פרשת ויקרא גליון מס' 841 תשע"ד(קישור לדף המקורי) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. (ויקרא ה, כא) ר' עקיבא אומר: מה תלמוד לומר: "למעול מעל בה'"! לפי שהמלווה והלווה והנושא והנותן אינו מלווה ואינו לווה ואינו נושא ונותן אלא בשטר ובעדים, לפיכך בזמן שהוא מכחיש, מכחיש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חברו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם. בזמן שהוא מכחיש – מכחיש בשלישי שביניהם (ועיין בראשית לא, נ). (ספרא ויקרא שע"ב) כל עברה שבין אדם לחברו דינה כמרד ומעל כלפי מעלה… כביכול...
פרשת פקודי גליון מס' 840 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. (שמות ל"ח, כ"א) המשכן משכן – שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל. משכן העדֻת – עדות לישראל שויתר להם הקדוש ב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. (רש"י שם, שם) משכן העדֻת – גם ספורנו מפרש את הכתוב במובן זה ואומר כי חשבון חומרי המתכת היקרים שבאו לשמש במשכן זה, נזכר כאן כדי להראות מה מועט היה הסכום בהשוואה עם האוצרות ששימשו למלאכת בתי המקדש המאוחרים, ועם זאת- אף אחד מאלה לא הגיע לרוב מעלתו של אוהל-משכן זה...
פרשת ויקהל גליון מס' 839 תשע"ד(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) לא תבערו אש – אמר הקב"ה: אוּר שלי, פי' של גיהנום, שובת בשבילכם, גם אוּר שלכם יהא שובת. השבת. ויאמר. ר"ת וס"ת תורה, לרמז שעיקר התורה בשבת, כשאדם פנוי מעסקיו. (בעל הטורים שם, שם) עוד לא תבערו אש. אזהרה שלא יכעוס האדם, שהכעס מדליק המרה השחורה שבאדם, זהו מושבותיכם ביום השבת גימטריא מרה שחורה עם הכולל, אפילו על דבר שראוי לכעוס עליו כדי לאיים על בני ביתו, זהו מושבותיכם, מה שבתוככם שהיא המרה. (רבי מרדכי הכהן מצפת –...
פרשת כי תשא גליון מס' 838 תשע"ד(קישור לדף המקורי) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל, טו) העשיר – הזכיר טעם לא ירבה ולא ימעיט. כי כפר נפש הוא. (אבן עזרא שם, שם) העשיר לא ירבה. כדי לכוין החשבון וי"מ כדי שלא יאמר הוני פדאני מעקולים. (פירוש בעלי התוספות שם, שם) העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט. כי בזה לא נכר שוע לפני דל. (ספורנו שם, שם) העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט – דווקא בשוויון זה מתבטאת התכונה הסימבולית של המקדש. עתה באה...
פרשת תצוה גליון מס' 837 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם. (שמות כח, ט-יא) מעשה חרש אבן – מעשה אומן של אבנים. (רש"י שם, שם) ולקחת את שתי אבני שהם – לכפר על שתי אבני לוחות שנשתברו ושם נתפרדה החבילה בין ארבע אלו והם הש"י, והלוחות, ומשה, וישראל, וע"י הכפרה נתחברו כולם כי שתי אבני שהם כנגד שני אבני הלוחות, שהם, פירש רבינו בחיי שהוא אותיות הש"ם, והוא אותיות מש"ה, והיה חקוק עליו כל שמות בני ישראל, ומעתה נזדמנו ארבעתן אל פונדק אחד תחת...
פרשת תרומה גליון מס' 836 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כה, ב) ויקחו לי: התרומה לא תינתן לה' באורח בלתי-אמצעי, כי אם כל יחיד ויחיד יתן את תרומתו לציבור לצורך מסירתה לגבוה. מכאן שלא על היחיד, אלא על הציבור לבצע את המשימה שציווה ה', ולא בשביל התורמים היחידים, אלא בשביל הציבור כולו נקבעה המשימה האלוהית. (הרש"ר הירש שם, שם) "לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות" 'שמע בני וקח אמָרַי וירבו לך שנות חיים.': הרבה לקיחות צויתי אתכם בשביל לזכות אתכם, אמרתי לכם 'ויקחו...
פרשת משפטים גליון מס' 835 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות כ"ב,, כ') כי גרים הייתם בארץ מצרים. פירש הרמב"ן, לא הוכשרו כל הגרים בעבור היותינו גרים בארץ מצרים. והנכון בעיני, שהזהיר לא תונו את הגר, שתחשוב כי אין לו מציל, זכור כי גרים הייתם בארץ מצרים, והצלתי אתכם משם, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם כח, ואצילנו מידך, וכן 'אלמנה ויתום לא תענון' (פסוק כא), כי אשמע צעקתם, כי כל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו, ועלי מוטל להצילם, ובמקום אחר (להלן כג, ט) פירש יותר, ואתם...
פרשת יתרו גליון מס' 834 תשע"ד(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (שמות כ, ט-י) כי ששת ימים וג' אין גם אחת מעשרת הדיברות שיהיה טעם המצווה מפורש אצלה, אלא בקצת מהן מפורש מתן שכרן או עונשן, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וגו', כי לא ינקה ה' וגו', למען יאריכון ימיך וגוי, וכן כאן לא פירש כלל טעם מצוות השבת, כי לא אמר למען תזכור כי ששת ימים עשה ה' וגו'; והנה במשנה תורה (ה', ט"ו)...
גיליון 836 בס"ד פ' בשלח, שירה, ט"ו בשבט תשע"ד פרשת בשלח גליון מס' 833 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה – היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו' כדאיתא בסוטה (דף יב) ד"א אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו. (רש"י שם,שם) אמרו חז"ל (מכילתא בשלח השירה ג) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והודיענו כי מרים הנביאה מקלסת לשכינה וכל הנשים אחריה ואומרת השירה הזו בעצמה כמשה...
פרשת בא גליון מס' 832 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ… (שמות י , יד-טו) ואחריו לא יהיה כן. הקושיה מבוארת ועצומה, הא כתיב ביואל כמוהו לא נהיה מעולם, ועיין רש"י ורמב"ן שדברי רש"י צריכים עיון. ונראה לי כי כל צרה שהיא חדשה, שמקודם לא נהיתה ולא ידעו בה, מצערת ביותר לבני אדם הפוחדים ורועדים מפני דבר חדש שלא נשער מעולם, מה שאין כן אם כבר מלפנים היה כמוהו, אף שלפנים לא היתה...