Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת שמיני גליון מס' 598 תשס"ט(קישור לדף המקורי) יַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ אַתָּה וּבָנֶיךָ אִתָּךְ בְּבֹאֲכֶם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְלֹא תָמֻתוּ חֻקַּת עוֹלָם לדֹרֹתֵיכֶם. (ויקרא י, ט) יין ושכר אל תשת וגו'. סמך ציווי זה לכאן לפי שלא נברא היין כי אם לנחם בו האבלים (עירובין סה) ויחשוב אהרן שבאבלו לפחות מותר לו לשתות יין, על כן הזהירו כאן שאפילו באבלו אסור לו לשתותו דרך שכרות, ורש"י פירש על 'וידום אהרן' שקיבל שכר על שתיקתו שנתייחד לו לבדו דיבור זה, רמז כאן שנקרא שכור כל שאינו יכול...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פסח גליון מס' 597 תשס"ט(קישור לדף המקורי) תני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול. (ירושלמי פסחים ע, ע"ב) בכל אחד מאיתנו יש משהו מארבעת הבנים כנגד ארבעה בנים כו'. נראה שהוא נגד הארבע לשונות של גאולה. שהגאולה היא מכל הד' גלויות. ושאלות הללו יש בכל איש ישראל. מצד חקירות השכל שעי"ז היצר הרע מהרהר אחר החוקים ועל זה צריך להיות התשובה מוכן בלב האדם כי לעשות רצון השי"ת יש מזה יותר טעם ושמחה מהבנת טעם המצוה....
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת צו גליון מס' 596 תשס"ט(קישור לדף המקורי) לֹא תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל עָלָיו מַצּוֹת לֶחֶם עֹנִי כִּי בְחִפָּזוֹן יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְמַעַן תִּזְכֹּר אֶת יוֹם צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ. (דברים טז, ג) לחם עני – לחם שמזכיר את העוני שנתענו במצרים. (רש"י שם, שם) אמר שמואל: (דברים טז) 'לחם עני' (כתיב) – לחם שעונין עליו דברים. תניא נמי הכי לחם עני – לחם שעונין עליו דברים הרבה. דבר אחר: לחם עני – עני כתיב, מה עני שדרכו בפרוסה, אף כאן בפרוסה....
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקרא גליון מס' 595 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וְאִם לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ לִשְׁתֵּי תֹרִים, אוֹ לִשְׁנֵי בְנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ אֲשֶׁר חָטָא עֲשִׂירִת הָאֵפָה סֹלֶת לְחַטָּאת; לֹא יָשִׂים עָלֶיהָ שֶׁמֶן וְלֹא יִתֵּן עָלֶיהָ לְבֹנָה, כִּי חַטָּאת הִוא. (ויקרא ה, יא) אמר רבי יהודה: חביבה מצוה בשעתה, שמיד הוא מביא עשירית האיפה ואין ממתינים לו עד שיעשיר. (ילקוט שמעוני ויקרא ד, סימן תעד) מעשה באישה אחת שהביאה קומץ של סולת , והיה הכהן מבזה עליה ואמר: מה הן מקריבות? מה בזה לאכול? מה בזה להקריב? נראה...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקהל-פקודי גליון מס' 594 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה', כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. לֹא תְבַעֲרוּ אֵש בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, א-ג) לֹא תְבַעֲרוּ אֵש כל העושה בו מלאכה יומת. וסמיך ליה לא תבערו אש בכל מושבותיכם, יתכן לפרש כי כתובים אלה להזהיר על המלאכה ולאסור אותה בשבת, אמר תחילה כל העושה בו מלאכה יומת כלומר מלאכת המשכן,...
פרשת כי תשא גליון מס' 593 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות לב, ד ) "אֵלֶה" ויש לתרץ על פי מדרשם ז"ל על הפסוק (קהלת ז. כח) 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי', אדם אחד מאלף זה מעשה העגל שאחד מאלף חטא, ואשה בכל אלה לא מצאתי. דאשה ב'אלה' היינו ב'אלה אלהיך ישראל' לא מצאתי, כמבואר (במ"ר כא. י, שהש"ר ד. ט, פרדר"א פמ"ה) דנשים כשרות היו ולא חטאו. (קול אליהו שמות לב, כח) וירא אלהים את בני ישראל...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תצוה גליון מס' 592 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת… פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן פַּעֲמֹן זָהָב וְרִמּוֹן עַל שׁוּלֵי הַמְּעִיל סָבִיב. וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת. (שמות כח, לא, לד, לה) ונשמע קולו בבאו אל הקדש – שפעמוני נוקשין ומכין זה לזה אעפ"י שבליטת הרימונים ביניהם. ולפי שצוה הקב"ה וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבאו לכפר בקדש עד צאתו, לכך ציוה הק' ונשמע קולו בבאו ויתרחקו השומעים משם. (רשב"ם שמות כח, לה) ...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תרומה גליון מס' 591 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת. וַעֲשֵׂה כְּרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה וּכְרוּב אֶחָד מִקָּצָה מִזֶּה מִן הַכַּפֹּרֶת תַּעֲשׂוּ אֶת הַכְּרֻבִים עַל שְׁנֵי קְצוֹתָיו: וְהָיוּ הַכְּרֻבִים פֹּרְשֵׂי כְנָפַיִם לְמַעְלָה סֹכְכִים בְּכַנְפֵיהֶם עַל הַכַּפֹּרֶת וּפְנֵיהֶם אִישׁ אֶל אָחִיו אֶל הַכַּפֹּרֶת יִהְיוּ פְּנֵי הַכְּרֻבִים. (שמות כה, יח-כ) לאן פונים הכרובים כיצד הן עומדין? רבי יוחנן ור' אלעזר, חד אמר: פניהם איש אל אחיו, וחד אמר: פניהם לבית. ולמאן דאמר 'פניהם איש אל אחיו', הא כתיב: (דברי הימים ב' ג')...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת משפטים גליון מס' 590 תשס"ט(קישור לדף המקורי) עַיִן תַּחַת עַיִן שֵׁן תַּחַת שֵׁן, יָד תַּחַת יָד רֶגֶל תַּחַת רָגֶל. (שמות כא, כד) עין תחת עין – בין פשט לדרש עין תחת עין – אמר רב סעדיה: לא נוכל לפרש זה הפסוק כמשמעו. כי אם אדם היכה עין חבירו, וסרה שלישית אור עיניו, איך יתכן שיוכה מכה כזאת בלי תוספת ומגרעת. אולי יחשיך אור עינו כולו. ויותר קשה הכויה והפצע והחבורה, כי אם היו במקום מסוכן אולי ימות, ואין הדעת סובלת. אמר לו בן זוטא: והלא כתוב במקום...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת יתרו גליון מס' 589 תשס"ט(קישור לדף המקורי) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. (שמות י"ט, י"ח) והר סיני עשן. אין המכוון בזה שאש שלמעלה הוא מעלה עשן אבל טעמו שהוא יתברך עשה שהר סיני היה עשן כלו מפני שירד ה' עליו באש, לבל יוכלו העם להסתכל בשכינה ויזונו עיניהם ממנה (רמ"א): ויחרד כל ההר… ולולי יראתי הייתי אומר שאין חרדה זו מוסבת לההר עצמו כי אם לאנשי מעמד שהיו עומדים סביבות ההר, ומוסיף בזה על...