Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת קרח גליון מס' 707 תשע"א(קישור לדף המקורי) לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי  וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת אַחַד מֵהֶם. (במדבר ט"ז ', טו)     …וטעם 'לא חמור אחד מהם נשאתי' – אמר: מה שררה אני משתרר עליהם?! כי מעולם לא לקחתי מהם אפילו חמור אחד לעשות צרכי כדרך המלכים או השרים, כי זה משפט המלוכה, דכתיב (ש"א ח טז) 'ואת חמוריכם יקח ועשה למלאכתו' וזה טעם של אונקלוס "שחרית", שכך נקרא אנגריא של מלך שחוור (ב"ב מז) הזכיר הדבר הקטן שבדיני מלכות וחזר ואמר 'ולא הרעתי את אחד מהם',...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת שלח-לך גליון מס' 706 תשע"א(קישור לדף המקורי) עֲמָלֵק יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב וְהַחִתִּי וְהַיְבוּסִי וְהָאֱמֹרִי יוֹשֵׁב בָּהָר  וְהַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַיָּם וְעַל יַד הַיַּרְדֵּן. וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל משֶׁה  וַיֹּאמֶר: עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ. (במדבר יג, כט-ל)     עלה נעלה וירשנו אותה. לא אאריך בדקדוקים ואומר, כי משה רבנו ע"ה מסר להם סימן היושבים במבצרים הם החלשים והיושבים בפרזים ובשדות המה הגבורים אנשי שם, ויודע היה משה רבנו ע"ה שיש שם ענקים ויש שם מבצרים חומה גבוהה דלתים ובריח, אך מסר להם סימן...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בהעלתך גליון מס' 705 תשע"א(קישור לדף המקורי) בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת  אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרוֹת. (במדבר ח, ב)     בהעלותך את הנרות זש"ה 'כי אתה תאיר נרי' (תהלים יח) – אמרו ישראל לפני הקב"ה: רבש"ע, אתה אומר שנאיר לפניך, אתה הוא נרו של עולם והאורה דרה אצלך?! כתיב (דניאל ב) 'הוא גלא עמיקתא ומסתרתא ידע מה בחשוכא ונהורא עמיה שרא' ואתה אומר 'אל מול פני המנורה יאירו שבעת הנרות', הוי 'כי אתה תאיר נרי'?! אמר להם הקב"ה: לא שאני צריך לכך, אלא שתאירו לי כשם...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת נשא גליון מס' 704 תשע"א(קישור לדף המקורי) ר' פנחס בשם רבי הושעיא אמר 'עד שהמלך במסבו' – עד שהמלך מלכי המלכים הקדוש ב"ה במסבו ברקיע כבר הקדים, שנא' (שמות י"ט) 'ויהי ביום השלישי בהיות הבקר' – למלך שגזר ליום פלוני אני נכנס למדינה ויָשנו להם בני המדינה כל הלילה וכשבא המלך ומצאם ישנים העמיד עליהם בקלאנין בוקינס ושופר והיה השר של אותה מדינה מעוררן ומוציאן לאפנתי (לקראתו) של מלך והיה המלך מהלך לפניהם עד שהגיע לפלטין שלו, כך הקב"ה הקדים דכתיב (שם) 'ויהי ביום השלישי בהיות הבקר' וכתיב...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת במדבר גליון מס' 703 תשע"א(קישור לדף המקורי) שַׁאֲלוּ שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם יִשְׁלָיוּ אֹהֲבָיִךְ.  יְהִי שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ שַׁלְוָה בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ. (תהלים קכב, ו-ז)       וַיְהִי בְשָׁלֵם סֻכּוֹ וּמְעוֹנָתוֹ בְצִיּוֹן. (תהלים עו , ג)   ויהי בשלם – היא ירושלם; אולי נקראה כן כי היא שלימה כנגד שער השמים, או שהיא ראויה להיות בשלום, או קראוה כן על דרך תפלה כדרך 'שאלו שלום ירושלם'. (אבן עזרא תהלים ע"ו, ג)   …חביב הוא השלום, שכל מעשים וזכיות שעשה אברהם אבינו לא נתן לו המקום שכרו אלא שלום, שנא' 'ואתה תבוא אל...