Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת קרח גליון מס' 295 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם. וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה. (במדבר יז, יב-יג) הקטורת כ'נשק' בידי אהרון אוהב שלום ורודף שלום נגד מלאך המוות. ראה כמה חביבה הקטרת שעל ידי הקטרת נעצרה המגפה. בשעה שאמר משה לאהרן 'קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת, ויקח אהרן כאשר דבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם' (במדבר...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שלח גליון מס' 294 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַתִּשָּׂא כָּל הָעֵדָה וַיִּתְּנוּ אֶת קוֹלָם וַיִּבְכּוּ הָעָם בַּלַּיְלָה הַהוּא. וַיִּלֹּנוּ עַל מֹשֶׁה וְעַל אַהֲרֹן כֹּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם כָּל הָעֵדָה: לוּ מַתְנוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אוֹ בַּמִּדְבָּר הַזֶּה, לוּ מָתְנוּ. וְלָמָה ה' מֵבִיא אֹתָנוּ אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת לִנְפֹּל בַּחֶרֶב נָשֵׁינוּ וְטַפֵּנוּ יִהְיוּ לָבַז, הֲלוֹא טוֹב לָנוּ שׁוּב מִצְרָיְמָה. וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: נִתְּנָה רֹאשׁ וְנָשׁוּבָה מִצְרָיְמָה. (במדבר יד, א-ד) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא. (בראשית פרק לז) וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו: אֲבָל...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בהעלתך גליון מס' 293 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאֹנְנִים רַע בְּאָזְנֵי ה' וַיִּשְׁמַע ה וַיִּחַר אַפּוֹ וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה. וַיִּצְעַק הָעָם אֶל מֹשֶׁה, וַיִּתְפַּלֵּל מֹשֶׁה אֶל ה' וַתִּשקַע הָאֵשׁ. וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה, כִּי בָעֲרָה בָם אֵשׁ ה'. (במדבר יא, א-ג) אופיו של מקום נקבע על ידי מעשיהם של בני אדם. 'כי בערה בם אש ה" – על מה שאירע נקרא ולא היה כן שמו מקודם. כיוצא בו 'ויקרא שם המקום מסה ומריבה' – יכול כך היה שמו?...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת נשא גליון מס' 292 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר, וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה. וַיּוֹצֵא מֹשֶׁה אֶת הָעָם לִקְרַאת הָאֱלֹהִים מִן הַמַּחֲנֶה וַיִּתְיַצְּבוּ בְּתַחְתִּית הָהָר. וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן, וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. וַיְהִי קוֹל הַשּׁוֹפָר הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. (שמות פרק יט) כפיית ההר כגיגית לעומת קבלת התורה מתוך בחירה חופשית 'ויתיצבו בתחתית ההר' אמר...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת במדבר גליון מס' 291 תשס"ג(קישור לדף המקורי) אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. (במדבר ב,ב) 'איש על דגלו באותות' – באות שמסר להם אביהם לישא מטתו. (רש"י בראשית נ , יג) 'לבית אבותם' לא היה צריך לומר, אלא 'איש על דגלו באותות יחנו בני ישראל'. מה תלמוד לומר לבית אבותם? הוא שאומר הכתוב (איוב לו) 'אשא דעי למרחוק ולפועלי אתן צדק' בשעה שאמר הקב"ה למשה עשה אותם דגלים כמו שנתאוו, התחיל משה מיצר...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בחקתי גליון מס' 290 תשס"ג(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה הַמִּצְוֹת אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינָי. )ויקרא כז, לד) אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי בְּיַד מֹשֶׁה. (ויקרא כו, מו) אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (במדבר לו, יג) התגלות, מסורת וחידוש 'כל המצוה אשר אנכי מצוה אתכם וגו" – כל ככל דברים הדברים מצוה המצוה מקרא משנה הלכה תלמוד תוספות ואגדות ואפילו מה...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בהר גליון מס' 289 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹהֶיךָ, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. ((ויקרא כה) "וְלֹא תוֹנוּ… וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח" – הישיבה בארץ לבטח תלויה בקיומה של חברה מתוקנת. רבי עשה סעודה לתלמידיו. הביא לפניהם לשונות רכין ולשונות קשין. התחילו בוררין את הרכין ומניחין את הקשין, אמר להם: בני, כך יהא לשונכם רך אלו עם אלו, לפיכך משה מזהיר את ישראל 'ולא תונו איש את עמיתו'....
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת אמור גליון מס' 288 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו… וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו… אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר יִגַּע בְּכָל שֶׁרֶץ אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ אוֹ בְאָדָם אֲשֶׁר יִטְמָא לוֹ לְכֹל טֻמְאָתוֹ. נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם. וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר וְאַחַר יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי לַחְמוֹ הוּא. (ויקרא פרק כב) תורתנו תורת חיים. אליליות עתיקה וחדישה נוהגת...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת קדשים גליון מס' 287 תשס"ג(קישור לדף המקורי) מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן – וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ, אֲנִי ה. "מפני שיבה תקום והדרת פני זקן" – כביטוי לכבוד האדם. מי שהוא זקן מופלג בזקנה, אע"פ שאינו חכם, עומדין לפניו, ואפילו החכם שהוא ילד, עומד בפני הזקן המופלג בזקנה, ואינו חייב לעמוד מלא קומתו אלא כדי להדרו, ואפילו זקן כותי, מהדרין אותו בדברים ונותנין לו יד לסומכו, שנאמר 'מפני שיבה תקום' – כל שיבה במשמע. (רמב"ם הלכות תלמוד תורה ו , ט) 'ועשית הישר והטוב בעיני...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת אחרי מות גליון מס' 286 תשס"ג(קישור לדף המקורי) וּמֵאֵת עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִקַּח שְׁנֵי שְׂעִירֵי עִזִּים לְחַטָּאת וְאַיִל אֶחָד לְעֹלָה…. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו, לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה. (ויקרא טז) השעיר לעזאזל כנשא סמלי של חטאים נראה לי שהטעם להיות החטאות כולן, ליחיד ולציבור, שעירים – כוונתי לשעירי הרגלים ושעירי ראשי חודשים ושעירי יום הכיפורים ושעירי עבודה זרה – הוא שרוב עבירתם באותם ימים היה שהקריבו לשעירים, כמו שהבהיר הכתוב: "וְלֹא יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת זִבְחֵיהֶם...