פרשת שמות גליון מס' 884 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. (שמות ג, ג) 'אסורה נא ואראה' – אתבונן ואראה, 'מדוע לא יבער הסנה' – למה לא יכלו המצרים ברב מכותם, כענין ודלקו בהם ואכלום. (ספורנו שמות ג , ג) רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר (שמות ג, ח) 'וארד להצילו מיד מצרים'. רבי יוסי אומר: כשם שהסנה קשה מכל האילנות וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום,...
פרשת ויחי גליון מס' 883 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. (בראשית מח, יד) "והידים, ידי יעקב " – מדברות ומברכות 'שִֹכֵּל את ידיו': כתרגומו 'אחכמינון' – בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת, כי יודע היה כי מנשה הבכור ואף על פי כן, לא שת ימינו עליו. (רש"י בראשית מח , יד) 'שִֹכֵּל את ידיו': כמו שכל שהוא לשון אדם מעוקם ונפתל. (רשב"ם בראשית שם, שם) 'שִֹכֵּל את ידיו': השכיל והבין במשוש ידיו בלא ראות. (ספורנו...
פרשת ויגש גליון מס' 882 תשע"ה(קישור לדף המקורי) מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמֹד… וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם. (בראשית מה, ט, יא) כיצד התחייב יוסף לזון את אביו במשך חמש שנים, הא חשיב כמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב?! וכדכתב הרמב״ם (פי״א מהלכות מכירה, הט״ז) וזה לשונו: "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב, כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסותך חמש שנים, אע״פ שקנו מידו לא נשתעבד, שזו כמו מתנה היא, ואין כאן דבר ידוע ומצוי שנתנו במתנה, וכן הורו רבותי", עכ״ל, (ועיין בטור חו״מ סימן...
פרשת מקץ גליון מס' 881 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה (מתוך: מעוז צור) הסימן 'חזק' יוצא מן הבית 'חשוף זרוע קדשך", שלפי הנראה היא הוספה מאוחרת, משום שבהרבה סידורים חסר הבית הזה. אבל אפשר גם כן שהשמיטוהו מאהבת השלום, מפני החרוז 'נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה' שנמצא בו… (ישראל דוידזון: אוצר השירה והפיוט, ניו יורק 1925) והנה כל ענין יהודה ויוסף היה דוגמא על לעתיד כמבואר במדרש ובזוה"ק, ומשמע שהויכוח שביניהם עד התודע יוסף אל אחיו היה דוגמת זמן הגלות שעדיין יש פירוד לבבות בישראל ואחר התודעו היה דוגמת...
פרשת וישב גליון מס' 880 תשע"ה(קישור לדף המקורי) …וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד: וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ? הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?! (בראשית לז ט, י) ויספר אל אביו, לפי שהיה לאביו זכר בזה החלום ולא כן באחר. אני ואמך – כשם שאי אפשר באמך שכבר מתה, כלומר: כשם שבטל החלום בזה, כך בטלי כולי. ורבותינו ז"ל למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים, וכן הוא אומר (ירמיה כג, כח) מה לתבן את הבר, כשם...
פרשת וישלח גליון מס' 879 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. (בראשית לב, כה) ויותר יעקב – שכח פכים קטנים וחזר עליהם (חולין צא). (רש"י שם, שם) קנאות קטלנית אפרים חמיאל לאחר שהתאושש המשיך יעקב בדרכו מערבה לכנען, הגיע ללא פגע – כהבטחת ה' – לשכם, וקנה שם אדמה מבני חמור, שהיה נשיא אזור העיר שכם. 'שכם' היה גם שם בנו של חמור, הנער הממלא תפקיד נכבד בפרשתנו. יעקב, כמנהג אבותיו הקים אוהל ובנה מזבח, שאת שמו קרא "אל אלהי ישראל" (ל"ג כ').1 דינה הצעירה והסקרנית יצאה העירה להכיר...
פרשת ויצא גליון מס' 878 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. (בראשית כט, כ) ויהיו בעיניו כימים אחדים – דבר מועט היה בעיניו לעבוד בשבילה ז' שנים מרוב חיבתו בה, ואילו היה לבן שואל יותר, היה יעקב עובד. ד"א: לאחר שעבד היו בעיניו כימים אחדים, אבל בשעת העבודה היו בעיניו כימים מרובים, מתוך אהבתו אותה. (חזקוני שם, שם) באהבתו אותה – שהאהבה מקלקלת השורה. (ספורנו שם, שם) ויהיו בעיניו כימים אחדים – גם במשך זמן עבודתו היה נראה לו שהזמן קצר בערך השכר המקווה שהיה גדול מאד...
פרשת תולדת גליון מס' 877 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת. (בראשית כז, א) ותכהין עיניו – ולא עיני רבקה משום שהאשה נבראת מן העצם ונשי עשו מן העצם ואין עצם מזיק עצם אבל יכולין להזיק אדם היינו יצחק שתחלתו מן האדמה. ד"א: עיניו ולא עיני רבקה לפי שהיתה למודה בבית אביה בעשן עבודת כוכבים. (חזקוני שם, שם) ותכהין עיניו מראות – משום שאהב עשו כי ציד בפיו וכתיב 'כי השחד יעור'. ד"א: כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות ולהא דפרש"י שכהו עיניו מעשן ע"ז קשה קצת, למה לא כהו ג"כ עיני...
פרשת חיי שרה גליון מס' 876 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת… הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי. (בראשית כד, יא-יד) והיה הנערה אשר אומר אליה. "והיה" לאו אנערה קאי, דאם כן "והיתה הנערה" היה לו לומר, אלא "והיה" מילתא באפי נפשה היא, והיה הדבר הזה שהנערה אשר אומר אליה תענה לי "גם גמליך אשקה", ותעשה לי יותר...
פרשת וירא גליון מס' 875 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. (בראשית י"ח, י') ואמר ושרה שומעת פתח האהל – לפי שהם שאלו לאברהם 'איה שרה אשתך?', לפי שהיו רוצים לומר לה הבשורה. וכשאמר אברהם 'הנה באהל' היה ראוי שיאמרו לאברהם 'הבא אותנו אליה לבשרה', ולא אמרו דבר, אלא מיד אמר 'שוב אשוב אליך', וכל זה למה. לפי שהם ידעו שהיה היתה באהל במקום שתשמע הבשורה. וזהו 'ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו', כלומר המלאך היה אחר אברהם ושרה פתח האהל, בענין שלא היה הפסק...