פרשת נח גליון מס' 923 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם… (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר, העיר לשבת והמגדל להיות צופים משם למרחק לראות ענין מקניהם ובהמתם, וגם יהיה אות לרועים שינהגו מקניהם לרעות במדברות רחוק מהעיר, ויהיה להם המגדל לאות ולסימן שידעו לשוב אל העיר. וראשו בשמים, ר"ל שיהיה המגדל גבוה, כמו ערים גדולות ובצורות בשמים (דברים א, כח) ר"ל בגובה האויר. ונעשה לנו שם, כלומר אם יהיה לנו מקום גבוה בזאת העיר יהיה לכל אחד ממנו שם, שאם יצא חוץ מגבול הזאת יזכור העיר וישוב אליה,...
פרשת בראשית גליון מס' 922 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (בראשית ב, א-ב) ויכל אלהים ביום השביעי – ר' שמעון אומר: בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום. ד"א: מה היה העולם חסר? מנוחה; באת שבת, באת מנוחה – כלתה ונגמרה המלאכה. (רש"י שם, שם) ויכל אלהים ביום הז' – ואם תאמר והלא כלה מלאכתו ביום ששי? יש לומר דודאי כל...
שמחת תורה גליון מס' 921 תשע"ו(קישור לדף המקורי) שִֹישוּ וְשִֹמְחוּ בְּשִֹמְחַת תּוֹרָה, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה, מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה. (פיוט לפני החזרת ספר התורה במחזור נוסח ספרד) שישו ושמחו בשמחת תורה, הגם שמסיימים בתורה מהסתלקותו של משה רבינו ע"ה מכל מקום שישו ושמחו, כשהצדיק נפטר יש אבל וגם הילולא וכן הוא במשה רבינו, איתא שמשה רבינו נפטר בז' באדר, בז' באדר הוא האבל ובשמחת תורה הוא שישו ושמחו, איתא בגמרא רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק, וכמו כן הוא בשמחת תורה ולכן אומרים שישו ושמחו, בשם הרבי ר' בונם ז"ל...
פרשת האזינו, סוכות גליון מס' 920 תשע"ו(קישור לדף המקורי) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. (עמוס ט, יא) ביום ההוא – ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת, לפי שאמר מלכות אפרים תבטל אמר כי מלכות דוד תקום, והיא הסוכה על דרך משל, כי היא סוככת על העם. (רד"ק שם שם) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול אמרתי לכם התענו לפני את נפשתיכם ביום הכפורים כדי שאמחול לכם עונתיכם ואכתב אתכם בספר חיים שנאמר (ויקרא כג כח) 'כי יום כפורים וגו"; אמרתי לכם עשו סוכה כדי...
פרשת וילך, יום כיפור גליון מס' 919 תשע"ו(קישור לדף המקורי) פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר, כִּי פָנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה, הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה, נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ. אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר (איכה ג') 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי'. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים ל"ט) 'שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש'. אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר (עמוס ז) 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך'. רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר...
פרשת ניצבים, ראש השנה תשע"ו גליון מס' 918 תשע"ה(קישור לדף המקורי) ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה איתא במדרש: 'ראו כי רעה נגד פניכם' – כוכב אחד ששמו רעה והוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל וביקש הקב"ה להרגם, אמר משה: 'למה יאמרו מצרים לאמר 'ברעה הוציאם', מיד 'וינחם ה' על הרעה' והפך את הדם לדם מילה; נמצא שהגזירה מתקיימת, אלא שמתקן ומהפך אותה לטוב, והיינו מה שיסדו חז"ל לומר 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' ולא תיקנו לומר מעבירין את הגזירה, לפי שהגזירה מתקיימת על כל פנים, אלא שמעביר את הרעה מן הגזירה ומהפך...
פרשת כי תבוא גליון מס' 917 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר… (דברים כט, ג-ד) ולא נתן ה' לכם לב לדעת. אע"פ שהוא יתעלה השתדל בתורותיו ומופתיו לתת לכם לב לדעת כאמרו למען תספר וידעתם כי אני ה'. לא הושג זה המכוון מרוב מריכם. (ספורנו שם, שם) ולא נתן ה' לכם לב לדעת – פירושו כמו אם אמר 'ולא היה לכם לב לדעת', רק שדיבר בלשון כבוד ובאמת כן הדבר כי ה' הוא החונן לאדם דעת, ,יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי...
פרשת כי תצא גליון מס' 916 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. (דברים כה, יג–טז) כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – לא רק העוול אלא האדם שזכה שה' אלהיו – מנהיג גורלו ומדריך מעשיו – האדם היהודי הוא תועבת ה' אלהיו אם הוא קורא לעצמו "יהודי" ואיננו שומר בקפדנות על צדק במשא...
פרשת שפטים גליון מס' 915 תשע"ה(קישור לדף המקורי) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ… רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים… וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים… וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. (דברים יז, טו- יז) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד – אלא כדי ליתן לאכסניא. (רש"י שם, שם) וכסף וזהב לא ירבה לו – שלא יעניש את ישראל, והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלים מרוב אהבתו לממון, התרעמו עליו ישראל ואמרו 'אביך הכביד את עולנו', ויש אומרים בעבור הבנינים התרעמו ואין זה אמת כי הגרים בנו הבית, כי כן כתוב והנה אדוניהם שהי' על...
פרשת ראה גליון מס' 914 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. (דברים טו, ז) כי יהיה בך אביון – התאב תאב קודם. מאחד אחיך – אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך: שעריך – עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת… מאחיך האביון – אם לא תתן לו, סופך להיות אחיו של אביון. (רש"י שם, שם) כי יהיה בך אביון – היינו בין עניי ישראל ובין עניי עכו"ם מפני דרכי שלום, ושם אביון הוא הגרוע מכל לשונות המורים...