"…וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'" (ויקרא י"ט, י"ח) אלו דברים שאין להם שיעור | אורית קלופשטוק בְּכָל בֹּקֶר אֲנִי מַחְתִּימָה כַּרְטִיס לְתַקֵּן עוֹלָם. רְאֵה אֱלֹהִים, בָּנֶיךָ וּבְנוֹתֶיךָ חֲסֵרִים וַאֲנִי רַק עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית אַחַת וְאֵין לִי שִׁעוּר קוֹמָה לְתַקֵּן כָּל זֶה. אֲנִי הוֹלֶכֶת בִּשְׂדוֹתֶיךָ, מַנִּיחָה לֶקֶט, פֵּאָה וְשִׁכְחָה וְאֵין לִי קֶרֶן וְאֵין לִי פֵּרוֹת, רַק תּוֹרָה שֶׁנָּתְנוּ לִי הוֹרַי, מַפַּת דְּרָכִים כְּנֶגֶד כֻּלָּם. מתוך ספרה: 'לא יכולתי לרשום את זה בתיק – שירים מפנקסה של עובדת סוציאלית' הוצאת פרדס, 2020 איך מתגברים על השנאה ומגיעים לאהבת ה"רֵעַ"? קארן שוחט לעילוי נשמות הורי ז"ל אבי מורי יצחק בן ניסן ושרה ואמי...
"וּבְקֻצְרְכֶם אֶת-קְצִיר אַרְצְכֶם, לֹא תְכַלֶּה פְּאַת שָׂדְךָ לִקְצֹר וְלֶקֶט קְצִירְךָ, לֹא תְלַקֵּט… לֶעָנִי וְלַגֵּר תַּעֲזֹב אֹתָם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם" (ויקרא י"ט, ט-י) הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם־ה' וְנִגַּשׁ חוֹרֵשׁ בַּקֹּצֵר וְדֹרֵךְ עֲנָבִים בְּמֹשֵׁךְ הַזָּרַע וְהִטִּיפוּ הֶהָרִים עָסִיס וְכָל־הַגְּבָעוֹת תִּתְמוֹגַגְנָה. (עמוס ט יג) "ונגש חורש בקוצר" – רוצה לומר: הרבה תבואה תצמח ויהיו עוסקים בקצירה עד זמן החרישה והחורש והקוצר יגשו ויפגשו זה בזה. (מצודות דוד) מורכבות הניצחון דבי וייסמן בכמה הזדמנויות בעבר, הזכרתי שעד לא מזמן, חלק משמעותי מחיי הוקדש לדו-שיח בין-דתי ולהוראת קורסי מבוא ליהדות בקרב נוצרים. הקורסים התקיימו במוסדות נוצריים באזור ירושלים והתלמידים הגיעו מכל היבשות. כמעט בכל...
"וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי יְהוָה לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה" (ויקרא ט"ז, י) בידינו להפעיל את כוח ההתנגדות ברשות ה' ותחת מרותו. בידנו להיות בבחינת שעיר לה'. כלומר, להתנגד לכל הגירויים הפנימיים והחיצוניים המפתים אותנו. או בידינו להיות בבחינת השעיר לעזאזל– להפעיל את כוח ההתנגדות שבקרבנו בסירוב עז לשמוע בקול ה'. (רש"ר, הירש על הפרשה) יקימנו ונחיה לפניו רחל קרן לזכרם של כל הנופלים והנרצחים במלחמות חיינו. כבכל שנה, ובשנה זאת ביתר שאת, אנו קוראים בפרשת "אחרי מות" בסמוך לימי הזכרון הלאומיים – יום הזכרון לשואה ויום הזכרון לחיילי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה....
"לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט לֹא תִשָּׂא פְנֵי דָל וְלֹא תֶהְדַּר פְּנֵי גָדוֹל בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא י"ט, ט"ו) "לא תעשו עול במשפט"– בדין. מלמד שהדיין המקלקל את הדין קרוי עול, שנאוי, משוקץ, חרם, ותועבה. וגורם לחמשה דברים: מטמא את הארץ, ומחלל את השם, ומסלק את השכינה, ומפיל את ישראל בחרב, ומגלה אותו מארצו. (מדרש ספרא) "קדושים תהיו" – החסד והקדושה הם שני יסודות שנצטווינו בהם, ולשניהם אין גבול ברור ולא הגדרה ברורה. האדם עצמו לפי זמנו ומקומו נדרש לקבוע לעצמו את גדריהם, שעיקרם: הקדושה – ליטול מן העולם פחות ממה שהוא מתאווה והותר לו, והחסד – לתת לזולת יותר...
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל וּמִמָּחֳרָת, וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף. (ויקרא י"ט, ו) ביום זבחכם יאכל וממחרת – ביארנו לעיל ז׳ ט״ז. ומצות אכילת השלמים מועלת בסגולה להביא שלום. והיינו חקי ה׳ שאין לנו דעת אנושי בזה אבל מכל מקום כן הוא. (העמק דבר שם, שם) ועוד תועלת אחרת היתה בקורבנות היחיד, והוא כי מלבד החלק המגיע מהם לכוהנים, הנה גם מה שהיה נשאר לבעלים היו הבעלים מוכרחים לאכלו בחברה עם זולתם, כי לא היו רשאים להשאיר ממנו עד המחרת או נגד היום השלישי, ואף לא למלוח בשר הזבח ולהביאו לביתם חוץ לירושלים ולאכלו עם בני ביתם. והנה המשלם...
