פרשת משפטים גליון מס' 835 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות כ"ב,, כ') כי גרים הייתם בארץ מצרים. פירש הרמב"ן, לא הוכשרו כל הגרים בעבור היותינו גרים בארץ מצרים. והנכון בעיני, שהזהיר לא תונו את הגר, שתחשוב כי אין לו מציל, זכור כי גרים הייתם בארץ מצרים, והצלתי אתכם משם, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם כח, ואצילנו מידך, וכן 'אלמנה ויתום לא תענון' (פסוק כא), כי אשמע צעקתם, כי כל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו, ועלי מוטל להצילם, ובמקום אחר (להלן כג, ט) פירש יותר, ואתם...
פרשת יתרו גליון מס' 834 תשע"ד(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (שמות כ, ט-י) כי ששת ימים וג' אין גם אחת מעשרת הדיברות שיהיה טעם המצווה מפורש אצלה, אלא בקצת מהן מפורש מתן שכרן או עונשן, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וגו', כי לא ינקה ה' וגו', למען יאריכון ימיך וגוי, וכן כאן לא פירש כלל טעם מצוות השבת, כי לא אמר למען תזכור כי ששת ימים עשה ה' וגו'; והנה במשנה תורה (ה', ט"ו)...
גיליון 836 בס"ד פ' בשלח, שירה, ט"ו בשבט תשע"ד פרשת בשלח גליון מס' 833 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה – היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו' כדאיתא בסוטה (דף יב) ד"א אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו. (רש"י שם,שם) אמרו חז"ל (מכילתא בשלח השירה ג) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והודיענו כי מרים הנביאה מקלסת לשכינה וכל הנשים אחריה ואומרת השירה הזו בעצמה כמשה...
פרשת בא גליון מס' 832 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ… (שמות י , יד-טו) ואחריו לא יהיה כן. הקושיה מבוארת ועצומה, הא כתיב ביואל כמוהו לא נהיה מעולם, ועיין רש"י ורמב"ן שדברי רש"י צריכים עיון. ונראה לי כי כל צרה שהיא חדשה, שמקודם לא נהיתה ולא ידעו בה, מצערת ביותר לבני אדם הפוחדים ורועדים מפני דבר חדש שלא נשער מעולם, מה שאין כן אם כבר מלפנים היה כמוהו, אף שלפנים לא היתה...
פרשת וארא גליון מס' 831 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. (שמות ו,' ט) ולא שמעו אל משה – לא קבלו תנחומין.* מקוצר רוח – כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. (רש"י שם, שם) * שמיעה זו לשון קבלה הוא, ר"ל שנתייאשו מן הגאולה, לפי שסברו שאי אפשר לגאלם משם מעבודה קשה כזו, ואל משה פירושו אל תנחומי משה. (שפתי חכמים שם, שם) מקוצר רוח ומעבודה קשה – לא בעבור שלא יאמינו בה' ובנביאו, רק שלא הִטו אוזן לדבריו...
פרשת שמות גליון מס' 830 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. (שמות א, ח) ויקם מלך חדש על מצרים וגו'. לשון קימה לא מצינו במלך, כי הל"ל וימלוך מלך חדש על מצרים מהו ויקם, ונראה לפי שלשון קימה שייך במי שקם על רעהו להרע לו, כמ"ש (בראשית ד, ח) ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו. וכתיב (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כך מלך עריץ זה ע"י התחבולות אשר חישב לעשות לישראל נגד רצון האל ית', אע"פ שראה כי ה' עמהם במה שהיו פרים ורבים...
פרשת ויחי גליון מס' 829 תשע"ד(קישור לדף המקורי) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. (בראשית מט, ט) גור אריה – מתחלה יהיה גור שהוא הקטן, ואעפ"כ הוא על שאר החיות, וכן יהודה הוא ראשון לקרבן הנשיאים, וכן במלחמות הכנעני אמר יהודה יעלה (שופטים א, ב), וכן בגבע בנימין, וכן ראשון לשופטים היה עתניאל בן קנז למטה יהודה עד שבא דוד ומלך והיה אריה. 'מטרף בני עלית', מרוב טרף עלית לשם ולתפארת, כמו שאמר על דוד בשובו מהכות את ארם (שמואל ב' ח, יג). 'כרע רבץ', פירש אדוני אבי ז"ל, בימי דוד...
פרשת ויגש גליון מס' 828 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב: כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ? וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. (בראשית מז, ח-ט) כמה ימי שני חייך. נדמה לו זקן הרבה משאר בני דורו ועל כן שאל לו כן. ויעקב השיב 'ימי שני מגורי', לא אמר 'שני חיי' כמו שהזכיר פרעה אלא מגורי, כלומר הימים שאני בהם גר בעולם הזה שלושים ומאת שנה, כן דרך הצדיקים שחושבין עצמן גֵרים בעולם הזה, אבל אחר שהזכיר מגורי הזכיר...
פרשת מקץ גליון מס' 827 תשע"ד(קישור לדף המקורי) נר לי, נר לי, נר לי דקיק. בחנוכה נרי אדליק. בחנוכה נרי יאיר בחנוכה שירי אשיר. (לוין-קפניס) מעט מן האור… כאשר המשיל שלמה עליו השלום ואמר: 'עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים ומצא בה איש מסכן וחכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר האיש המסכן ההוא', והוא משל לאמץ לב האדם ולהבין אותו, שכל חושי האדם ותאוותיו נשמעים ונמשכים אל היצר הרע, אשר הוא המלך הגדול הרמוז בכאן, וכי השכל אשר לאדם עוזריו מעטים, ויראה בתחלת המחשבה היותו חלוש...
פרשת וישב גליון מס' 826 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִשְכָּחֵהוֹּ (בראשית מ, כג) ולא זכר שר המשקים – לא הזכירו בפה אל פרעה. כן ומשא ה' לא תזכירו עוד. זכר את ושתי. וישכחהו – בלב. (אבן עזרא שם, שם) ולא זכר שר המשקים וגו'. בא הכתוב להעיד שהיה שוגג, ומה על הרשעים כתב הכתוב זכות עליהם, על הצדיקים על אחת כמה וכמה. (פירוש הריב"א שם, שם) וישכחהו – "שכח" קרוב ל"שגה", "שגע", "שגח"… "שכח" קרוב ל"שקה", להיות רווי ו"מלא". "שכח" מבחינה רוחנית: להיות מלא מדבר עד שאין מקום לעניינים אחרים; לשכוח...