"וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ו') תפילות לשלום אמת יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתבטל מלחמות ושפיכות דמים מן העולם ותמשיך שלום גדול ונפלא בעולם, ולא ישאו עוד גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה, רק יכירו וידעו כל יושבי תבל האמת לאמתו, אשר לא באנו לזה העולם בשביל ריב ומחלוקת, חס וחלילה, ולא בשביל שנאה וקנטור ושפיכת דמים, חס ושלום, רק באנו לעולם כדי להכיר ולדעת אותך יתברך לנצח ויתגבר מידת החסד על מידת הדין ותעורר ברחמיך העליון עלינו ומשם יהיו נמשכים עלינו...
חֲזַק חֲזַק וְנִתְחַזָּק אִם בְּחֻקּוֹתָיו תֵּלְכוּ בְּחֵיקוֹ תָּנוּחוּ בלה שור וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו,ו) אבן עזרא: ונתתי שלום בארץ – ביניכם רמב"ן: ונתתי שלום בארץ – שיהיה שלום ביניכם ולא תלחמו איש באחיו. אמר רבי שמעון בן חלפתא: לא מצא הקב"ה כלי מחזיק ברכה לישראל אלא השלום שנאמר: "ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום" (תהלים כט) (מסכת עוקצין פרק ג משנה יב) "אם אין שלום אין כלום" רמי פינצ'ובר פרשתנו נפתחת בתיאור של אוטופיה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם: וְנָתַתִּי...
"יוֹבֵל הִוא שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה תִּהְיֶה לָכֶם לֹא תִזְרָעוּ וְלֹא תִקְצְרוּ אֶת סְפִיחֶיהָ וְלֹא תִבְצְרוּ אֶת נְזִרֶיהָ. כִּי יוֹבֵל הִוא קֹדֶשׁ תִּהְיֶה לָכֶם מִן הַשָּׂדֶה תֹּאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ. בִּשְׁנַת הַיּוֹבֵל הַזֹּאת תָּשֻׁבוּ אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתו" (ויקרא כ"ה, יא-יג) טֹוב לָאָדָם / זַלְמָן שַׁזָּר טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד. לֹא סֵפֶר, לֹא רֵעַ, לֹא צִבּור וְלֹא פְּרָט, רַק הוּא עִם לִבּוֹ, עִם הַלֵּב רַק בִּלְבַד. טֹוב לָאָדָם הֱיֹות פַּעַם בָּדָד. וְטֹוב כִּי יֵצֵא פַּעַם רֵיק מִנְּכָסָיו. לֹא בַּיִת, לֹא שָׂדֶה, לֹא נִדרָשׁ, לֹא חַיָּב. רַק יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ וְיַחְִרישׁ חֶרֶשׁ רַב. טֹוב כִּי יֵצֵא הָאָדָם מִנְּכָסָיו. כִי יָקְשִׁיב אֶל לִבּוֹ...
"וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקיךָ כִּי אֲנִי ה' אֱלֹקיכֶם. וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח." (ויקרא כ"ה י"ז-י"ח) הישיבה בארץ לבטח תלויה בקיומה של חברה מתוקנת. (על פי רש"י והמדרשים) "ועשיתם את חוקותיי ואת משפטיי תשמרו ועשיתם אותם" – ליתן שמירה ועשייה לחוקים, ושמירה ועשייה למשפטים. "וישבתם על הארץ" – ולא גולים, "לבטח" – ולא מפוזרים. (ספרא בהר פרשה ג פרק ד סימנים ג-ד) כי מה נשתייר להם שלא נגעלו ולא נמאסו?! והלא כל מתנות טובות שנתנו להם, ניטלו מהם. ואילולי ספר תורה שנשתיירה להם לא היו משנים (ס"א משונים) מאומות העולם כלום! (ספרא,...
אַף אֲנִי אֶעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה… (ויקרא כ"ו, פסוק: ט"ז) …וטעם בהלה, שתיבהלו ולא תדעו מה תעשו. (אבן עזרא שם, שם) בהלה – מכה המבהלת את הנפש ואינה מניחה השקט ללב. (רבי יצחק שמואל רג'יו שם, שם) והפקדתי עליכם בהלה: שם "בהלה" היא תואר הפעל, לכן לא אמר "את הבהלה" כמו שכתב "את השחפת"; רצונו לומר שיפקוד המכות שיחשב בבהלה, זו אחר זו, עד שהראשונה פקודה אביא אחרת ואסמכה לה. גם מציין בבהלה שכל מכה ומכה תהיה נבהלה מאד, כי תהיה מכת מות. וכן תרגם יונתן מחת מותנהא. (המלבי"ם שם שם) והפקדתי עליכם בהלה. פירש רש"י מכה המבהלת את...
