פרשת דברים גליון מס' 861 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ. (דברים א, כב) ויחפרו – כמו לחפור את כל הארץ כי החופר יחפש מה שיש בסתר. (אבן עזרא שם, שם) ויחפרו – לא נתכוונו אלא לבושתה של א"י כתיב הכא ויחפרו וכתיב התם וחפרה הלבנה (סוטה ל"ד), כוונתם להבדיל בין תור ובין חפירה ששניהם הוראתם החיפוש והבדיקה במדינה אחרת, וההבדל ביניהם, כי תור הונח על ההולך לארץ אחרת לבדוק אותה כפי מה שהיא בתכונתה, אבל חפירה הונח על המחפש והבודק את חרפת הארץ וגנותה לגלות קלונותי', ולזה שיתפו...
פרשת מסעי גליון מס' 860 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (במדבר לג, מח) בארבעה שמות נקרא הר נבו; הר העברים, הר נבו, הר ההר והר הפסגה. (בתי מדרשות חלק ב – מדרש שלשה וארבעה – אות לב) 'העברים' דרך מעבר העוברים שם אל הר נבו אל ארץ כנען, שהיה מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמוריים. שהרי בפרשת האזינו כתוב, "עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען" ובפרשת מסעי כתוב, "ויחנו בהרי העברים לפני נבו. ויסעו מהרי העברים ויחנו...
פרשת מטות גליון מס' 859 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. (במדבר ל"א, כ"ב) ואנשי כנסת הגדולה, אשר קטלו ועקרו ליצרא דעבודה זרה וליצרא דזנות, ולא רצו לעקור גם כן יצרא דממונא, לפי שאי אפשר לעקור את כולם. כי לא ניתנה התורה למלאכי השרת. וראו, שיותר טוב לבחור בהתחדשות שטיפת יצרא דממונא, כי בין כך ובין כך האדם טורד בחיי השעה, ולא יהיה מחשבות האדם ולבו פנוי לפנות אחר עבודת האלילים, וגם אחר הזנות. וזהו "כחלינהו לעיניה" (נקר את עיניו) שהוזכר שם, כי רדיפת הממון,...
פרשת פינחס גליון מס' 858 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה פְּקוּדֵי משֶׁה וְאֶלְעָזָר הַכֹּהֵן… וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ מִפְּקוּדֵי משֶׁה וְאַהֲרֹן הַכֹּהֵן… כִּי אָמַר ה' לָהֶם: מוֹת יָמֻתוּ בַּמִּדְבָּר וְלֹא נוֹתַר מֵהֶם אִישׁ כִּי אִם כָּלֵב בֶּן יְפֻנֶּה וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן. (במדבר כו, סג-סה) וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ – אבל על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ, האנשים אומרים: 'נתנה ראש ונשובה מצרימה', והנשים אומרות: 'תנה לנו אחוזה'. לכך נסמכה פרשת בנות צלפחד לכאן. (רש"י שם, שם) וּבְאֵלֶּה לֹא הָיָה אִישׁ – האמור בעגל אמור גם במרגלים: הנשים לא היו שותפות לחטא, ולפיכך גם...
פרשת בלק גליון מס' 857 תשע"ד(קישור לדף המקורי) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל. (במדבר כד, ה) אמר הקב"ה: תנאי התניתי עמהם: אם יחטאו, יהא ביהמ"ק מתמשכן עליהם, שנאמר (ויקרא כו) 'ונתתי משכני בתוככם' – אל תהי קורא 'משכני' אלא 'משכוני' וכן בלעם אומר (במדבר כד) 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל' – שני משכונות ונקראו אוהליך כשהם בנויים ומשכנותיך כשהם חרבים, לא מפני שאני חייב לעובדי כוכבים אני ממשכן להם משכני, אלא עונותיכם גרמו לכם שאמשכן להם. (שמות רבה פרשה לא פסקה י) מה טובו אהליך יעקב – איתמר ב'חלק' – אמר ר' אלעזר: מברכותיו...
