פרשת משפטים גליון מס' 889 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. (שמות כד, יא) ואל אצילי בני ישראל לא שלח ידו. להוציאם מחושיהם כדי שינבאו, כענין בשאר הנביאים בהיות עליהם יד ה', כאמרו ביחזקאל ותפול עלי שם יד ה' כי אז יבטלו פעולות חושיהם, כמו שקרה לשאול בהנבאו, כאמרו ויפשוט גם הוא בגדיו, ויתנבא גם הוא לפני שמואל, ויפול ערום כל היום ההוא וכל הלילה אמנם לאלה האצילים לא שלח ידו להוציאם מחושיהם כדי להשיג מה שראו אז. (ספורנו שם, שם) לא שלח ידו. כחו (וכך פי'...
פרשת יתרו גליון מס' 888 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּרְא חֹתֵן משֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר: מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם? מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב? (שמות יח, יד) וירא – את כל אשר הוא עושה לעם. שהוא מעמידם מערב עד בקר. ורבינו שלמה אמר בעבור שמשה יושב לבדו וישראל נצבים ואין זה דרך מוסר. ואין ספק כי מעלת משה גדולה לומר ככה. כי הנה אהרן שהיה גדול לכל ישראל והיה גדול בשנים ממשה הוא אומר לו בי אדוני. ומשה עשה הדרך הנכונה. כי השופט...
פרשת בשלח – ט"ו בשבט גליון מס' 887 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: 'לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא?! וַיִּצְעַק מֹשֶׁה אֶל ה' לֵאמֹר: 'מָה אֶעֱשֶׂה לָעָם הַזֶּה? עוֹד מְעַט וּסְקָלֻנִי! (שמות י"ז, ג'-ה') תרעומת או תפילה? ויצעק – דבר הכתוב דבר משל. כי רבים מריבות עשו עמי ומתרעמים עלי. ואלו היה בהם יכולת היו סוקלין אותי. (אבן עזרא שם, שם) ויצעק משה. לא היתה צעקתו על עצמו על שהתלוננו עליו ונתיירא שיסקלוהו, כי הם שאלו דבר שהוא הכרח לחיי אדם ואי אפשר בלעדו, וחלילה לו לעבד הנאמן בכל בית ה' שיתרעם על...
פרשת בא גליון מס' 886 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר: מַה זֹּאת? (שמות יג, יד) והיה כי ישאלך בנך מחר לאמר מה זאת – בעל ההגדה אמר שפסוק זה מדבר בבן תם, והקשה מהרי"א בספר 'זבח פסח' מנא לן שזה מדבר בבן תם? שמא הוא אומר דרך לעג 'מה זאת?!' כמו בן הרשע, ותירץ שלמדנו מתשובתו אשר צוה ה' להשיב לו "בחוזק יד הוציאנו ה' ממצרים", מאחר שצוה ה' להשיב לו כהוגן, ודאי שאל כהוגן". אבל תירוץ זה אינו כהוגן וכל רואיו יאמרו 'מה זאת', כי מלתא דפסיקא (האם דבר מובן מאליו) הוא שכל...
פרשת וארא גליון מס' 885 תשע"ה(קישור לדף המקורי) …הֵן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ אֵלַי וְאֵיךְ יִשְׁמָעֵנִי פַרְעֹה, וַאֲנִי עֲרַל שְׂפָתָיִם. (שמת ו, יב) ערל שפתים – יתירה משמעותו על משמעות "כבד פה וכבד לשון" דלעיל (ד, י); הלה אינו מציין אלא כבידות באיברי הדיבור; ואילו "ערל" הוא אדם שאינו שולט ביכולת הנתונה לו מצד הטבע ומצד גופו (השווה פ' בראשית יז, י). לאמור: אף אם אתגבר על כבידות הפה והלשון, עדיין יחסר לי למעשה כוח הדיבור; מלתי תקפא בתוך פי. ככל שאחפוץ לבשר לעם נשגבות, להלהיבם ולזקפם, לא אעצור כוח, וקצר כשרוני ולא אצליח – זאת נתנסיתי זה...
