פרשת שפטים גליון מס' 865 תשע"ד(קישור לדף המקורי) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. (דברים יח, יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – התהלך לפניו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו. (רש"י שם, שם) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – עלינו להיות עם ה' בשלמותנו. כל הדרכים האליליות שתוארו בפסוקים הקודמים, כבר הוצאו על ידי כך מגבול ישראל, ה' לבדו הוא מנהיג גורלנו ומדריך מעשינו, הוא לבדו קובע את עתידנו ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו ולמה שנמנע ממנו לעשות. לא מולך עיוור של גורל...
פרשת ראה גליון מס' 864 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה (דברים פרק יב, ט) אל המנוחה – שיניח ה' להם מכל אויביהם מסביב; ואל הנחלה –שיכיר כל אחד מהם חלקו ונחלתו, ובסמוך יפרש, על הנחלה אמר 'וישבתם בארץ וכו'...', ועל המנוחה אמר 'והניח לכם'. (רבי יצחק שמואל רג'יו, שם ,שם) וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְּנִו: אֲנִי הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר: דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי...
גיליון 866 בס"ד פרשת עקב תשע"ד פרשת עקב גליון מס' 863 תשע"ד(קישור לדף המקורי) בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים … וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ… (דברים י', א-ב) בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך – אחר שהתנפלתי לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה נתרצה אלי שיכתוב לוחות שניות, אבל היו הראשונות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהים, ובאלו צוה אותי שיהיו מחצב ידי והמכתב יהיה כמכתב הראשון באצבע אלהים. (רמב"ן שם, שם) פסל לך – שאלו את רבי יוחנן בן זכאי:...
פרשת ואתחנן גליון מס' 862 תשע"ד(קישור לדף המקורי) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. (דברים ו, ד) ה' אלהינו ה' אחד – ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי העובדי כוכבים, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה", ונאמר 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'. (רש"י שם, שם) שמע ישראל – אחר שאמר שתכלית עשית המצות היא יראת השם כמ"ש 'אשר צוה ללמד אתכם לעשות למען תירא את ה' אלהיך', בא להעלותם למדרגה יותר גדולה שהיא אהבת השם כמ"ש 'ואהבת את ה' אלהיך', שהאהבה מדרגה גדולה...
פרשת דברים גליון מס' 861 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ. (דברים א, כב) ויחפרו – כמו לחפור את כל הארץ כי החופר יחפש מה שיש בסתר. (אבן עזרא שם, שם) ויחפרו – לא נתכוונו אלא לבושתה של א"י כתיב הכא ויחפרו וכתיב התם וחפרה הלבנה (סוטה ל"ד), כוונתם להבדיל בין תור ובין חפירה ששניהם הוראתם החיפוש והבדיקה במדינה אחרת, וההבדל ביניהם, כי תור הונח על ההולך לארץ אחרת לבדוק אותה כפי מה שהיא בתכונתה, אבל חפירה הונח על המחפש והבודק את חרפת הארץ וגנותה לגלות קלונותי', ולזה שיתפו...
פרשת מסעי גליון מס' 860 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (במדבר לג, מח) בארבעה שמות נקרא הר נבו; הר העברים, הר נבו, הר ההר והר הפסגה. (בתי מדרשות חלק ב – מדרש שלשה וארבעה – אות לב) 'העברים' דרך מעבר העוברים שם אל הר נבו אל ארץ כנען, שהיה מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמוריים. שהרי בפרשת האזינו כתוב, "עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען" ובפרשת מסעי כתוב, "ויחנו בהרי העברים לפני נבו. ויסעו מהרי העברים ויחנו...
פרשת מטות גליון מס' 859 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. (במדבר ל"א, כ"ב) ואנשי כנסת הגדולה, אשר קטלו ועקרו ליצרא דעבודה זרה וליצרא דזנות, ולא רצו לעקור גם כן יצרא דממונא, לפי שאי אפשר לעקור את כולם. כי לא ניתנה התורה למלאכי השרת. וראו, שיותר טוב לבחור בהתחדשות שטיפת יצרא דממונא, כי בין כך ובין כך האדם טורד בחיי השעה, ולא יהיה מחשבות האדם ולבו פנוי לפנות אחר עבודת האלילים, וגם אחר הזנות. וזהו "כחלינהו לעיניה" (נקר את עיניו) שהוזכר שם, כי רדיפת הממון,...
פרשת פינחס גליון מס' 858 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה פְּקוּדֵי משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן… וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן… כִּי אָמַר ה' לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. (במדבר כו, סג-סה) וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ – אבל על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ, האנשים אומרים: 'נתנה ראש ונשובה מצרימה', והנשים אומרות: 'תנה לנו אחוזה'. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן. (רש"י שם, שם) וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ – האמור בעגל אמור גם במרגלים: הנשים לא היו שותפות לחטא, ולפיכך גם...
פרשת בלק גליון מס' 857 תשע"ד(קישור לדף המקורי) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד, ה) אמר הקב"ה: תנאי התניתי עמהם: אם יחטאו, יהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם, שנאמר (ויקרא כו) 'ונתתי משכני בתוככם' – אל תהי קורא 'משכני' אלא 'משכוני' וכן בלעם אומר (במדבר כד) 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' – שני משכונות ונקראו אוהליך כשהם בנויים ומשכנותיך כשהם חרבים, לא מפני שאני חייב לעובדי כוכבים אני ממשכן להם משכני, אלא עונותיכם גרמו לכם שאמשכן להם. (שמות רבה פרשה לא פסקה י) מה טובו אהליך יעקב – איתמר ב'חלק' – אמר ר' אלעזר: מברכותיו...
פרשת חקת גליון מס' 856 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה: עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וָחָי. (במדבר כא, ח-ט) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו', (שמות יז) וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, (במדבר כא) עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ...