Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אמר גליון מס' 648 תש"ע(קישור לדף המקורי) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה  שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (ויקרא כג, טו)   וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה הטעם שצוה הקב"ה לספור את העומר, מפני שכל איש ישראל היה עסוק בקציר שלו, וכל אחר בגרנו מפוזרים וישכחו עלייתם לרגל. ובמדרש טעם אחר: משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו, אמר המלך להתירו ולתת לו בתו, והיה מונה והולך עד בוא הזמן, כך עשו ישראל בצאתם ממצרים שאמר...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אחרי מות – קדשים גליון מס' 647 תש"ע(קישור לדף המקורי) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת  גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. (ויקרא טז, ח)     …והיותר נכון בעיני בדבר הזה, ששני השעירים היו רמז לעדת בני ישראל בכללותם, אבל בבחינות מתחלפות. שבהיותם טובים וישרים, אחרי ה' אלהיהם ילכו ובו ידבקון, יהיו לה'. ואימוריהם וקרביהם, שהוא כמו שביארתי רמז למחשבות הפנימיות שבהם, יהיו נקרבים על מזבח ה'. ודמם יהיה נכנס לפני לפנים, ויזו ממנו על הכפורת ולפני הכפורת, שהוא כולו רמז לדבקות האלהי. ושהם יזכו לחיי העולם...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תזריע-מצרע גליון מס' 646 תש"ע(קישור לדף המקורי) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה  וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. (ויקרא יד, לד)     …צרעת הבית היא מאותם דברים המפורטים בתורה ללא התייחסות לכך במציאות הריאלית, ודווקא מפני זה שנגעי הבתים הם דבר מוזר ביותר וניתן אף לומר תופעה על-טבעית, משמשים הפרטים המוזכרים בנגעי בית סמלים, ופרשה זו מהווה עילה לאלגוריזציה ולהצגתה כדבר המתייחס למציאות האנושית הטבעית ואף ההיסטורית… במדרש (ילקוט שמעוני ויקרא יד, רמז תקסג) קוראים אנו על כך: "אומר אדם לחברו: השאילני...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת שמיני גליון מס' 645 תש"ע(קישור לדף המקורי) בִּקְרֹבַי אֶקָּדֵשׁ     …אולי מותר להרחיק לכת עוד ולומר: המאמין האדוק שלא היה שם , אבל מצדיק את הדין בנמיכות-רוח, מצדיק לא את אבדנו שלו אלא את אבדן שישה מליוני אחיו, ומעליב באמונתו את אסירי מחנות ההשמדה הקדושים, שנשארו איתנים באמונתם באלוהי ישראל לנוכח המוות. אלה יכולים לבוא ולומר למאמין נלהב שכזה: "מה אתה יודע על אמונה, על היות מאמין? כיצד אתה מעז להצדיק סבל שאינו מנת חלקך? כבוש יצרך ושתוק". אבל גם אלה שלא היו שם, ובכל זאת מכריזים...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת צו – פסח גליון מס' 644 תש"ע(קישור לדף המקורי) וַיִּשְׁחָט, וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִדָּמוֹ וַיִּתֵּן עַל תְּנוּךְ אֹזֶן אַהֲרֹן הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן יָדוֹ הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלוֹ הַיְמָנִית. (ויקרא ח כג)     טעם השלשלת הוא טעם מפסיק שמופיע בראש פסוק מעל פועל ביחיד. המשמעות הפרשנית היא התלבטות קשה של מבצע הפעולה. בכל יום משבעת ימי המילואים מקריבים שלושה קרבנות – חטאת, עולה ושלמים. המתח עולה משחיטה לשחיטה. בעל הטעמים מבטא זאת בטעם מעל המילה "וישחט" בכל פסוק. בפסוק ט"ו בשחיטת החטאת מופיע רביע (טעם מפסיק בינוני). בפסוק י"ט,...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקרא גליון מס' 643 תש"ע(קישור לדף המקורי) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה'  מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. (וקרא א, ב)   אדם – למה נאמר מה אדם הראשון לא הקריב מן הגזל שהכל היה שלו, אף אתם לא תקריבו מן הגזל. (רש"י ויקרא א, ב )   אדם – לרבות גרים, שהם מקבלים ברית כישראל ולרבות אפילו אינו יהודי, ואע"ג דאדם משמע כאן ישראל, מיהו מדכתיב אבתריה "מכם" דמשמע "מכם ולא מאומות אחרות" והוי מעוט אחר מעוט, ואין מעוט...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקהל-פקודי גליון מס' 642 תש"ע(קישור לדף המקורי) וַיַּעֲשׂוּ כָל חֲכַם לֵב בְּעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֶת הַמִּשְׁכָּן עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב עָשָׂה אֹתָם. (שמות ל"ו, ח')   חכם לב תואר חכם לב בא להודיע שהחכמה נהייתה באיש המלובש בה לטבע שנייה, וציוריה מושלים בלב בכל עת, אשר על זה כתוב 'כי תבוא חכמה בלבך' (משלי ב, י) והעיד הכתוב שהיו בצלאל ואהליאב וחבריהן, שרי אלהים צדיקים וישרי לב בעלי החכמה ונוהגים כפי החכמה בכל מנהגיהם, ובעבור חכמתם וצדקתם זכו לרוח אלהים בהפלגה גדולה,...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת כי תשא גליון מס' 641 תש"ע(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר משֶׁה אֶל ה': רְאֵה אַתָּה אֹמֵר אֵלַי הַעַל אֶת הָעָם הַזֶּה וְאַתָּה לֹא הוֹדַעְתַּנִי אֵת אֲשֶׁר תִּשְׁלַח עִמִּי וְאַתָּה אָמַרְתָּ יְדַעְתִּיךָ בְשֵׁם וְגַם מָצָאתָ חֵן בְּעֵינָי. וְעַתָּה, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ, הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה. (שמות לג, יב-יג)     ויאמר משה. ראה – כאומר: ראה הצרה שאני עומד בה. (אבן עזרא שם, שם)   בקש להודיעו דרכיו של הקדוש ברוך הוא ונתן לו, שנאמר 'הודיעני נא את...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תצוה גליון מס' 640 תש"ע(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ חשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ  זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ. (שמות כח, טו)     ועשית חשן משפט מעשה חושב. לא הזכיר בכל הבגדים מעשה חשב כי אם באפוד וחשן, לפי שזה מורה שכפרה זו היא על איזו עון פרטי שהמחשבה בו כמעשה דמי וזה אינו מצוי כי אם בעבודה זרה, כמבואר למעלה במעשה האפוד, והחשן הבא לכפר על קלקול הדינין, כי הדינין הם דברים מסורים אל לב הדיין, כי אין לדיין כי אם...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תרומה גליון מס' 639 תש"ע(קישור לדף המקורי) וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ  וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ. (שמות כה, י)     אבא חנן אמר משום רבי אלעזר: כתוב אחד אומר 'ועשית לך ארון עץ' וכתוב אחד אומר 'ועשו ארון עצי שטים' הא כיצד? כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום, כאן בזמן שאין עושין רצונו של מקום. (בבלי יומא ג, ע"ב)   בזמן שהן עושין רצונו של מקום – נקראת העבודה על שמם. (רש"י יומא ג, ע"ב)   ועשו ארון עצי שטים. בכל הכלים...