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בחקתי גליון מס' 702 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְאִישׁ כִּי יַקְדִּשׁ אֶת בֵּיתוֹ קֹדֶשׁ לַה' וְהֶעֱרִיכוֹ הַכֹּהֵן בֵּין טוֹב וּבֵין רָע כַּאֲשֶׁר יַעֲרִיךְ אֹתוֹ הַכֹּהֵן כֵּן יָקוּם. (ויקרא כ"ז, י"ד)     ויסף חמישתו – שיהא הוא וחומשו חמשה, וכן בבית ובשדה אחוזה, ובמעשר שני. והטעם כשהבעל הקדיש, מורה היתר לעצמו ומזלזל הענין ואומר הרי הכל משלי די אם אתן כך. לפיכך אמרה תורה שיוסיף חומש על האומד. אבל בהקדש שלא מצינו שאם הקדיש מטלטלין שהצריך הכתוב להוסיף חומש אם בא לפדותו ולפי שלא הקפיד הכתוב על דמיהן אמר...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת בהר גליון מס' 701 תשע"א(קישור לדף המקורי) וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה  לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ  וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ. (ויקרא כ"ה, ו')   והיתה שבת הארץ לכם לאכלה. לא לסחורה ולא להפסד ולא לזילוף ולא למלוגמא ולא למשרא ולא לכביסה, ומיהו באכילה מותר, ובכל דבר שהנאתו וביעורו שוה שהם דומיא לאכילה. לך ולעבדך ולאמתך. כלומר, כולכם שוים, כשם שאינם יכולים למעט כי הפקר הוא, והכל אוכלים משולחן גבוה. (רבי יוסף בכור שור שם, שם)   לעבדך ולאמתך: בפרשת משפטים (שמות כ"ג, י"א) אמר 'ואכלו אביוני עמך' , וכאן...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 700 תשע"א(קישור לדף המקורי) עם העצמאות עברנו לרשות עצמנו, זכינו בבחירה חופשית. אין אנו תלויים בדעת אחרים ותהליך הגאולה יכול להתבצע עד סופו, אם נרצה. הגאולה אינה מתרי"ג מצוות, ומשמעה ההלכי של הגאולה הוא בעצמאות המדינית – באפשרות לקיים את המצוות הדורשות ריבונות וטריטוריאליות בארץ ישראל. "ראשית הגאולה" היא האפשרות לקיים את המצוות על ידי הריבונות שניתנה לנו. הגאולה עצמה – קיומן של המצוות בפועל. (דב רפל: פתחי שערים, עמ' 213)     בעיית עיצוב דמותם של יום העצמאות ויום ירושלים מבחינה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת קדשים – יום השואה גליון מס' 699 תשע"א(קישור לדף המקורי) יהודי שעבר את השואה, יהודי שעבר חמש מלחמות;  מלחמת השחרור, מבצע סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים ומלחמת של"ג, מלבד מלחמת ההתשה – מותר לו לחשוש ממלחמה נוספת. (הרב עמיטל זצ"ל: "לשמוע קול בכיו של תינוק" – מובא ב: משה מיה – עולם בנוי, חרב ובנוי, עמ' 20)   אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת, אַשְׁרֵי הַלְּהָבָה שֶׁבָּעֲרָה בְּסִתְרֵי לְבָבוֹת. אַשְׁרֵי הַלְּבָבוֹת שֶׁיָּדְעוּ לַחֲדֹל בְּכָבוֹד… אַשְׁרֵי הַגַּפְרוּר שֶׁנִּשְׂרַף וְהִצִּית לֶהָבוֹת.  (חנה סנש)   אנו עומדים דוממים לפני תופעת...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אחרי מות – שבת הגדול – פסח גליון מס' 698 תשע"א(קישור לדף המקורי) תני ר' חייה: כנגד ארבעה בנים דיברה תורה; בן חכם, בן רשע, בן טיפש, בן שאינו יודע לשאול. (ירושלמי פסחים י, ד)     אאזז"ל אמר: שבתחילה נאמר 'ברוך שנתן תורה לעמו ישראל ברוך הוא' ואחר כך 'כנגד ארבעה בנים דברה תורה' כי על ידי כח התורה אפשר לתקן גם את הבן הרשע, גלות מצרים היתה בחומר ובלבנים ואיתא בזוה"ק 'בחומר' – בקל וחומר; 'ובלבנים' – בליבון הלכתא, בהכשר כלים יש הגעלה ויש ליבון וההכשר...