כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. (ויקרא י"ד, ל"ד) רבי זכריה חתניה דרבי לוי: אין בעל הרחמים נוגע בנפשות תחלה. ממי אתה למד? מאיוב – 'הבקר היו חורשות, כשדים שמו שלשה ראשים. אש אלהים נפלה מן השמים'. ואח"כ: 'ויקח לו חרש להתגרד בו'. אף במחלון וכליון בתחלה מתו סוסיהן וגמליהן ואח"כ מת הוא וימת אלימלך ואח"כ מתו, שנאמר 'וימותו גם שניהם' ואח"כ מתה היא. ואף נגעים הבאין על האדם; בתחילה הוא מתחיל בביתו – אם חזר בו, טעון חליצה וחלצו את האבנים ואם לא חזר בו, טעון נתיצה ונתץ...
הַיּוֹצֵא לַשָּׂדוֹת אוֹ לַגִּנּוֹת בְּיוֹמֵי נִיסָן וְרָאָה אִילָנוֹת פּוֹרְחוֹת וְנִצָּנִים עוֹלִים, מְבָרֵךְ: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא חִסַּר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם וּבָרָא בּוֹ בְּרִיּוֹת טוֹבוֹת וְאִילָנוֹת טוֹבוֹת וְנָאוֹת כְּדֵי לֵהָנוֹת בָּהֶן בְּנֵי אָדָם. (משנה תורה לרמב"ם: הלכות ברכות י, יג) …אכן באמת גם זוהי עלילה ככל עלילות שמוצאים על ישראל, לא רק רגש המוסר, אך גם רגש היופי קדוש לנו, וברכה מיוחדת התקינו חז"ל ע"ז כדאמרינן "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות להתנאות בהן בני אדם" (ברכות מג, ב). אלא שידעו, שכשם שלא...
וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם (במדבר י"ט, ב) …מה שכתוב בפר' ואתחנן (ד ו) "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה. וכאן משמע אדרבה שמונין על החוקים, תשובה לדבר כי יש חוקים שיכול השכל האנושי להשיג טעמם זולת שטעמם נסתר מכלל ההמון ונגלה הוא ליחידי שרידי הדור, ופרה זו טעמה נסתר מכל אדם שהרי שלמה ע"ה השיג הכל חוץ מן הפרה שאמר עליה והיא רחוקה ממני (קהלת ז כג) לפיכך האומות ששומעים חק הפרה לבד ודאי מונין עליה, ולהלן נאמר את כל החקים האלה כי השומעים כל החקים בכלל ויש...
וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים, וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ, כִּי כֵן צֻוֵּיתִי. (ויקרא ח', ל"ה) ומפתח אוהל מועד לא תצאו ז' ימים עד יום מלואת ימי מלואיכם כי שבעת ימים ימלא את ידכם כאשר עשה ביום הזה צוה ה' לעשות לכפר עליכם, ופתח אוהל מועד תשבו שבעת ימים יומם ולילה ושמרתם את משמרת ה' ולא תמותו – ע"ד רמז כל שבעים שנה לא יצא אדם צדיק מפתח אוהל מועד היינו ממחשבות עבודת ה' עד יום מלואת ימי מלואיכם יום האחרון יום סילוקו שהוא יום מלואת ימי מלואיכם כי ז' ימים ימלא יום האחרון ההוא הוא...
וְנִשְׁלוֹחַ סְפָרִים בְּיַד הָרָצִים, אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ… (אסתר ג', י"ג) "ונשלוח ספרים ביד הרצים" (פסוק יג), לשון נפעל, ולא אמר "וישלח ספרים ביד הרצים", מפני שדבר זה הוא כנגד האדם להרוג אומה שלימה, ולפיכך כתיב "ונשלוח", שיהיו נשלחים בעל כרחם, והיו מוכרחים להיות שלוחים. אבל כאשר הכתב היה הפך זה, להציל אומה שלימה מן הצוררים ולעמוד על נפשם נגד שונאיהם, דבר זה אדרבא, עשו ברצון, לכך כתיב (להלן ח, י) "וישלח ספרים וגו'". וכן (למעלה פסוק יב) "וַיִּכָּתֵב ככל אשר צוה המן", מפני שהוכרחו לזה שלא כרצונם. (המהר"ל: אור חדש על מגילת אסתר) החלטות ועידת וואנזה 1. העברת 11...
