פרשת ויקהל גליון מס' 943 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבות מערב שבת לשבת? ועוד – קל וחומר, ומה שביעית שאין חייבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שביעית לשביעית, שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת; ולא יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה? ת"ל: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' – ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר...
פרשת כי תשא גליון מס' 942 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות לב, ד) "אֵלֶה" – ויש לתרץ על פי מדרשם ז"ל על הפסוק (קהלת ז. כח) 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי', אדם אחד מאלף זה מעשה העגל שאחד מאלף חטא, ואשה בכל אלה לא מצאתי. דאשה ב'אלה' היינו ב'אלה אלהיך ישראל' לא מצאתי, כמבואר (במ"ר כא. י, שהש"ר ד. ט, פרדר"א פמ"ה) דנשים כשרות היו ולא חטאו. (קול אליהו שמות לב, כח) לא מן המותר הוא לעיין...
פרשת תצוה גליון מס' 941 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. (שמות כט, כט) אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. (בבלי זבחים פ"ח, ע"ב) השמירה והסיבוב סביב המקדש תמיד נועדו להעריצו ולכבדו ושלא יפרצו אליו הבורים הטמאים ולא במצב של ניוול, כמו שיוסבר. כי מכלל הדברים המחייבים פיאור המקדש והערצתו, כדי תושג לנו יראה ממנו, שלא ייכנס אליו שיכור ולא טמא ולא מנוול, כלומר, פרוע ראש וקרוע בגדים, ושכל עובד יקדש...
פרשת תרומה גליון מס' 940 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (שמות כה, ח) לא אמר 'ושכנתי בתוכו' אלא 'בתוכם', להורות שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש, כי אם מחמת ישראל – כי 'היכל ה' המה'. (צידה לדרך, מתוך נחמה ליבוביץ: עיונים בספר שמות, עמ' 353) ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי לבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה' ומעוז לשכונת עוזו, וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו, עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת. (מלבי"ם שמות כה, ח) 'אם בחקתי תלכו…', 'ונתתי משכני בתוככם' – אם נתבונן בפסוקים אלו, יתבררו...
פרשת משפטים גליון מס' 939 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. (שמות כד, יב) תניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר (תהלים קט"ו) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. ולא ירדה שכינה למטה?! והכתיב (שמות יט) 'וירד ה' על הר סיני!' למעלה מעשרה טפחים. והכתיב (זכריה יד) 'ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים'! למעלה מעשרה טפחים. ולא עלו משה ואליהו למרום?? והכתיב (שמות יט) 'ומשה עלה אל האלהים'! למטה מעשרה. והכתיב (מלכים...
פרשת יתרו גליון מס' 938 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. (שמות י"ט, י"ח) והר סיני עשן. אין המכוון בזה שאש שלמעלה הוא מעלה עשן אבל טעמו שהוא יתברך עשה שהר סיני היה עשן כלו מפני שירד ה' עליו באש, לבל יוכלו העם להסתכל בשכינה ויזונו עיניהם ממנה. (רמ"א) ויחרד כל ההר… ולולי יראתי הייתי אומר שאין חרדה זו מוסבת לההר עצמו כי אם לאנשי מעמד שהיו עומדים סביבות ההר, ומוסיף בזה על מה שאמר מקודם 'ויחרד כל העם אשר במחנה',...
פרשת בשלח גליון מס' 937 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. (שמות יז, י- יב) מנהיג אמתי חש את סבל עמו ומזדהה עמו בזמן שהציבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך, נפשי, ואם עושה כן – עליו הכתוב אומר: (ישעיהו כ"ב) 'וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר...
פרשת בא גליון מס' 936 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י,כא- כב) ולא קמו איש מתחתיו – אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל לקום מתחתיו, כי גם עוורים ילכו ויגששו בחושך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבוא. שְׁלֹשֶׁת יָמִים – מאחר שהאריכה המכה כל כך ולא יכלו לקום מתחתיהם, היו מתים ברעב ובצמא, לולי שבאו...
פרשת וארא גליון מס' 935 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה. (שמות פרק ז, טז) עד כה – עד הנה, ומדרשו: עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב'כה' – "כה אמר ה' כחצות הלילה…". (רש"י שם, שם) לא שמעת עד כה. זו היא התראתו הראשונה אליו, ואיך יגדיל משה כ"כ ענין מניעת שמיעתו ולומר אליו 'עד הנה' לא שמעת לדברי, ויותר היה ראוי לו למשה לומר כן בהתראות הבאות אח"כ, אחר עבור עליו כמה עונשים ויסורים, לא מיד בהתראתו על...
פרשת שמות גליון מס' 934 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה הַמִּדְבָּרָה, וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. (שמות ד, כז) 'ויאמר ה' אל אהרן: לך לקראת משה המדברה' – הה"ד (שיר ח) 'מי יתנך כאח לי' – באיזה אח הכתוב מדבר? אם תאמר בקין, והא כתיב (בראשית ד) 'ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגו'; אם תאמר כישמעאל ליצחק, הא גרסינן 'ישמעאל שונא ליצחק'; אם תאמר כעשו ליעקב, הא כתיב (שם כז) 'וישטם עשו את יעקב'; אם תאמר כאחי יוסף, והכתיב (שם לז) 'וישנאו אותו' וכתיב 'ויקנאו בו אחיו'; אלא כיוסף לבנימן 'יונק...