גליונות שבת שלום

תרומה תשס"ג (גליון מספר 276)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תרומה גליון מס' 276 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ… וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר. (שמות כה; לז, מ)     רבי יוסי ברבי יהודה אומר: ארון של אש ושלחן של אש ומנורה של אש ירדו מן השמים, וראה משה ועשה כמותם, שנאמר (שמות כ"ה): 'וּרְאֵה וַעֲשֵׂה בְּתַבְנִיתָם אֲשֶׁר אַתָּה מָרְאֶה בָּהָר'אלא מעתה (שמות כ"ו) 'והקמת את המשכן כמשפטו אשר הראית בהר' הכי נמי? הכא כתיב 'כמשפטו', התם כתיב 'כתבניתם'. אמר רבי חייא בר אבא אמר...

משפטים תשס"ג (גליון מספר 275)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת משפטים גליון מס' 275 תשס"ג(קישור לדף המקורי) כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד – וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי – לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָי ואֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ – וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם.       עַבְדֵי זְמָן עֲבְדֵי עֲבַדִים הֵם – עֶבֶד אֲדֹנָי הוּא לְבַד חָפְשִׁי  (רבי יהודה הלוי)   ומה ראה אוזן להֵרצע מכל שאר אברים שבגוף? אמר רבי יוחנן בן זכאי: (קדושין כב ע"ב)...

יתרו תשס"ג (גליון מספר 274)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת יתרו גליון מס' 274 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיְהִי מִמָּחֳרת, וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב. וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לעם, וַיֹּאמר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לעם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? (שמות י"ח)       אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות … מן הכתוב משתמע, שלכתחילה לא נתכוון משה רבנו למנות מערכת מנהלית בעם, אלא התכוון שהניהול יהיה בהשראה האלהית אשר תגיע אל העם...

בשלח תשס"ג (גליון מספר 273)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בשלח גליון מס' 273 תשס"ג(קישור לדף המקורי) נָחִיתָ בְחַסְדְּךָ עַם זוּ גָּאָלְתָּ נֵהַלְתָּ בְעָזְּךָ אֶל נְוֵה קָדְשֶׁךָ. שָׁמְעוּ עַמִּים יִרְגָּזוּן חִיל אָחַז יֹשְׁבֵי פְּלָשֶׁת. אָז נִבְהֲלוּ אַלּוּפֵי אֱדוֹם אֵילֵי מוֹאָב יֹאחֲזֵמוֹ רָעַד נָמֹגוּ כֹּל יֹשְׁבֵי כְנָעַן.       כבוד עם ישראל וכבוד שמים. רבי יהודה בר' סימון פתח: (דברים ל"ב) 'ויאמר: אסתירה פני מהם' – לבן מלך שיצא לשוק ומכה ואינו לוקה, מבזה ואינו מתבזה, והיה עולה אצל אביו במרוצה, אמר לו אביו: מה את סבור, שבכבודך את מתכבד? אין את מתכבד אלא בכבודי! מה...

בא תשס"ג (גליון מספר 272)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בא גליון מס' 272 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיִּשָּׂא הָעָם אֶת בְּצֵקוֹ טֶרֶם יֶחְמָץ מִשְׁאֲרֹתָם צְרֻרֹת בְּשִׂמְלֹתָם עַל שִׁכְמָם. וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ, כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ, וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם. (שמות יב, לט)     'טרם יחמץ' – המצריים לא הניחום לשהות כדי חימוץ. (רש"י שמות יב , לד)   "גרשו ממצרים" – וגם-צדה לא עשו להם" – עובדה זו , שגורשו בלחץ עד שלא יכלו להכין לחם די צורכם, וברגע המכריע היתה יציאתם אפוא כפוייה,...

וארא תשס"ג (גליון מספר 271)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת וארא גליון מס' 271 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל אַהֲרן נְטֵה אֶת יָדְךָ בְּמַטֶּךָ עַל הַנְּהָרת עַל הַיְאֹרִים וְעַל הָאֲגַמִּים וְהַעַל אֶת הַצְפַרְדְּעִים עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם. וַיֵּט אַהֲרֹן אֶת יָדוֹ עַל מֵימֵי מִצְרָיִם וַתַּעַל הַצְּפַרְדֵּעַ וַתְּכַס אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות ח, א-ב)   שיעבוד המשעבדים. למה הביא עליהם צפרדעים? מפני שהיו משעבדין בישראל ואומרים להן הביאו לנו שקצים ורמשים לפיכך הביא עליהן צפרדעים, ובשעה שהיו מוזגין את הכוס היה מתמלא מן הצפרדעים.  (שמות רבה י , ד )   אם נסכם את...

