Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויקהל גליון מס' 538 תשס"ח(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג)     אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבות מערב שבת לשבת? ועוד – קל וחומר, ומה שביעית שאין חייבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שביעית לשביעית, שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת; ולא יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה? ת"ל: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת כי תשא גליון מס' 537 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה: לֶךְ רֵד כִּי שִׁחֵת עַמְּךָ אֲשֶׁר הֶעֱלֵיתָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. סָרוּ מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוִּיתִם עָשׂוּ לָהֶם עֵגֶל מַסֵּכָה; וַיִּשְׁתַּחֲווּ לו, וַיִּזְבְּחוּ לוֹ, וַיֹּאמְרוּ:  אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות לב, ז-ח)     'ואכלת ושבעת – השמרו לכם פן יפתה לבבכם', אמר להם: הזהרו שמא תמרדו במקום, שאין אדם מורד במקום אלא מתוך שובע, שנאמר (דברים, ח יב- יג) 'פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת, ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תצוה גליון מס' 536 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ… וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן וְהָאֲבָנִים תִּהְיֶין עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁמֹתָם…  וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ  בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ, לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן, בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת מִשְׁפַּט בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל לִבּוֹ לִפְנֵי ה' תָּמִיד. (שמות כח)     אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תרומה גליון מס' 535 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַהֲקֵמֹתָ אֶת הַמִּשְׁכָּן כְּמִשְׁפָּטוֹ אֲשֶׁר הָרְאֵיתָ בָּהָר. (שמות כו, ל)   אשר הראית בהר – האלוקי והאנושי רבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: בשעה שאמר הקב"ה למשה 'עשו לי משכן', היה לו להעמיד ארבע קונטיסים ולמתוח את המשכן עליהם, אלא מלמד שהראה הקב"ה למשה למעלן אש אדומה, אש ירוקה, אש שחורה, אש לבנה, אמר לו: 'כתבנית אשר אתה מראה בהר' – רבי ברכיה בשם ר' בצלה: למלך שהיה לו לבוש משובח עשוי במרגליטון, אמר לבן ביתו 'עשה לי...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת משפטים גליון מס' 534 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. (שמות כד, יב)   תניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר (תהלים קט"ו) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. ולא ירדה שכינה למטה?! והכתיב (שמות יט) 'וירד ה' על הר סיני!' למעלה מעשרה טפחים. והכתיב (זכריה יד) 'ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים'! למעלה מעשרה טפחים. ולא עלו משה ואליהו...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת יתרו גליון מס' 533 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה': לֹא יוּכַל הָעָם לַעֲלֹת אֶל הַר סִינָי כִּי אַתָּה הַעֵדֹתָה בָּנוּ לֵאמֹר:  הַגְבֵּל אֶת הָהָר וְקִדַּשְׁתּוֹ. (שמות יט, כג)   קדושת המקום אינה קדושה מהותית במשוך היובל המה יעלו בהר… דבאמת כל עיקר הדת היה כדי לעקור מלבות בני ישראל ענייני עבודה זרה, ולהראות להם כי לא ראו כל תמונה, וכמו שארכתי לעיל, כי אין קדושה בשום נברא רק להבורא יתברך. וזה שאמר שלא תדמו כי ההר הוא עניין קדוש ובסיבתו נגלה ה' עליו, לא...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בשלח גליון מס' 532 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (שמות יד, כב)   ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וגו' – קריעת ים סוף לפי שהיא מסופרת בתורה היתה מעשה נסים מעורב עם הענינים הטבעיים, שהרי אם לא היה האל רוצה להשתמש כלל בכוחות הטבע, רוח קדים עזה למה ? והכתוב אמר בפירוש כי ה' הוליך את הים ברוח עזה, וכך כתב רשב"ם : 'כדרך ארץ עשה הקב"ה שהרוח מייבש ומקריש את הנהרות… והמים להם חומה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בא גליון מס' 531 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: נְטֵה יָדְךָ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם בָּאַרְבֶּה וְיַעַל עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם וְיֹאכַל אֶת כָּל עֵשֶׂב הָאָרֶץ אֵת כָּל אֲשֶׁר הִשְׁאִיר הַבָּרָד. וַיֵּט מֹשֶׁה אֶת מַטֵּהוּ עַל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַה' נִהַג רוּחַ קָדִים בָּאָרֶץ כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלָּיְלָה הַבֹּקֶר הָיָה וְרוּחַ הַקָּדִים נָשָׂא אֶת הָאַרְבֶּה. (שמות י, יב-יג)     'ויאמר ה' אל משה נטה את ידך' – ארבה למה הביא עליהן? מפני ששמו את ישראל זורעי חטים ושעורים, לפיכך הביא עליהן ארבה ואכלו כל מה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת וארא גליון מס' 530 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיָּרֶם בַּמַּטֶּה וַיַּךְ אֶת הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְעֵינֵי פַרְעֹה וּלְעֵינֵי עֲבָדָיו  וַיֵּהָפְכוּ כָּל הַמַּיִם אֲשֶׁר בַּיְאֹר לְדָם. (שמות ז, כ)     'ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם' – דעת אייכהארן ואחרים אחריו כי הדם וכל שאר המכות הם ענינים טבעיים ההווים במצרים בכל שנה ושנה, ושאמנם כוונת משה היתה שיבין פרעה כי ה' אלהי העברים הוא הפועל הענינים ההם וכי הוא המושל בכל הארץ ; והנה ידוע כי מימי נילוס אחר שגבהו ורבו על אדמת מצרים בתמוז נראים...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שמות גליון מס' 529 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה  וַיַּרְא וְהִנֵּה הַסְּנֶה בֹּעֵר בָּאֵשׁ וְהַסְּנֶה אֵינֶנּוּ אֻכָּל. (שמות ג, ב)     מתוך הסנה – ולא אילן אחר, משום 'עמו אנכי בצרה' (תהילים צא טו).  (רש"י שמות ג, ב)   וירא מלאך ה' וגו' – אמר רבי יהודה בר נחמיה: טירון היה משה לנבואה. אמר הקב"ה: אם נגלה אני עליו בקול גבוה אני מבעתו, ואם בקול נמוך בוסר הוא על הנבואה, מה עשה הקב"ה? נגלה עליו בקולו של אביו, אמר...