אחרי מות – ראה מה היו חביבין בניו של אהרן שאחר מיתתן מזכירן הכתוב שמתו כשם שהזכיר למשה אחר מיתתו, משה עבדי מת (יהושע א׳ ב׳). (אוצר מדרשים, ילמדנו, קונדריס אחרון ממדרש ילמדנו מ״ג) אדם / דידי מנוסי אדם מת הוא חי אחר מותו הואיל ומעשיו הנציחו את דמותו אדם מת הוא חי אחר מותו כל עוד יש דור המשך דוגל במורשתו – אדם הוא חי אחר מותו אם ארץ שאהב שומרה אהבתו אדם מת הוא חי אחר מותו כל עוד שחבריו זוכרים זוכרים לזכור אותו כי מוות אינו סוף החיים למרות כאב צורב למרות הנכאים כי מוות אינו...
לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט, בַּמִּדָּה, בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה. (ויקרא י"ט, ל"ה) אסור להטות את הדין, שנאמר (ויקרא יט לה) 'לא תעשו עָוֶל במשפט'. וזה אינו שייך דווקא לדין, אלא לכל אדם עם אשתו ובניו ומשרתיו וכל הסרים למשמעתו, שאם יש להם טענה מספקת אמיתית על שלא עשו רצונו כרצונו, אין ראוי לכעוס עליהם ולחרפם ולגדפם כמנהג הרבה כעסנים. וכתיב (איוב לא יג) 'אם אמאס משפט עבדי ואמתי ברבם עמדי ומה אעשה כי יקום אל וכי יפקד מה אשיבנו'. (רבי אליעזר פאפו: פלא יועץ ס״ב, נ״ד) משפטים – אבל כל אלה יש להם ערכם עליך, אם תחיה באמת על פי מושגיך...
אִישׁ אִמּוֹ וְאָבִיו תִּירָאוּ וְאֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, אֲנִי ה' אֱלֹהֵכֶם. (ויקרא פרק יט, ג) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה'. (ויקרא יט, לב) איש אמו ואביו תיראו ואת שבתתי תשמרו. כלומר אעפ"י שאמרתי לכם בעשרת הדברות כן, שהרי אמרתי: כבד את אביך לפי הפשט כבוד ויראה ענין אחד להם, אמר עתה: אני ה' אלהיכם, כלומר, לשם שמים תעשו מה שתעשו, לשם שמים תיראו אותם ולשם שמים תשמרו שבת ולשם שמים תחללו, כמו שפירשו רבותינו: שאם יאמר לך אביך לעבור על דברי תורה אל תשמע, שאתה והוא חיבים בכבודי. ולשם שמים תחללו שבת, כגון...
איור: הרי לנגבהיים מְגִלַּת הָעַצְמָאוּת בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי. לְאַחַר שֶׁהֻגְלָה הָעָם מֵאַרְצוֹ בְּכֹחַ הַזְּרוֹעַ שָׁמַר לָהּ אֱמוּנִים בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרָיו, וְלֹא חָדַל מִתְּפִלָּה וּמִתִּקְוָה לָשׁוּב לְאַרְצוֹ וּלְחַדֵּשׁ בְּתוֹכָהּ אֶת חֵרוּתוֹ הַמְּדִינִית. מתּוֹךְ קֶשֶׁר הִיסְטוֹרִי וּמָסָרְתִּי זֶה חָתְרוּ הַיְּהוּדִים בְּכָל דּוֹר לָשׁוּב וּלְהֵאָחֵז בְּמוֹלַדְתָּם הָעַתִּיקָה; וּבַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים שָׁבוּ לְאַרְצָם בַּהֲמוֹנִים, וַחֲלוּצִים, מַעְפִּילִים וּמָגִנִּים הִפְרִיחוּ נְשַׁמּוֹת, הֶחֱיוּ שְׂפָתָם הָעִבְרִית, בָּנוּ כְּפָרִים וְעָרִים, וְהֵקִימוּ יִשּׁוּב גָּדֵל וְהוֹלֵךְ הַשַּׁלִּיט עַל מִשְׁקוֹ וְתַרְבּוּתוֹ, שׁוֹחֵר שָׁלוֹם וּמָגֵן עַל עַצְמוֹ, מֵבִיא...
שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו. (מתוך ההגדה) איור: הרי לנגבהיים שמואל הקטן אומר: בנפול אויבך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך פן יראה ה' ורע בעיניו והשיב מעליו אפו. (משנה אבות ד, יט) ר' יהושע בן לוי פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא (דברים כח, סג): 'והיה כאשר שש ה' עליכם להיטיב אתכם, כן ישיש להרע אתכם' ומי חדי הקב"ה במפלתן של רשעים (האם הקב"ה שמח במפלתם של רשעים?) והא כתיב (דברי הימים ב כ, כא) 'בצאת לפני החלוץ ואומרים הודו לה' כי לעולם חסדו', וא"ר יוחנן: מפני מה לא נאמר 'כי טוב' בהודאה זו? לפי שאין הקב"ה שמח במפלתן של רשעים....