'? כל האותיות מזדווגין, חוץ מב' אותיות הללו; כיצד? א"ט הרי י', ב"ח הרי י', ג"ז הרי י', ד"ו הרי י', נמצא ה' לעצמה, וכן האות הנ' אין לה זוג; י"צ הרי ק', כ"פ הרי ק', ל"ע הרי ק', מ"ס הרי ק', נמצא נ' לעצמה. אמר הקב"ה: כשם ששני אותיות הללו אינן יכולין להזדווג עם כל האותיות אלא לעצמן, כך ישראל אינן יכולין להידבק עם כל העובדי...
פרשת חקת גליון מס' 907 תשע"ה(קישור לדף המקורי) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. (במדבר יט, ב) זאת חוקת התורה. חוק של הוראה. 'ויקחו אליך פרה אדומה' – לפי שלא יהו בני אדם מצויין אצל מֵתיהם מתוך חיבתם ויצערו יותר מדאי. אי נמי שלא יהו דורשים אל המתים ובעלי אוב החמיר הכתוב בטומאת מת יותר מכל טומאות שבעולם לעשותו אבי אבות הטומאה, שמטמא אדם וכלים ואף מטמא באוהל, ועושה חרב כחלל. ואף מפני כבוד הבריות שלא יעשו מעורם נודות...
פרשת קרח גליון מס' 906 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּתוֹכָם אֲנִי חֶלְקְךָ וְנַחֲלָתְךָ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה חֵלֶף עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר הֵם עֹבְדִים אֶת עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד. (במדבר יח, כ-כא) בארצם לא תנחל וכו' אני חלקך ונחלתך בתוך בני ישראל – י"ל ידוע שקשה מאוד להיות אז דבוק בה' בשעה שהוא מעורב בין הבריות ונושא ונותן עמהם והתבודדות טוב לדביקות ה' אבל אהרן הכהן הי' בזה המעלה הגם שתמיד הי' עוסק עם בני האדם לעשות שלום ביניהם ובין איש לאשתו ומעורב...
פרשת שלח גליון מס' 905 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא… (במדבר יג, לב) אוכלת יושביה – בכל מקום שעברנו מצאנום קוברי מתים והקב"ה עשה לטובה כדי לטרדם באבלם ולא יתנו לב לאלו. (רש"י שם, שם) אכלת יושביה – שהאויר שלה רע. (אבן עזרא שם, שם) ארץ אכלת יושביה היא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות – ארץ כשהיא רעה והמים דלים ורעים והארץ משכלת, לא תגדל אנשי מדות, רק יהיו אנשיה דלים ונפוחים שפלי קומה חסירי...
פרשת בהעלתך גליון מס' 904 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִהְיֶה הֶעָנָן מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר וְנַעֲלָה הֶעָנָן בַּבֹּקֶר וְנָסָעוּ אוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה וְנַעֲלָה הֶעָנָן וְנָסָעוּ. (במדבר ט, כא) או יומם ולילה – הנה פעמים יסעו בלילה, ויש אומרים כי פירושו יומם ולילה כמשמעו והוא הנכון בעיני והעד 'או יומם'. (אבן עזרא שם, שם) ונעלה הענן בבקר ונסעו. ללמדך שלא היה נוסע כי אם בבקר, ולא הטריחן מעולם בערב. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) …נראה אפוא, שהכתוב מדגיש בעיקר את הסבלנות של המתנה וציפייה ממושכת. דבר זה מובן אם נזכור את המדבר הגדול והנורא, שלא הסביר...