פרשת חקת גליון מס' 856 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה: עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ עַל נֵס וְהָיָה כָּל הַנָּשׁוּךְ וְרָאָה אֹתוֹ וָחָי. וַיַּעַשׂ משֶׁה נְחַשׁ נְחשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל הַנֵּס וְהָיָה אִם נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת אִישׁ וְהִבִּיט אֶל נְחַשׁ הַנְּחשֶׁת וָחָי. (במדבר כא, ח-ט) וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים משֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וגו', (שמות יז) וְכִי יָדָיו שֶׁל משֶׁה עוֹשׂוֹת מִלְחָמָה אוֹ שׁוֹבְרוֹת מִלְחָמָה. אֶלָּא לוֹמַר לָךְ, כָּל זְמַן שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִים כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם הָיוּ מִתְגַּבְּרִים. וְאִם לָאו, הָיוּ נוֹפְלִין. כַּיּוֹצֵא בַדָּבָר אַתָּה אוֹמֵר, (במדבר כא) עֲשֵׂה לְךָ שָׂרָף וְשִׂים אֹתוֹ...
פרשת קרח גליון מס' 855 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כָּל הָעֵדָה. (במדבר טז, יט) ויקהל עליהם קרח – (תנחומא) בדברי ליצנות כל הלילה ההוא הלך אצל השבטים ופתה אותם: כסבורין אתם שעלי לבדי אני מקפיד, איני מקפיד אלא בשביל כולכם; אלו באין ונוטלין כל הגדולות לו המלכות ולאחיו הכהונה, עד שנתפתו כולם. (רש"י שם, שם) ויקהל – נראה שקֹרח היה בטוח בעצמו, כי כבר אבדה מלבו כל המחשבה על האמת שביחסי ה' הנידונים כאן; ולפיכך אפילו בשעת ההכרעה הוא קרא לכל העם להיות...
פרשת שלח גליון מס' 854 תשע"ד(קישור לדף המקורי) גיליון 857 בס"ד פ' שלח תשע"ד וַיַּעֲלוּ וַיָּתֻרוּ אֶת הָאָרֶץ מִמִּדְבַּר צִן עַד רְחֹב לְבֹא חֲמָת (במדבר יג, כא) פעם ישבתי על מדרגות ליד שער במצודת דוד, את שני הסלים הכבדים שמתי לידי. עמדה שם קבוצת תיירים סביב המדריך ושימשתי להם נקודת ציון. "אתם רואים את האיש הזה עם הסלים? קצת ימינה מראשו נמצאת קשת מן התקופה הרומית. קצת ימינה מראשו". "אבל הוא זז, הוא זז!" אמרתי בלבי: הגאולה תבוא רק אם יגידו להם: אתם רואים שם את הקשת מן התקופה הרומית? לא חשוב: אבל לידה, קצת שמאלה ולמטה...
פרשת בהעלתך גליון מס' 853 תשע"ד(קישור לדף המקורי) לֹא אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת כָּל הָעָם הַזֶּה כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי. (במדבר יא, יד) לא אוכל אנכי לבדי וגו' – כאן החליט הרצון, כי לא תרעומת לבד הוא מתרעם, אבל יסכים לשאת, אלא גילה דעתו ורצונו שאינו רוצה לישא לבדו, ונתן הטעם לא ח"ו שממאן עשות מאמר ה', אלא ששיער שהוא משא כבד ממנו, ולא יוכל שאתו. (אור החיים שם, שם) לא אוכל אנכי לבדי וגו' – הוא הטענה שאינו כאב אלא כאומן. שהרי האב מוצא דברים לפייס את התינוק מצד הטבע כמש"כ. ואני אין לי כח דברים...
פרשת נשא – חג השבועות גליון מס' 852 תשע"ד(קישור לדף המקורי) יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. (במדבר ו, כו–כז) וישם לך שלום – ואל יעלה על דעתך, שכך תגיע לידי בידוד וניגוד לעולם – מתוך ששאיפותיך מכוונות רק לה', והנהגת ה' נראית כמכוונת רק אליך; שכן דווקא לך ה' שלום והתאמה הרמונית עליונה. אם תהיה עבד ה' כהלכה בכל כוחותיך הגופניים והרוחניים, ואם ה' יראה בך את הגשמת כל מטרותיו – כי אז כל בעלי הרגש והמחשבה שמסביבך יראו בך השלמה לעצמם; אליך ישאפו, ובך יראו את היסוד...