Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת מצרע גליון מס' 697 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְאִם דַּל הוּא וְאֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת וְלָקַח כֶּבֶשׂ אֶחָד אָשָׁם לִתְנוּפָה לְכַפֵּר עָלָיו וְעִשָּׂרוֹן סֹלֶת אֶחָד בָּלוּל בַּשֶּׁמֶן לְמִנְחָה וְלֹג שָׁמֶן. (ויקרא יד, כא) ואם דל הוא ואין ידו משגת – לפי שמצינו דלות בגוף כמו 'דלות ורעות'; 'משכיל אל דל'; 'מדוע אתה ככה דל', לכך פרט לך כאן, 'ואין ידו משגת' – לומר לך: דל זה הוא שאין לו ממון. (חזקוני שם, שם) ואם דל הוא. שהוא דל מהזכויות, ואין ידו משגת לכבוש שלושה בתי דינים, ולקח...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תזריע – החודש גליון מס' 696 תשע"א(קישור לדף המקורי) בֶּעָשׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת. וְאִם יִמְעַט הַבַּיִת מִהְיוֹת מִשֶּׂה, וְלָקַח הוּא וּשְׁכֵנוֹ הַקָּרֹב אֶל בֵּיתו ֹ בְּמִכְסַת נְפָשֹׁת אִישׁ לְפִי אָכְלוֹ תָּכֹסּוּ עַל הַשֶּׂה. (שמות יב, ג-ד) לפי אכלו – הראוי לאכילה פרט לחולה וזקן שאינן יכולין לאכול כזית (מכילתא). (רש"י שם, שם) ואם ימעט הבית מהיות משה. כלומר אם בני הבית הם מועטין להיות להם שה אחד שאין יכולים לאכלו ויבוא לידי נותר. ולקח הוא ושכנו. התורה חסה...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת שמיני – פרה גליון מס' 695 תשע"א(קישור לדף המקורי) זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל. (במדבר יט, ב) זאת חוקת התורה. חוק של הוראה. 'ויקחו אליך פרה אדומה' – לפי שלא יהו בני אדם מצויין אצל מֵתיהם מתוך חיבתם ויצערו יותר מדאי. אי נמי שלא יהו דורשים אל המתים ובעלי אוב החמיר הכתוב בטומאת מת יותר מכל טומאות שבעולם לעשותו אבי אבות הטומאה, שמטמא אדם וכלים ואף מטמא...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת צו – זכור גליון מס' 694 תשע"א(קישור לדף המקורי) וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ. (ויקרא ח, לה) 'ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים' – הזהירם שלא יצאו מפתח אהל מועד יומם ולילה בשעת עבודה, כלומר עד שישלימו כל העבודה המוטלת עליהם באותו העת, והיא מצוה נוהגת לדורות שלא יניח כהן עבודה ויצא, וזהו שאמר בכהן גדול (ויקרא כא, יב) 'ומן המקדש לא יצא ולא יחלל' – אימתי אינו יוצא ואינו מחלל? הוי אומר: בשעת עבודה,...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקרא גליון מס' 693 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְנֶפֶשׁ כִּי תַקְרִיב קָרְבַּן מִנְחָה לַה' סֹלֶת יִהְיֶה קָרְבָּנוֹ. (ויקרא ב, א) ונפש כי תקריב – לא נאמר נפש בכל קרבנות נדבה אלא במנחה; מי דרכו להתנדב מנחה? עני. אמר הקב"ה: מעלה אני עליו כאילו הקריב נפשו. (רש"י שם,שם) ונפש כי תקריב קרבן מנחה. כל המנחות קדשי קדשים ואין זר אוכל עמהם, ולפי שהוא דרך עניים להביא מנחה, חבבן הקב"ה לעשות אותם קדשי קדשים להראות ענוותנותו של הקב"ה שהוא מלך גדול ומחבב עניים. (רבי יוסף בכור שור...