פרשת וישלח גליון מס' 879 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. (בראשית לב, כה) ויותר יעקב – שכח פכים קטנים וחזר עליהם (חולין צא). (רש"י שם, שם) קנאות קטלנית אפרים חמיאל לאחר שהתאושש המשיך יעקב בדרכו מערבה לכנען, הגיע ללא פגע – כהבטחת ה' – לשכם, וקנה שם אדמה מבני חמור, שהיה נשיא אזור העיר שכם. 'שכם' היה גם שם בנו של חמור, הנער הממלא תפקיד נכבד בפרשתנו. יעקב, כמנהג אבותיו הקים אוהל ובנה מזבח, שאת שמו קרא "אל אלהי ישראל" (ל"ג כ').1 דינה הצעירה והסקרנית יצאה העירה להכיר...
פרשת ויצא גליון מס' 878 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּעֲבֹד יַעֲקֹב בְּרָחֵל שֶׁבַע שָׁנִים וַיִּהְיוּ בְעֵינָיו כְּיָמִים אֲחָדִים בְּאַהֲבָתוֹ אֹתָהּ. (בראשית כט, כ) ויהיו בעיניו כימים אחדים – דבר מועט היה בעיניו לעבוד בשבילה ז' שנים מרוב חיבתו בה, ואילו היה לבן שואל יותר, היה יעקב עובד. ד"א: לאחר שעבד היו בעיניו כימים אחדים, אבל בשעת העבודה היו בעיניו כימים מרובים, מתוך אהבתו אותה. (חזקוני שם, שם) באהבתו אותה – שהאהבה מקלקלת השורה. (ספורנו שם, שם) ויהיו בעיניו כימים אחדים – גם במשך זמן עבודתו היה נראה לו שהזמן קצר בערך השכר המקווה שהיה גדול מאד...
פרשת תולדת גליון מס' 877 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶין עֵינָיו מֵרְאֹת. (בראשית כז, א) ותכהין עיניו – ולא עיני רבקה משום שהאשה נבראת מן העצם ונשי עשו מן העצם ואין עצם מזיק עצם אבל יכולין להזיק אדם היינו יצחק שתחלתו מן האדמה. ד"א: עיניו ולא עיני רבקה לפי שהיתה למודה בבית אביה בעשן עבודת כוכבים. (חזקוני שם, שם) ותכהין עיניו מראות – משום שאהב עשו כי ציד בפיו וכתיב 'כי השחד יעור'. ד"א: כדי שיבא יעקב ויטול את הברכות ולהא דפרש"י שכהו עיניו מעשן ע"ז קשה קצת, למה לא כהו ג"כ עיני...
פרשת חיי שרה גליון מס' 876 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת… הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם. וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי. (בראשית כד, יא-יד) והיה הנערה אשר אומר אליה. "והיה" לאו אנערה קאי, דאם כן "והיתה הנערה" היה לו לומר, אלא "והיה" מילתא באפי נפשה היא, והיה הדבר הזה שהנערה אשר אומר אליה תענה לי "גם גמליך אשקה", ותעשה לי יותר...
פרשת וירא גליון מס' 875 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר: שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה, וְהִנֵּה-בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ; וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל, וְהוּא אַחֲרָיו. (בראשית י"ח, י') ואמר ושרה שומעת פתח האהל – לפי שהם שאלו לאברהם 'איה שרה אשתך?', לפי שהיו רוצים לומר לה הבשורה. וכשאמר אברהם 'הנה באהל' היה ראוי שיאמרו לאברהם 'הבא אותנו אליה לבשרה', ולא אמרו דבר, אלא מיד אמר 'שוב אשוב אליך', וכל זה למה. לפי שהם ידעו שהיה היתה באהל במקום שתשמע הבשורה. וזהו 'ושרה שומעת פתח האהל והוא אחריו', כלומר המלאך היה אחר אברהם ושרה פתח האהל, בענין שלא היה הפסק...
