גליונות שבת שלום

נח תשס"ח (גליון מספר 518)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת נח גליון מס' 518 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: זֹאת אוֹת הַבְּרִית אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם לְדֹרֹת עוֹלָם. אֶת קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן וְהָיְתָה לְאוֹת בְּרִית בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ. (בראשית ט , יא-יג)   אות הברית,אות לשלום לזיכרון ולאחריות …ואמרו בטעם האות הזה כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאילו מן השמים מורים בו, וישלח חציו ויפיצם בארץ, אבל עשאו בהפך...

בראשית תשס"ח (גליון מספר 517)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בראשית גליון מס' 517 תשס"ח(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים: יְהִי אוֹר! וַיְהִי אוֹר. וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת הָאוֹר כִּי טוֹב וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. (בראשית א, ג-ד)     אמר רבי יהודה בר סימון: אותה האורה שנבראת ביום הראשון היה אדם מביט בה מסוף העולם ועד סופו, כיון שצפה הקב"ה בדור המבול ובדור הפלגה גנזה לצדיקים לעתיד לבא, הה"ד (משלי ד) ואורח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום. (בראשית רבה מב, ג)   על האור (הגנוז) הזה אמרו חכמים, שהקב"ה גנז אותו משום...

סוכות תשס"ח (גליון מספר 516)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat סוכות גליון מס' 516 תשס"ח(קישור לדף המקורי) בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת. (ויקרא כג, מב)     כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי. ירדו גשמים, מאימתי מותר לפנות? משתסרח המקפה. משלו משל: למה הדבר דומה – לעבד שבא למזוג כוס לרבו, ושפך לו קיתון על פניו. (משנה סוכה ב , ט)   איבעיא להו (נשאלה ללומדים שאלה): מי שפך למי? תא שמע,דתניא (בוא ושמע מה ששנינו בברייתא): שפך לו רבו קיתון על פניו ואמר לו: אי אפשי בשימושך (אינני רצה...

יום כיפור תשס"ח (גליון מספר 515)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat יום כיפור גליון מס' 515 תשס"ח(קישור לדף המקורי) לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ  אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. (ישעיהו א, יח)     תני רבי אליעזר אומר: 'אם יהיו חטאיכם כשנים' וגו' כשנים שבין שמים לארץ, כשלג ילבינו; יתר מיכן, כצמר יהיו. רבי יהושע אומר: 'אם יחיו חטאיכם כשנים' – כשני אבות, כשלג ילבינו ; יותר מיכן, כצמר יהיו. אמר רבי יודן בר פזי: 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו' – בראשון, ואם יאדימו כתולע כצמר יהיו – בשני. ורבנן אמרי:...

ראש השנה תשס"ז (גליון מספר 514)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat ראש השנה גליון מס' 514 תשס"ז(קישור לדף המקורי) אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקדוש ברוך הוא: תקעו לפני בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקידת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפני. (בבלי ראש השנה טז ע"א)   שופר של ראש השנה של יעל פשוט ופיו מצופה זהב ושתי חצוצרות מן הצדדין, שופר מאריך וחצוצרות מקצרות שמצות היום בשופר. (משנה ראש השנה ג , ג)   אמר רבי לוי: מצוה של ראש השנה ושל יום הכפורים בכפופין ושל כל השנה...

נצבים וילך תשס"ז (גליון מספר 513)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת נצבים-וילך גליון מס' 513 תשס"ז(קישור לדף המקורי) וְאָמַר הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן בְּנֵיכֶם אֲשֶׁר יָקוּמוּ מֵאַחֲרֵיכֶם וְהַנָּכְרִי אֲשֶׁר יָבֹא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה וְרָאוּ אֶת מַכּוֹת הָאָרֶץ הַהִוא וְאֶת תַּחֲלֻאֶיהָ אֲשֶׁר חִלָּה ה' בָּהּ. גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא יַעֲלֶה בָהּ כָּל עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה' בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ. וְאָמְרוּ כָּל הַגּוֹיִם: עַל מֶה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת מֶה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה. (דברים כט, כא-כג)   א"ר יהודה בר' אלעאי: שבע שנים היתה ארץ ישראל בוערת בגפרית ואש, שנאמר...

כי תבא תשס"ז (גליון מספר 512)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת כי תבא גליון מס' 512 תשס"ז(קישור לדף המקורי) וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הַעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ. (דברים כח, כט)   והיית ממשש בצהרים ותהיו תובעים עצה טובה לרווחת צרותיכם ולא יהיו בכם מגיד אמת, כמו שממשש עִוור באפלה שאין להסיר, דרך לראות לכוונם בדרך ולא תצליח את דרככם ותהיו אך עשוק ואנוס כל היום ואין שמושיע. (כתר יונתן דברים שם, שם)   אמר רבי יוסי: כל ימי הייתי מצטער על מקרא זה (דברים כ"ח):...

כי תצא תשס"ז (גליון מספר 511)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת כי תצא גליון מס' 511 תשס"ז(קישור לדף המקורי) לֹא תַעֲשֹׁק שָׂכִיר עָנִי וְאֶבְיוֹן מֵאַחֶיךָ אוֹ מִגֵּרְךָ אֲשֶׁר בְּאַרְצְךָ בִּשְׁעָרֶיךָ. בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא. (דברים כד, יד-טו)     'לא תעשק שכיר עני ואביון' – ידבר הכתוב בהוה, שהעניים והאביונים והגרים משכירים עצמם. וכן אם כסף תלוה את עמי את העני עמך (שמות כב כד), וכן לגר ליתום ולאלמנה יהיה (להלן פסוק יט), שהם העניים ברוב. וכן בהרבה...

שופטים תשס"ז (גליון מספר 510)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שופטים גליון מס' 510 תשס"ז(קישור לדף המקורי) כִּי תָצוּר אֶל עִיר יָמִים רַבִּים לְהִלָּחֵם עָלֶיהָ לְתָפְשָׂהּ לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה  לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר. (דברים כ , יט)     כי ממנו תאכל ואותו לא תכרות, כי האדם עץ השדה – והטעם: כי חיי בן אדם הוא עץ השדה. וכמוהו: כי נפש הוא חובל (דברים כד, ו), כי חיי נפש הוא חובל. ואותו לא תכרות. דבק עם לבא מפניך במצור. הנה לא תשחית עץ...

ראה תשס"ז (גליון מספר 509)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ראה גליון מס' 509 תשס"ז(קישור לדף המקורי) אֶת זֶה תֹּאכְלוּ מִכֹּל אֲשֶׁר בַּמָּיִם כֹּל אֲשֶׁר לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת תֹּאכֵלוּ. וְכֹל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת  לֹא תֹאכֵלוּ טָמֵא הוּא לָכֶם. (דברים יד, ט-י) כֹּל אֲשֶׁר אֵין לוֹ סְנַפִּיר וְקַשְׂקֶשֶׂת בַּמָּיִם  שֶׁקֶץ הוּא לָכֶם. (ויקרא יא, יב)     שקץ הם 'לכם' דבר נתעב ומגואל, ולא שהן שקץ בעצם, כי הם בריות שברא השם, וחלילה שיברא ה' דבר משוקץ, אבל הוסיף מילת לכם, כלומר לעם קדוש כמוכם יחשבו לשקץ שלא יאכלום. (יש"ר רג'יו ויקרא יא, י)  ...