פרשת וארא גליון מס' 831 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. (שמות ו,' ט) ולא שמעו אל משה – לא קבלו תנחומין.* מקוצר רוח – כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. (רש"י שם, שם) * שמיעה זו לשון קבלה הוא, ר"ל שנתייאשו מן הגאולה, לפי שסברו שאי אפשר לגאלם משם מעבודה קשה כזו, ואל משה פירושו אל תנחומי משה. (שפתי חכמים שם, שם) מקוצר רוח ומעבודה קשה – לא בעבור שלא יאמינו בה' ובנביאו, רק שלא הִטו אוזן לדבריו...
פרשת שמות גליון מס' 830 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. (שמות א, ח) ויקם מלך חדש על מצרים וגו'. לשון קימה לא מצינו במלך, כי הל"ל וימלוך מלך חדש על מצרים מהו ויקם, ונראה לפי שלשון קימה שייך במי שקם על רעהו להרע לו, כמ"ש (בראשית ד, ח) ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו. וכתיב (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כך מלך עריץ זה ע"י התחבולות אשר חישב לעשות לישראל נגד רצון האל ית', אע"פ שראה כי ה' עמהם במה שהיו פרים ורבים...
פרשת ויחי גליון מס' 829 תשע"ד(קישור לדף המקורי) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. (בראשית מט, ט) גור אריה – מתחלה יהיה גור שהוא הקטן, ואעפ"כ הוא על שאר החיות, וכן יהודה הוא ראשון לקרבן הנשיאים, וכן במלחמות הכנעני אמר יהודה יעלה (שופטים א, ב), וכן בגבע בנימין, וכן ראשון לשופטים היה עתניאל בן קנז למטה יהודה עד שבא דוד ומלך והיה אריה. 'מטרף בני עלית', מרוב טרף עלית לשם ולתפארת, כמו שאמר על דוד בשובו מהכות את ארם (שמואל ב' ח, יג). 'כרע רבץ', פירש אדוני אבי ז"ל, בימי דוד...
פרשת ויגש גליון מס' 828 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב: כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ? וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל פַּרְעֹה: יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלשִׁים וּמְאַת שָׁנָה. מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם. (בראשית מז, ח-ט) כמה ימי שני חייך. נדמה לו זקן הרבה משאר בני דורו ועל כן שאל לו כן. ויעקב השיב 'ימי שני מגורי', לא אמר 'שני חיי' כמו שהזכיר פרעה אלא מגורי, כלומר הימים שאני בהם גר בעולם הזה שלושים ומאת שנה, כן דרך הצדיקים שחושבין עצמן גֵרים בעולם הזה, אבל אחר שהזכיר מגורי הזכיר...
פרשת מקץ גליון מס' 827 תשע"ד(קישור לדף המקורי) נר לי, נר לי, נר לי דקיק. בחנוכה נרי אדליק. בחנוכה נרי יאיר בחנוכה שירי אשיר. (לוין-קפניס) מעט מן האור… כאשר המשיל שלמה עליו השלום ואמר: 'עיר קטנה ואנשים בה מעט ובא אליה מלך גדול וסבב אותה ובנה עליה מצודים גדולים ומצא בה איש מסכן וחכם ומלט הוא את העיר בחכמתו ואדם לא זכר האיש המסכן ההוא', והוא משל לאמץ לב האדם ולהבין אותו, שכל חושי האדם ותאוותיו נשמעים ונמשכים אל היצר הרע, אשר הוא המלך הגדול הרמוז בכאן, וכי השכל אשר לאדם עוזריו מעטים, ויראה בתחלת המחשבה היותו חלוש...
