פרשת ויחי גליון מס' 933 תשע"ו(קישור לדף המקורי) גיליון 937 בס"ד פרשת ויחי תשע"ו שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (בראשית מט, ה) כלי חמס – אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם מברכת עשו היא זו אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו. (רש"י שם, שם) וכבר פירשתי (לעיל לד יג) כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו, ואולי ישובו אל ה' ויהיו כולם בכלל אנשי בית אברהם, ומן הנפש אשר עשו בחרן ועוד חרה לו שלא...
פרשת ויגש גליון מס' 932 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (בראשית מה, כד) אל תרגזו בדרך – אל תפחדו מאחר, כי מאחר שנודע שאתם אחי אין לכם לירא כלום, שאם יגזול מכם שום אדם כלום, לא אמכור לו תבואה וימות ברעב, עד שישיב הכל. ויש מפרשים – אל תכעסו זה לזה לאמר – אתה עשית שגרמת למוכרו. ואינו נראה כי אין על זאת לכעוס, כי מי שגרם למוכרו טוב עשה, כי למחיה שלחו. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) ודרשו ז"ל (תענית י ע"ב) 'אל תרגזו בדרך' – אל...
פרשת מקץ גליון מס' 931 תשע"ו(קישור לדף המקורי) יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ, לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב, סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב. (מרדכי ריווסמן) יש נוהגים לאכול בחנוכה לביבות וסופגניות עשויות או מטוגנות בשמן. (זיו המנהגים עמ' רסב) הטעם: זכר לנס חנוכה שנעשה בשמן. (שם) טעם שמשחקין בדרעדיל (סביבון) בחנוכה, ובפורים בגראגער (רעשן), דבחנוכה לא היתה התעוררותמלמטה, רק מלעילא (מלמעלה), כי לא עשו תשובה כהוגן, רק השם יתברך ברחמיו, לכן משחקין בדרעדיל ואוחזים אותו מלמעלה, ובפורים שגזרו צום ושק ואפר יוצע לרבים והיתה התעוררות מלמטה , על כן אוחזין מלמטה (קרבן עני...
פרשת וישב גליון מס' 930 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר: הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. (בראשית לז, ט) והנה השמש והירח וגו' – (ב"ר) כשאמר לו יהושע לשמש שמש בגבעון דום לא רצה לעמוד עד דאמר ליה ולאו כסף זביניה דאבא את פי' וכי אינך עבדו של יוסף דכתיב והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ויהושע מזרע יוסף דכתיב למטה אפרים הושע בן נון מיד ויעמוד השמש. (דעת זקנים מבעלי התוספות שם, שם) אמנם ידמה שיוסף ראה בחלומו בפועל שאביו ואמו...
פרשת וישלח גליון מס' 929 תשע"ו(קישור לדף המקורי) גיליון 933 בס"ד פרשת וישלח תשע"ו וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. (בראשית לה, כט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב – הקדים עשו לפי שהיה בכור, ואע"פ שמכר בכורתו יעקב היה נוהג בו כבוד ומקדימו לפניו מעת שהשלים אתו, אבל באברהם כתיב 'ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו' (לעיל כה, ט), הקדים יצחק לישמעאל ואע"פ שהיה ישמעאל בכור, לפי שהיה יצחק בן הגבירה וישמעאל בן השפחה. (רד"ק שם, שם) עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו – לעיל (כה, ט) בקבורת אברהם הוא אומר:...
פרשת ויצא גליון מס' 928 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו. (בראשית כח, יב) ודרך סֻלם להיות סמל או על מספר סיני דרש הוא. וה"ר שלמה הספרדי אמר כי סֻלם רמז לנשמה העליונה ומלאכי אלהים מחשבות החכמה. ויאמר רבי ישועה כי טעם סולם שעלתה בו תפלתו וירדה ישועתו מן השמים, ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה והטעם דרך משל. כי כל דבר לא יכחד מן השם. ודברי מטה תלוים בעליונים וכאילו סֻלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ. גם כן כתוב...
פרשת תולדת גליון מס' 927 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים… (בראשית כה, לד) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. (בראשית כו, ל) וַתִּתֵּן אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ. (בראשית כז, יז ) וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ… (בראשית כז, לא) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה – לקיים האהבה עשה להם משתה ואכלו ביחד ושתו. (רד"ק בראשית כו, ל) ותתן את המטעמים. לא אמר 'ויקח את המטעמים', כי יעקב מצד עצמו לא היה מתעורר לקחת אותם, כי כל מה שעשה בזה היה שלא לרצונו,...
פרשת חיי שרה גליון מס' 926 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. (בראשית כה, ט) יצחק וישמעאל – (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם. (רש"י שם, שם) ר"ל: למה הזכיר יצחק קודם ישמעאל כיון שהוא הגדול. (שפתי חכמים שם, שם) מדינים גם כן מזרע הגר המצרית על דעת רז"ל (בראשית רבה פ' ס"א) 'ויקח אשה ושמה קטורה' והיא הגר, וכתיב 'ותלד את מדין', והנה גם כן הם זרע אברהם, אלא שאינם כל כך קרובים אל אברהם כמו ישמעאל, שכן בקבורתם כתיב (בראשית...
פרשת וירא גליון מס' 925 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (בראשית יח, ב) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנִי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי מִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדָּעָא אָמַר: יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנֵי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדָר, וּמִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב (בראשית יח): "וַיֹּאמֵר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר…" (שבת קכ"ז , ע"א) וירא. שני פעמים. ואמרו ברבה 'וירא' – במלאכים...
פרשת לך לך גליון מס' 924 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א( השאלות: (א-ג) הסדר הראוי היה נכון לאמר מבית אביך ממולדתך ומארצך. ולמה לא גילה לו אן ילך. ולמה הבטיחו הבטחות האלה. ומ"ש 'והיה ברכה' כפול עם 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך – אמר לו שתכלית היציאה הוא שיפרד מדעותיהם וממעלליהם הנשחתות, כי האדם יקנה תכונות ומדות. א. מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת מזלה. ב. מן העיר ששוכן בה ומקום מולדתו שלומד וממנהגיהם ומדותיהם. ג. מבית אביו, וצוה ה'...