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת פקודי גליון מס' 692 תשע"א(קישור לדף המקורי) וַיָּקֶם אֶת הֶחָצֵר סָבִיב לַמִּשְׁכָּן וְלַמִּזְבֵּחַ וַיִּתֵּן אֶת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר וַיְכַל משֶׁה אֶת הַמְּלָאכָה. (שמות מ, לג) וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (בראשית ב, ב) מילת 'ויכל' – על השלמת דבר העומד על תקונו ואינו חסר עוד (כמו 'ויכל משה את כל המלאכה') וטעמו המלאכה שגזר עליה הבורא יתברך לעשותה כלתה ונגמרה עד תומה לא חסר בה דבר כי העולם נברא בצביונו ושלמותו היותר אפשרי. (הכתב והקבלה בראשית ב, ב) וְלֹא יָכֹל משֶׁה לָבוֹא אֶל...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת ויקהל גליון מס' 691 תשע"א(קישור לדף המקורי) וַיָּבֹאוּ הָאֲנָשִׁים עַל הַנָּשִׁים כֹּל נְדִיב לֵב הֵבִיאוּ חָח וָנֶזֶם וְטַבַּעַת וְכוּמָז כָּל כְּלִי זָהָב (שמות לה, כב) וטעם 'ויבואו האנשים על הנשים' בעבור כי הנדבה בתכשיטין היא מצויה אצל הנשים יותר, וכולן היו להן, ופרקו נזמיהן וטבעותיהן מיד, ובאו תחלה, והאנשים אשר נמצאו להם הביאו עמהם, כי טעם על הנשים שהן היו שם בראשונה והאנשים נטפלו להן וכן נחה ארם על אפרים (ישעיה ז ב), כי המלחמה ההיא לאפרים, ולא שתם על צאן לבן (בראשית ל ט), ועליו...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת כי תשא גליון מס' 690 תשע"א(קישור לדף המקורי) זֶה יִתְּנוּ כָּל הָעֹבֵר עַל הַפְּקֻדִים מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ (שמות ל, יג) וטעם למחצית השקל, נמצאו במדרשים כמה דרכים שונות ואומר אני להוסיף עליהם עוד ג' טעמים. האחד הוא, לפי שבמעשה העגל גרמו שבירת הלוחות לשניים, על כן יתנו בקע דהיינו שקל בקוע לשנים. השני הוא, לפי שזה היה כופר נפש וידוע שמצד הנפש אין יתרון לשום אדם על חבירו כי נפש החיוני שוה בכולם על כן עשיר ורש שוין בכופר זה, ולפי שכל אדם הוא שקל...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תצוה גליון מס' 689 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (שמות כח, לא) מעיל האפוד – שלובש עליו את האפוד. כליל תכלת. כולה תכלת, ונראה בעיני לפי שהיא נראית תחת האפוד והחשן שבאים לזכרון וגם התכלת שדומה לרקיע הרי הוא לזכרון, כמו שכתבו רבותינו אצל תכלת שבציצית, שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, לפיכך הוא תכלת כולו ולא ארגמן ולא תולעת השני. (רשב"ם שם, שם) ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. לפי שהמעיל מכפר על לשון הרע,...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת תצוה גליון מס' 689 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (שמות כח, לא) מעיל האפוד – שלובש עליו את האפוד. כליל תכלת. כולה תכלת, ונראה בעיני לפי שהיא נראית תחת האפוד והחשן שבאים לזכרון וגם התכלת שדומה לרקיע הרי הוא לזכרון, כמו שכתבו רבותינו אצל תכלת שבציצית, שהתכלת דומה לים וים דומה לרקיע ורקיע דומה לכסא הכבוד, לפיכך הוא תכלת כולו ולא ארגמן ולא תולעת השני. (רשב"ם שם, שם) ועשית את מעיל האפוד כליל תכלת. לפי שהמעיל מכפר על לשון הרע,...