פרשת כי תשא גליון מס' 838 תשע"ד(קישור לדף המקורי) הֶעָשִׁיר לֹא יַרְבֶּה וְהַדַּל לֹא יַמְעִיט מִמַּחֲצִית הַשָּׁקֶל לָתֵת אֶת תְּרוּמַת ה' לְכַפֵּר עַל נַפְשֹׁתֵיכֶם (שמות ל, טו) העשיר – הזכיר טעם לא ירבה ולא ימעיט. כי כפר נפש הוא. (אבן עזרא שם, שם) העשיר לא ירבה. כדי לכוין החשבון וי"מ כדי שלא יאמר הוני פדאני מעקולים. (פירוש בעלי התוספות שם, שם) העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט. כי בזה לא נכר שוע לפני דל. (ספורנו שם, שם) העשיר לא ירבה, והדל לא ימעיט – דווקא בשוויון זה מתבטאת התכונה הסימבולית של המקדש. עתה באה...
פרשת תצוה גליון מס' 837 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם. (שמות כח, ט-יא) מעשה חרש אבן – מעשה אומן של אבנים. (רש"י שם, שם) ולקחת את שתי אבני שהם – לכפר על שתי אבני לוחות שנשתברו ושם נתפרדה החבילה בין ארבע אלו והם הש"י, והלוחות, ומשה, וישראל, וע"י הכפרה נתחברו כולם כי שתי אבני שהם כנגד שני אבני הלוחות, שהם, פירש רבינו בחיי שהוא אותיות הש"ם, והוא אותיות מש"ה, והיה חקוק עליו כל שמות בני ישראל, ומעתה נזדמנו ארבעתן אל פונדק אחד תחת...
פרשת תרומה גליון מס' 836 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כה, ב) ויקחו לי: התרומה לא תינתן לה' באורח בלתי-אמצעי, כי אם כל יחיד ויחיד יתן את תרומתו לציבור לצורך מסירתה לגבוה. מכאן שלא על היחיד, אלא על הציבור לבצע את המשימה שציווה ה', ולא בשביל התורמים היחידים, אלא בשביל הציבור כולו נקבעה המשימה האלוהית. (הרש"ר הירש שם, שם) "לא ניתנו מצוות אלא לצרף בהן את הבריות" 'שמע בני וקח אמָרַי וירבו לך שנות חיים.': הרבה לקיחות צויתי אתכם בשביל לזכות אתכם, אמרתי לכם 'ויקחו...
פרשת משפטים גליון מס' 835 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְגֵר לֹא תוֹנֶה וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות כ"ב,, כ') כי גרים הייתם בארץ מצרים. פירש הרמב"ן, לא הוכשרו כל הגרים בעבור היותינו גרים בארץ מצרים. והנכון בעיני, שהזהיר לא תונו את הגר, שתחשוב כי אין לו מציל, זכור כי גרים הייתם בארץ מצרים, והצלתי אתכם משם, כי אני רואה דמעת העשוקים אשר אין להם כח, ואצילנו מידך, וכן 'אלמנה ויתום לא תענון' (פסוק כא), כי אשמע צעקתם, כי כל אלה אינם בוטחים בנפשם ועלי יבטחו, ועלי מוטל להצילם, ובמקום אחר (להלן כג, ט) פירש יותר, ואתם...
פרשת יתרו גליון מס' 834 תשע"ד(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. (שמות כ, ט-י) כי ששת ימים וג' אין גם אחת מעשרת הדיברות שיהיה טעם המצווה מפורש אצלה, אלא בקצת מהן מפורש מתן שכרן או עונשן, כי אנכי ה' אלהיך אל קנא וגו', כי לא ינקה ה' וגו', למען יאריכון ימיך וגוי, וכן כאן לא פירש כלל טעם מצוות השבת, כי לא אמר למען תזכור כי ששת ימים עשה ה' וגו'; והנה במשנה תורה (ה', ט"ו)...