פרשת וישב גליון מס' 826 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְלֹא זָכַר שַׂר הַמַּשְׁקִים אֶת יוֹסֵף וַיִשְכָּחֵהוֹּ (בראשית מ, כג) ולא זכר שר המשקים – לא הזכירו בפה אל פרעה. כן ומשא ה' לא תזכירו עוד. זכר את ושתי. וישכחהו – בלב. (אבן עזרא שם, שם) ולא זכר שר המשקים וגו'. בא הכתוב להעיד שהיה שוגג, ומה על הרשעים כתב הכתוב זכות עליהם, על הצדיקים על אחת כמה וכמה. (פירוש הריב"א שם, שם) וישכחהו – "שכח" קרוב ל"שגה", "שגע", "שגח"… "שכח" קרוב ל"שקה", להיות רווי ו"מלא". "שכח" מבחינה רוחנית: להיות מלא מדבר עד שאין מקום לעניינים אחרים; לשכוח...
פרשת וישלח גליון מס' 825 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. (בראשית לד, א) ותצא דינה בת לאה. נענש יעקב בענין דינה מכמה טעמים. האחד ממה שאמר ללבן 'וענתה בי צדקתי ביום מחר' (בראשית ל, לג). והשני על שמנע דינה מעשו אחיו, כי שמא תחזירנו למוטב. והשלישי על שנטל שררה לעצמו. והוא שאמרו בבראשית רבה (עג, ט) אמר לו הקב"ה 'אל תתהלל ביום מחר' (משלי כז, א), אתה אמרת 'וענתה בי צדקתי וגו", מחר בתך יוצאה ומתענה: ועוד שם (עו, ט) 'ויקח את שתי נשיו ואת שתי שפחותיו ואת אחד...
פרשת ויצא גליון מס' 824 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתֹּאמֶר לָהּ: הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי וְלָקַחַת גַּם אֶת דּוּדָאֵי בְּנִי וַתֹּאמֶר רָחֵל: לָכֵן יִשְׁכַּב עִמָּךְ הַלַּיְלָה תַּחַת דּוּדָאֵי בְנֵךְ. (בראשית ל, ט"ו) תני נא לי – יראה מזה שהיו הדודאים מועילים להריון, כי לולא כן לא היהת רחל משתדלת כל כך הלן עד שאמרה ללאה 'לכן חשכב עמך הלילה'. הַמְעַט קַחְתֵּךְ אֶת אִישִׁי – יתכן שיעקב בראותי כי לאה עמדה מלדת חשב שפסקה לגמרי, ומן העת ההיא ייחד שכיבתו אצל רחל שהיתה בחרוה ממנה ועדיין לא ילדה והיתה מצפה שתהר, לכן אמרה לה לאה המעט ממך שלקחת לך...
SHABBAT SHALOM (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Toldot When the words of her oldest son Esau were reported to Rebecca, she sent her youngest son Jacob and said to him: Your brother Esau is consoling himself by planning to kill you. Now my son, listen to me. Flee at once to Haran, to my brother Laban. (Genesis, 27:42-43) …Were reported to her… The Holy Spirit reported what Esau was planning in his heart. …Consoling himself… was consoled by the brotherhood between them. Otherwise he would have been...
פרשת תולדת גליון מס' 823 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיֻּגַּד לְרִבְקָה אֶת דִּבְרֵי עֵשָׂו בְּנָהּ הַגָּדֹל, וַתִּשְׁלַח וַתִּקְרָא לְיַעֲקֹב בְּנָהּ הַקָּטָן וַתֹּאמֶר אֵלָיו: הִנֵּה עֵשָׂו אָחִיךָ מִתְנַחֵם לְךָ לְהָרְגֶךָ. וְעַתָּה בְנִי, שְׁמַע בְּקֹלִי, וְקוּם בְּרַח לְךָ אֶל לָבָן אָחִי חָרָנָה. (בראשית כז, מב-מג) ויגד לרבקה – ברוח הקודש הוגד לה מה שעשו מהרהר בלבו: מתנחם לך – נחם על האחוה לחשוב מחשבה אחרת להתנכר לך ולהרגך. ומדרש אגדה: כבר אתה מת בעיניו ושתה עליך כוס של תנחומים. ולפי פשוטו: לשון תנחומים מתנחם הוא על הברכות בהריגתך. (רש"י שם, שם) וא"ת והלא גם לפי המדרש הוא לשון תנחומין,...