פרשת לך לך גליון מס' 874 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א) ויאמר ה' אל אברם. סמך פרשה זו לכאן להודיענו מה שאמרו חכמינו ז"ל (שבת קד ע"א) 'בא לטהר מסייעים אותו'. כי לפי שלמעלה כתב שנתעוררו תרח ואברם לצאת מארצם ללכת ארצה כנען לפי שהיא ארץ טובה, מיד סייעו השם ואמר לו 'לך לך אל הארץ אשר אראך', שהיא ארץ כנען. כי אחר שהאדם בעל בחירה ראוי לו לקום משינתו, ואם באולי אין כחו משגת, יחדש השם בקרבו רוח נכונה ויסייעהו, כאומרו 'דרכיו...
פרשת נח גליון מס' 873 תשע"ה(קישור לדף המקורי) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. (בראשית ז, ב) מכל הבהמה הטהורה תקח לך, כמו שיבואו לפני התבה תכניסם עמך, וזה לא אמר לו מתחילה אלא שיביאם אל התיבה שנים שנים זכר ונקבה, ועתה אמר לו שיביא מן הטהורה שבעה שבעה זוגות ומן הטמאה זוג אחד והוא איש ואשתו או שנים זוגות. והיאך ידע נח הטהורה ושאינה טהורה, אפשר שהאל אמר לו סימני טהרה כדי שיעשה מהם קרבן בצאתו מן התיבה, או נאמר כיון שאמר לו האל...
פרשת בראשית – שמחת תורה גליון מס' 872 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?! וַיֹּאמֶר: מֶה עָשִׂיתָ!? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה! (בראשית ד, ט-י) השומר אחי אנכי, הוא הולך למלאכתו ואני הולך למלאכתי, וכי שומר אני אותו בכל מקום שילך עם צאנו?! אבל אדם לא כחש, כי יודע היה כי האל יודע כל דברי בני אדם, ואע"פ שפתח לו בלשון מסופק ואמר לו 'איכה' ידע כי הכל גלוי לפניו יתברך, והשאלה לא היתה אלא לפתיחת הדברים ולא התחבא אלא מפני הבושה. (רד"ק שם, שם)...
סוכות גליון מס' 871 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז, יד-טו) אבל בחג הסוכות, אמר 'ושמחת בחגך', וכן 'והיית אך שמח' (פס' טו), ב' שמחות. האחד, כנגד שמחת התורה. ולפי שאחר נתינת התורה חטאו בעגל ולא נתכפרו עד יוה"כ, כתיב במועד של סכות שמחה יתירה, כנגד הכפרה. כי החוטא הוא עצב מפחד החטא, ואחר לכפרה הוא שמח. ולכן נקראה ירושלם יפה נוף משוש כל הארץ, לפי שבמקדש היתה הכפרה והשמחה. (צרור המור שם, שם) איתא במדרשות כי בסוכות כתיב ג'...
יום כיפור גליון מס' 870 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. (תהילים נא, ה) וחטאתי נגדי תמיד – מתוך שאני מתחרט ודואג עליו, דומה לי כאילו הוא לפני תמיד כל שעה. (רש"י שם, שם) הוידוי שנהגו בו כל ישראל 'אבל אנחנו חטאנו' (כולנו) והוא עיקר הוידוי. עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר, אע"פ שהוא עומד בתשובתו שנאמר 'כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד'. (רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה ב, ח) בניגוד לתשובה מהסוג הראשון שיש לה תכלית ברורה, ואדם שלא שנה בחטאו השיג את מטרתו,...
יום כיפור גליון מס' 870 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. (תהילים נא, ה) וחטאתי נגדי תמיד – מתוך שאני מתחרט ודואג עליו, דומה לי כאילו הוא לפני תמיד כל שעה. (רש"י שם, שם) הוידוי שנהגו בו כל ישראל 'אבל אנחנו חטאנו' (כולנו) והוא עיקר הוידוי. עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר, אע"פ שהוא עומד בתשובתו שנאמר 'כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד'. (רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה ב, ח) בניגוד לתשובה מהסוג הראשון שיש לה תכלית ברורה, ואדם שלא שנה בחטאו השיג את מטרתו,...
פרשת האזינו, ראש השנה גליון מס' 869 תשע"ה(קישור לדף המקורי) הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא. (דברים לב, ד) אל אמונה – שהאמין בעולם ובראו. ואין עול – שלא באו בני אדם להיות רשעים אלא להיות צדיקים. וכן הוא אומר (קהלת ז): 'אשר עשה האלהים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים'. צדיק וישר הוא. שהוא מתנהג בישרות עם כל באי העולם. (ספרי האזינו פיסקא ב) והענין דנתבאר בשירת האזינו על הפסוק "הצור תמים פעלו… צדיק וישר הוא", דשבח ישר הוא נאמר להצדיק דין הקב"ה בחורבן בית שני שהיה דור...
פרשת נצבים-וילך גליון מס' 868 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל, יא-יב) לא בשמים היא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – תכן לפרש כי מפני שהתורה הזאת היתה בשמים, יאמר מעתה לא בשמים היא, שכבר הורדתיה לכם משם, ומלת היא תרמוז כי החכמה העליונה בשמים. (רבנו בחיי שם, שם) לא בשמים היא – שאין הקב"ה מצוה לכם דבר...
פרשת כי תבוא גליון מס' 867 תשע"ד(קישור לדף המקורי) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. (דברים כח, ו) ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם. (רש"י שם, שם) פירוש מה ביאתך לעולם בלא חטא, אף יציאתך מן העולם בלא חטא. והוכחתו מדכתיב ברישא בבואך ואח"כ בצאתך, ודרך העולם לצאת תחילה מן הבית ואח"כ לבוא, ועוד למה בירך ביאתו ויציאתו לא הליכתו ושאר תנועותיו, לכן פירש הכתוב על ביאתו בלא חטא. ושיעור הכתוב כך הוא, ברוך היית בבואך שלא היה בך חטא, וככה תהיה ברוך בצאתך שלא יהיה בך...
פרשת כי תצא גליון מס' 866 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ… וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא. (דברים כא, יט-כ) סורר – סר מן הדרך. ומורה – מסרב בדברי אביו לשון ממרים. ויסרו אותו. מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חייב עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין שנאמר זולל וסובא ונאמר 'אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו'. ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ועומד בפרשת דר כים...