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי. (ויקרא כ"ה, כ"ג) כי לי הארץ – אל תרע עינך בה, שאינה שלך. (רש"י שם, שם) הכלל העולה: יושבי הארץ צריכין להיותן בהכנע וכמו גרים, לא יעשו העיקר להתיישב באיתן מושבו. וזה שאמרו רז"ל (ב"ר פד, א): וישב יעקב בארץ כנען (בראשית לז, א) ביקש לישב בשלוה, אמר הקב"ה: לא דיין לצדיקים כו', רק יהיה בארץ מגורי, גר אנכי, ויהיה ארץ כנען, ויהיה מגורי אביו סוד פחד יצחק הוא מידת הדין מגור מסביב וסביביו נשערה מאוד (תהלים נ, ג). וזהו (ויקרא כה, כג): כי...
וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהים, וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם. (ויקרא כו, יב) והתהלכתי בתוככם. אֲטַיֵּל עִמָּכֶם בְּגַן עֵדֶן כְּאֶחָד מִכֶּם, וְלֹא תִהְיוּ מִזְדַּעְזְעִים מִמֶּנִּי, יָכוֹל לֹא תִירְאוּ מִמֶּנִּי? תַּ"לֹ: "וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים" (ספרא). (רש"י שם שם) והתהלכתי בתוככם. פירש"י: "אטייל עמכם בגן עדן כו'", דעתו לסלק מעל תורתנו הקדושה כל טוען ומערער האומר יש לי מקום ללון ולומר מאחר שלא נזכר בתורה עיקר השכר לנשמה, אם כן ודאי אין כוח במצוות אלו להנחיל עושיהם השכר הנפשי לעולם הבא, ותכלית עשייתם אינו כי אם לקבל השכר בעולם הזה האחוז בחבלי בוז וכבר נתעוררו על ספק זה שלמים וכן רבים ובאו...
אַף אֲנִי אֶֽעֱשֶׂה זֹּאת לָכֶם וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת מְכַלּוֹת עֵינַיִם וּמְדִיבֹת נָפֶשׁ… (ויקרא כ"ו, ט"ז) וטעם בהלה. שתבהלו ולא תדעו מה תעשו. וטעם מכלות עינים. שאלה החליים יחשכו עינים וידאבו הנפש. (אבן עזרא שם, שם) בהלה. מַכָּה הַמְבַהֶלֶת אֶת הַבְּרִיּוֹת, וְאֵי זוֹ? זוֹ מַכַּת מוֹתָן. (רש"י כו, יז) מכת מותן. יש מפרשים שהוא לשון המתנה, כלומר שהבריות ממתינין וצופות שכל שעה יקל ממנו החולי וירפא וכשמת נבהלים הבריות שמת מיתה פתאומית. ויש מפרשים אותו לשון מתניים ר"ל מכה המתחלת ממתניים, ואותה מכה מבהלת אותו, ולשון מותן מלשון אוזן ששמע על הר סיני וכו' כלומר שהיה...
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֺתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם… וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ, וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד. (ויקרא כ"ו ג',ו) איור: הרי לנגבהיים אִם-בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ. יָכוֹל זֶה קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר 'וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִיתֶם אֹתָם', הֲרֵי קִיּוּם הַמִּצְווֹת אָמוּר, הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם 'אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ'? שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִים בַּתּוֹרָה (ספרא). (רש"י שם, שם) ואת מצותי תשמרו – הנה השמירה במצות היא ההשגחה באופן עשייתם ובמכוון מהם, וזה בעיון נאות כאמרם ז"ל 'שמור' – זו משנה. אמר אם כן: אם תתנהגו בדרכי האל יתברך הנכללים בחלק המעשי בתורתו ותעיינו במצות לדעת אופן עשייתן ותכליתן, ובזה תשלימו כוונתו להיותכם בצלמו כדמותו. ועשיתם אותם ואז...
וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ, וּמָטָה יָדוֹ עִמָּךְ וְהֶחֱזַקְתָּ בּוֹ, גֵּר וְתוֹשָׁב וָחַי עִמָּךְ. (ויקרא כ"ה, ל"ה) איור: הרי לנגבהיים וחי עמך – אם אין לו להחיות עצמו, חזקהו להחיותו, והיא מצוות עשה על פיקוח נפש. (רבי יצחק שמואל רג'יו שם, שם) כשכיר כתושב יהיה עמך – מדרך בני אדם שינהגו עם שכיר ותושב בדרך כבוד, ולאיכבידו עליהם, וכן יהיה העבד עמך. (רג'יו כה, מ) החוקה הסוציאלית של התורה בדומה לחוקה הריטואלית של עבודת הכהונה שנידונה בסדרה "אמור" הקודמת, מחציתה הראשונה של סדרת "בהר" היא עיקרה של החוקה הסוציאלית בתורה, ואם ניתנת היא בכלל להגשמה, הרי שהיא יוצרת משטר חברתי...