גיליון 836 בס"ד פ' בשלח, שירה, ט"ו בשבט תשע"ד פרשת בשלח גליון מס' 833 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאן כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת. (שמות טו, כ) ותקח מרים הנביאה – היכן נתנבאה כשהיתה אחות אהרן קודם שנולד משה אמרה עתידה אמי שתלד בן וכו' כדאיתא בסוטה (דף יב) ד"א אחות אהרן לפי שמסר נפשו עליה כשנצטרעה נקראת על שמו. (רש"י שם,שם) אמרו חז"ל (מכילתא בשלח השירה ג) ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל, והודיענו כי מרים הנביאה מקלסת לשכינה וכל הנשים אחריה ואומרת השירה הזו בעצמה כמשה...
פרשת בא גליון מס' 832 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיַּעַל הָאַרְבֶּה עַל כָּל אֶרֶץ מִצְרַיִם וַיָּנַח בְּכֹל גְּבוּל מִצְרָיִם כָּבֵד מְאֹד לְפָנָיו לֹא הָיָה כֵן אַרְבֶּה כָּמֹהוּ וְאַחֲרָיו לֹא יִהְיֶה כֵּן. וַיְכַס אֶת עֵין כָּל הָאָרֶץ… (שמות י , יד-טו) ואחריו לא יהיה כן. הקושיה מבוארת ועצומה, הא כתיב ביואל כמוהו לא נהיה מעולם, ועיין רש"י ורמב"ן שדברי רש"י צריכים עיון. ונראה לי כי כל צרה שהיא חדשה, שמקודם לא נהיתה ולא ידעו בה, מצערת ביותר לבני אדם הפוחדים ורועדים מפני דבר חדש שלא נשער מעולם, מה שאין כן אם כבר מלפנים היה כמוהו, אף שלפנים לא היתה...
פרשת וארא גליון מס' 831 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיְדַבֵּר משֶׁה כֵּן אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה. (שמות ו,' ט) ולא שמעו אל משה – לא קבלו תנחומין.* מקוצר רוח – כל מי שהוא מיצר רוחו ונשימתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו. (רש"י שם, שם) * שמיעה זו לשון קבלה הוא, ר"ל שנתייאשו מן הגאולה, לפי שסברו שאי אפשר לגאלם משם מעבודה קשה כזו, ואל משה פירושו אל תנחומי משה. (שפתי חכמים שם, שם) מקוצר רוח ומעבודה קשה – לא בעבור שלא יאמינו בה' ובנביאו, רק שלא הִטו אוזן לדבריו...
פרשת שמות גליון מס' 830 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיָּקָם מֶלֶךְ חָדָשׁ עַל מִצְרָיִם אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף. (שמות א, ח) ויקם מלך חדש על מצרים וגו'. לשון קימה לא מצינו במלך, כי הל"ל וימלוך מלך חדש על מצרים מהו ויקם, ונראה לפי שלשון קימה שייך במי שקם על רעהו להרע לו, כמ"ש (בראשית ד, ח) ויקם קין על הבל אחיו ויהרגהו. וכתיב (דברים כב, כו) כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש, כך מלך עריץ זה ע"י התחבולות אשר חישב לעשות לישראל נגד רצון האל ית', אע"פ שראה כי ה' עמהם במה שהיו פרים ורבים...
פרשת ויחי גליון מס' 829 תשע"ד(קישור לדף המקורי) גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ. (בראשית מט, ט) גור אריה – מתחלה יהיה גור שהוא הקטן, ואעפ"כ הוא על שאר החיות, וכן יהודה הוא ראשון לקרבן הנשיאים, וכן במלחמות הכנעני אמר יהודה יעלה (שופטים א, ב), וכן בגבע בנימין, וכן ראשון לשופטים היה עתניאל בן קנז למטה יהודה עד שבא דוד ומלך והיה אריה. 'מטרף בני עלית', מרוב טרף עלית לשם ולתפארת, כמו שאמר על דוד בשובו מהכות את ארם (שמואל ב' ח, יג). 'כרע רבץ', פירש אדוני אבי ז"ל, בימי דוד...