פרשת שמות גליון מס' 884 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר משֶׁה: אָסֻרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הַמַּרְאֶה הַגָּדֹל הַזֶּה, מַדּוּעַ לֹא יִבְעַר הַסְּנֶה. (שמות ג, ג) 'אסורה נא ואראה' – אתבונן ואראה, 'מדוע לא יבער הסנה' – למה לא יכלו המצרים ברב מכותם, כענין ודלקו בהם ואכלום. (ספורנו שמות ג , ג) רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקדוש ברוך הוא וגאלם, שנאמר (שמות ג, ח) 'וארד להצילו מיד מצרים'. רבי יוסי אומר: כשם שהסנה קשה מכל האילנות וכל עוף שנכנס לתוך הסנה אין יוצא בשלום,...
פרשת ויחי גליון מס' 883 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל אֶת יְמִינוֹ וַיָּשֶׁת עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְהוּא הַצָּעִיר וְאֶת שְׂמֹאלוֹ עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה שִׂכֵּל אֶת יָדָיו, כִּי מְנַשֶּׁה הַבְּכוֹר. (בראשית מח, יד) "והידים, ידי יעקב " – מדברות ומברכות 'שִֹכֵּל את ידיו': כתרגומו 'אחכמינון' – בהשכל וחכמה השכיל את ידיו לכך ומדעת, כי יודע היה כי מנשה הבכור ואף על פי כן, לא שת ימינו עליו. (רש"י בראשית מח , יד) 'שִֹכֵּל את ידיו': כמו שכל שהוא לשון אדם מעוקם ונפתל. (רשב"ם בראשית שם, שם) 'שִֹכֵּל את ידיו': השכיל והבין במשוש ידיו בלא ראות. (ספורנו...
פרשת ויגש גליון מס' 882 תשע"ה(קישור לדף המקורי) מַהֲרוּ וַעֲלוּ אֶל אָבִי וַאֲמַרְתֶּם אֵלָיו כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: שָׂמַנִי אֱלֹהִים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם, רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמֹד… וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם. (בראשית מה, ט, יא) כיצד התחייב יוסף לזון את אביו במשך חמש שנים, הא חשיב כמחייב עצמו בדבר שאינו קצוב?! וכדכתב הרמב״ם (פי״א מהלכות מכירה, הט״ז) וזה לשונו: "חייב עצמו בדבר שאינו קצוב, כגון שאמר הריני חייב לזון אותך או לכסותך חמש שנים, אע״פ שקנו מידו לא נשתעבד, שזו כמו מתנה היא, ואין כאן דבר ידוע ומצוי שנתנו במתנה, וכן הורו רבותי", עכ״ל, (ועיין בטור חו״מ סימן...
פרשת מקץ גליון מס' 881 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי אָרְכָה לָנוּ הַשָּׁעָה. וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה (מתוך: מעוז צור) הסימן 'חזק' יוצא מן הבית 'חשוף זרוע קדשך", שלפי הנראה היא הוספה מאוחרת, משום שבהרבה סידורים חסר הבית הזה. אבל אפשר גם כן שהשמיטוהו מאהבת השלום, מפני החרוז 'נקום נקמת דם עבדיך מאומה הרשעה' שנמצא בו… (ישראל דוידזון: אוצר השירה והפיוט, ניו יורק 1925) והנה כל ענין יהודה ויוסף היה דוגמא על לעתיד כמבואר במדרש ובזוה"ק, ומשמע שהויכוח שביניהם עד התודע יוסף אל אחיו היה דוגמת זמן הגלות שעדיין יש פירוד לבבות בישראל ואחר התודעו היה דוגמת...
פרשת וישב גליון מס' 880 תשע"ה(קישור לדף המקורי) …וַיֹּאמֶר הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד: וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. וַיְסַפֵּר אֶל אָבִיו וְאֶל אֶחָיו, וַיִּגְעַר בּוֹ אָבִיו, וַיֹּאמֶר לוֹ: מָה הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתָּ? הֲבוֹא נָבוֹא אֲנִי וְאִמְּךָ וְאַחֶיךָ לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְךָ אָרְצָה?! (בראשית לז ט, י) ויספר אל אביו, לפי שהיה לאביו זכר בזה החלום ולא כן באחר. אני ואמך – כשם שאי אפשר באמך שכבר מתה, כלומר: כשם שבטל החלום בזה, כך בטלי כולי. ורבותינו ז"ל למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים, וכן הוא אומר (ירמיה כג, כח) מה לתבן את הבר, כשם...