שמות תשס"ג (גליון מספר 270)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שמות גליון מס' 270 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַתִּירֶאןָ הַמְיַלְּדֹת אֶת הָאֱלֹהִים וְלֹא עָשׂוּ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיהֶן מֶלֶךְ מִצְרָיִם, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים. וַיִּקְרָא מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַמְיַלְּדֹת וַיֹּאמֶר לָהֶן: מַדּוּעַ עֲשִׂיתֶן הַדָּבָר הַזֶּה, וַתְּחַיֶּיןָ אֶת הַיְלָדִים? (שמות א, טו-יח)     התנהגות מוסרית היא אבן בוחן ליראת אלוקים. …מי שעומד בניסיון כזה, ומשליך נפשו מנגד ומוכן ליהרג ולא לעבור, בידוע שיש אלוקים בלבו, אלוקי אמת…"יראת אלוקים" במקרא היא דרישה הנדרשת מכל אדם שנברא בצלם, ואם אין יראת אלוקים בלבו, בלב הנכרי, מונה אותו הכתוב בכך, ונחשב לו הדבר...

ויחי תשס"ג (גליון מספר 269)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויחי גליון מס' 269 תשס"ג(קישור לדף המקורי) יִשָּׂשכָר חֲמֹר גָּרֶם רֹבֵץ בֵּין הַמִּשְׁפְּתָיִם. וַיַּרְא מְנֻחָה כִּי טוֹב וְאֶת הָאָרֶץ כִּי נָעֵמָה וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד. (בראשית מט, יד-טו)     "יששכר חמור גרם… וירא מנוחה כי טוב" יששכר אוהב לעבוד, אולם רק במידה ובאופן שיש ערך לעבודה בעם ישראל. בעוד יהודה מייצג את שבט המושלים, וזבולון – את שבט הסוחרים, מייצג יששכר את הגרעין העיקרי של עם ישראל, את החקלאי היהודי. אין הוא עובד כדי לעבוד ללא הרף ולצבור הון; אשי העם מישראל לא...

ויגש תשס"ג (גליון מספר 268)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויגש גליון מס' 268 תשס"ג(קישור לדף המקורי) ולֹא יָכֹל יוֹסֵף לְהִתְאַפֵּק לְכֹל הַנִּצָּבִים עָלָיו, וַיִּקְרָא: הוֹצִיאוּ כָל אִישׁ מֵעָלָי, וְלֹא עָמַד אִישׁ אִתּוֹ בְּהִתְוַדַּע יוֹסֵף אֶל אֶחָיו. וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי וַיִּשְׁמְעוּ מִצְרַיִם, וַיִּשְׁמַע בֵּית פַּרְעֹה. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: אֲנִי יוֹסֵף – הַעוֹד אָבִי חָי? וְלֹא יָכְלוּ אֶחָיו לַעֲנוֹת אֹתוֹ כִּי נִבְהֲלוּ מִפָּנָיו. וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו: גְּשׁוּ נָא אֵלַי – וַיִּגָּשׁוּ, וַיֹּאמֶר: אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה. וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹהִים לִפְנֵיכֶם....

מקץ תשס"ג (גליון מספר 267)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת מקץ גליון מס' 267 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר… ַיִּישָׁן וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית: וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת. וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים צֹמְחוֹת אַחֲרֵיהֶן. וַתִּבְלַעְנָה הַשִּׁבֳּלִי ם הַדַּקּוֹת אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת וַיִּיקַץ פַּרְעֹה וְהִנֵּה חֲלוֹם. (בראשית מא, ה-ז)       בין האמונה כסיפוק צורך לבין האמונה כמשימה. אמר רבי יוחנן: הרשעים מתקיימין על אלהיהם (בראשית מא) 'ופרעה חולם והנה עומד על היאור, אבל הצדיקים, אלהיהם מתקיים עליהם, שנאמר 'והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה'...