פרשת לך לך גליון מס' 874 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם: לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א) ויאמר ה' אל אברם. סמך פרשה זו לכאן להודיענו מה שאמרו חכמינו ז"ל (שבת קד ע"א) 'בא לטהר מסייעים אותו'. כי לפי שלמעלה כתב שנתעוררו תרח ואברם לצאת מארצם ללכת ארצה כנען לפי שהיא ארץ טובה, מיד סייעו השם ואמר לו 'לך לך אל הארץ אשר אראך', שהיא ארץ כנען. כי אחר שהאדם בעל בחירה ראוי לו לקום משינתו, ואם באולי אין כחו משגת, יחדש השם בקרבו רוח נכונה ויסייעהו, כאומרו 'דרכיו...
פרשת נח גליון מס' 873 תשע"ה(קישור לדף המקורי) מִכֹּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה תִּקַּח לְךָ שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה הִוא שְׁנַיִם, אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ. (בראשית ז, ב) מכל הבהמה הטהורה תקח לך, כמו שיבואו לפני התבה תכניסם עמך, וזה לא אמר לו מתחילה אלא שיביאם אל התיבה שנים שנים זכר ונקבה, ועתה אמר לו שיביא מן הטהורה שבעה שבעה זוגות ומן הטמאה זוג אחד והוא איש ואשתו או שנים זוגות. והיאך ידע נח הטהורה ושאינה טהורה, אפשר שהאל אמר לו סימני טהרה כדי שיעשה מהם קרבן בצאתו מן התיבה, או נאמר כיון שאמר לו האל...
פרשת בראשית – שמחת תורה גליון מס' 872 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל קַיִן: אֵי הֶבֶל אָחִיךָ? וַיֹּאמֶר: לֹא יָדַעְתִּי, הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי?! וַיֹּאמֶר: מֶה עָשִׂיתָ!? קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה! (בראשית ד, ט-י) השומר אחי אנכי, הוא הולך למלאכתו ואני הולך למלאכתי, וכי שומר אני אותו בכל מקום שילך עם צאנו?! אבל אדם לא כחש, כי יודע היה כי האל יודע כל דברי בני אדם, ואע"פ שפתח לו בלשון מסופק ואמר לו 'איכה' ידע כי הכל גלוי לפניו יתברך, והשאלה לא היתה אלא לפתיחת הדברים ולא התחבא אלא מפני הבושה. (רד"ק שם, שם)...
סוכות גליון מס' 871 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ… וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ. (דברים טז, יד-טו) אבל בחג הסוכות, אמר 'ושמחת בחגך', וכן 'והיית אך שמח' (פס' טו), ב' שמחות. האחד, כנגד שמחת התורה. ולפי שאחר נתינת התורה חטאו בעגל ולא נתכפרו עד יוה"כ, כתיב במועד של סכות שמחה יתירה, כנגד הכפרה. כי החוטא הוא עצב מפחד החטא, ואחר לכפרה הוא שמח. ולכן נקראה ירושלם יפה נוף משוש כל הארץ, לפי שבמקדש היתה הכפרה והשמחה. (צרור המור שם, שם) איתא במדרשות כי בסוכות כתיב ג'...
יום כיפור גליון מס' 870 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי פְשָׁעַי אֲנִי אֵדָע וְחַטָּאתִי נֶגְדִּי תָמִיד. (תהילים נא, ה) וחטאתי נגדי תמיד – מתוך שאני מתחרט ודואג עליו, דומה לי כאילו הוא לפני תמיד כל שעה. (רש"י שם, שם) הוידוי שנהגו בו כל ישראל 'אבל אנחנו חטאנו' (כולנו) והוא עיקר הוידוי. עבירות שהתודה עליהם ביום הכפורים זה חוזר ומתודה עליהן ביום הכפורים אחר, אע"פ שהוא עומד בתשובתו שנאמר 'כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד'. (רמב"ם יד החזקה הלכות תשובה ב, ח) בניגוד לתשובה מהסוג הראשון שיש לה תכלית ברורה, ואדם שלא שנה בחטאו השיג את מטרתו,...