וּבְהֵעָלוֹת הֶעָנָן מֵעַל הַמִּשְׁכָּן, יִסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּכֹל מַסְעֵיהֶם. (שמות מ', ל"ו) כיוון שהיו ישראל חונים, היה עמוד הענן מתמר ועולה ונמשך על גבי בני יהודה כמין סוכה ומחפה את האהל מבחוץ וממלא את המשכן מבפנים, שנאמר 'ויכס הענן את אהל מועד וכבוד ה׳ מלא את המשכן' (שמות מ׳ ל״ד). וזה אחד מענני כבוד ששמשו את ישראל במדבר ארבעים שנה, אחד מימינם ואחד משמאלם ואחד מלפניהם ואחד מלאחריהם ואחד למעלה מהן וענן שכינה שביניהם, ועמוד הענן שנוסע לפניהם משפיל לפניהם את הגבוה ומגביה לפניהם את השפל, והורג נחשים ועקרבים, ושורף קוצים וסירים ומדריכם בדרך ישרה, וענן שורה באוהל. (אוצר...
שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן. (שמות ל"ה, ב') וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון לה – לכאורה יש לומר למה הוצרך כפל הלשון לומר 'שבת שבתון לה" והיה די באומרו שבת לה'. ויובן בס"ד לפרש ע"ד דאיתא בשולחן ערוך (ה' שבת סימן' שד"ם):'ההולך במדבר ואינו יודע מתי הוא שבת, מונה שבעה ימים מיום שנתן אל לבו שכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה וכו' ע"ש', ונמצא לפי זה שיש תרי גווני (שני אופנים) שבת; הא' הוא שבת האמיתי שהוא יום השביעי באמת, והב' הוא שבת שיהיה בגוונא (באופן) הנזכר לעיל להולך במדבר ולא ידע...
וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת, וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם; וּקְנֵה בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. (שמות ל', כ"ג) ואתה קח לך בשמים ראש. למעלה פר' תצוה כתבתי שבכל דבר הראוי ליחסו בעצם וראשונה אל משה נאמר בו לשון 'ואתה', ובדרך זה נאמר גם בשמן המשחה לשון 'ואתה' כי הוא עשוי למשוח בו המשכן וכל כליו ואהרן ובניו וכל כהנים גדולים ומלכים, כדאיתא במסכת הוריות (יא, ע"ב) ואמרו שם ששמן שעשה משה קיים לעולם שנאמר שמן משחת קודש יהיה זה לי לדורותיכם, וכל זה רמז למה שנאמר (דברים לג כא) 'וירא ראשית לו' שנדרש על משה כי...
וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהים. (שמות כ"ט, מ"ה) שכון. ידוע כי ענין זאת המילה הוא התמדת העומד במקום אחד "והוא שוכן באלוני ממרא" "ויהי בשכון ישראל" – וזהו הידוע המפורסם. וענין השכינה במקום הוא התמדת העומד במקום אחד במקום ההוא, כי באריכות עמידת בעל החיים במקום כולל או מיוחד יאמר בו שהוא שכן במקום ההוא, ואף על פי שהיה מתנועע בו בלא ספק. והושאל זה למה שאינו בעל חיים אבל לכל ענין שהתיישב ושקד על דבר אחר יאמר בו גם כן 'לשון שכינה' ואף על פי שלא היה הדבר אשר שקד עליו הענין ההוא – מקום ולא...
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה, מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כ"ה, ב) דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי. הנה באה פרשה זו אחרי פרשת משפטים, דבתחילה קודם שיעשה האדם צדקה בממונו צריך לראות שלא יהיה בממונו חשש גזל דאם לא כן אין הצדקה מועלת לו כלל וכמו דלולב הגזול פסול משום מצוה הבאה בעבירה, וזהו שאמר הפסוק (ישעיהו נ״ט, י״ד) 'והוסג אחור משפט וצדקה מרחוק תעמוד' דאחר שהוסג המשפט ע"כ גם הצדקה שעושין עומדת מרחוק ואינו מועיל להם כלל. וזהו שאה"כ שמרו...