פרשת יתרו גליון מס' 938 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן וַיֶּחֱרַד כָּל הָהָר מְאֹד. (שמות י"ט, י"ח) והר סיני עשן. אין המכוון בזה שאש שלמעלה הוא מעלה עשן אבל טעמו שהוא יתברך עשה שהר סיני היה עשן כלו מפני שירד ה' עליו באש, לבל יוכלו העם להסתכל בשכינה ויזונו עיניהם ממנה. (רמ"א) ויחרד כל ההר… ולולי יראתי הייתי אומר שאין חרדה זו מוסבת לההר עצמו כי אם לאנשי מעמד שהיו עומדים סביבות ההר, ומוסיף בזה על מה שאמר מקודם 'ויחרד כל העם אשר במחנה',...
פרשת בשלח גליון מס' 937 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק, וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה. וְהָיָה כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל, וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק. וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד, וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ. (שמות יז, י- יב) מנהיג אמתי חש את סבל עמו ומזדהה עמו בזמן שהציבור שרוי בצער אל יאמר אדם: אלך לביתי ואוכל ואשתה, ושלום עליך, נפשי, ואם עושה כן – עליו הכתוב אומר: (ישעיהו כ"ב) 'וְהִנֵּה שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה הָרֹג בָּקָר...
פרשת בא גליון מס' 936 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י,כא- כב) ולא קמו איש מתחתיו – אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל לקום מתחתיו, כי גם עוורים ילכו ויגששו בחושך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבוא. שְׁלֹשֶׁת יָמִים – מאחר שהאריכה המכה כל כך ולא יכלו לקום מתחתיהם, היו מתים ברעב ובצמא, לולי שבאו...
פרשת וארא גליון מס' 935 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְאָמַרְתָּ אֵלָיו: ה' אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שְׁלָחַנִי אֵלֶיךָ, לֵאמֹר: שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי בַּמִּדְבָּר וְהִנֵּה לֹא שָׁמַעְתָּ עַד כֹּה. (שמות פרק ז, טז) עד כה – עד הנה, ומדרשו: עד שתשמע ממני מכת בכורות שאפתח בה ב'כה' – "כה אמר ה' כחצות הלילה…". (רש"י שם, שם) לא שמעת עד כה. זו היא התראתו הראשונה אליו, ואיך יגדיל משה כ"כ ענין מניעת שמיעתו ולומר אליו 'עד הנה' לא שמעת לדברי, ויותר היה ראוי לו למשה לומר כן בהתראות הבאות אח"כ, אחר עבור עליו כמה עונשים ויסורים, לא מיד בהתראתו על...
פרשת שמות גליון מס' 934 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַהֲרֹן: לֵךְ לִקְרַאת משֶׁה הַמִּדְבָּרָה, וַיֵּלֶךְ וַיִּפְגְּשֵׁהוּ בְּהַר הָאֱלֹהִים וַיִּשַּׁק לוֹ. (שמות ד, כז) 'ויאמר ה' אל אהרן: לך לקראת משה המדברה' – הה"ד (שיר ח) 'מי יתנך כאח לי' – באיזה אח הכתוב מדבר? אם תאמר בקין, והא כתיב (בראשית ד) 'ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגו'; אם תאמר כישמעאל ליצחק, הא גרסינן 'ישמעאל שונא ליצחק'; אם תאמר כעשו ליעקב, הא כתיב (שם כז) 'וישטם עשו את יעקב'; אם תאמר כאחי יוסף, והכתיב (שם לז) 'וישנאו אותו' וכתיב 'ויקנאו בו אחיו'; אלא כיוסף לבנימן 'יונק...
פרשת ויחי גליון מס' 933 תשע"ו(קישור לדף המקורי) גיליון 937 בס"ד פרשת ויחי תשע"ו שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. (בראשית מט, ה) כלי חמס – אומנות זו של רציחה חמס הוא בידכם מברכת עשו היא זו אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו. (רש"י שם, שם) וכבר פירשתי (לעיל לד יג) כי יעקב קצף על שמעון ולוי בהרגם אנשי העיר בעבור שעשו חמס, כי הם לא חטאו להם כלל ובאו בברית ונמולו, ואולי ישובו אל ה' ויהיו כולם בכלל אנשי בית אברהם, ומן הנפש אשר עשו בחרן ועוד חרה לו שלא...
פרשת ויגש גליון מס' 932 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ, וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ. (בראשית מה, כד) אל תרגזו בדרך – אל תפחדו מאחר, כי מאחר שנודע שאתם אחי אין לכם לירא כלום, שאם יגזול מכם שום אדם כלום, לא אמכור לו תבואה וימות ברעב, עד שישיב הכל. ויש מפרשים – אל תכעסו זה לזה לאמר – אתה עשית שגרמת למוכרו. ואינו נראה כי אין על זאת לכעוס, כי מי שגרם למוכרו טוב עשה, כי למחיה שלחו. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) ודרשו ז"ל (תענית י ע"ב) 'אל תרגזו בדרך' – אל...
פרשת מקץ גליון מס' 931 תשע"ו(קישור לדף המקורי) יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ, בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ, לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב, סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב. (מרדכי ריווסמן) יש נוהגים לאכול בחנוכה לביבות וסופגניות עשויות או מטוגנות בשמן. (זיו המנהגים עמ' רסב) הטעם: זכר לנס חנוכה שנעשה בשמן. (שם) טעם שמשחקין בדרעדיל (סביבון) בחנוכה, ובפורים בגראגער (רעשן), דבחנוכה לא היתה התעוררותמלמטה, רק מלעילא (מלמעלה), כי לא עשו תשובה כהוגן, רק השם יתברך ברחמיו, לכן משחקין בדרעדיל ואוחזים אותו מלמעלה, ובפורים שגזרו צום ושק ואפר יוצע לרבים והיתה התעוררות מלמטה , על כן אוחזין מלמטה (קרבן עני...
פרשת וישב גליון מס' 930 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּחֲלֹם עוֹד חֲלוֹם אַחֵר וַיְסַפֵּר אֹתוֹ לְאֶחָיו וַיֹּאמֶר: הִנֵּה חָלַמְתִּי חֲלוֹם עוֹד וְהִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְאַחַד עָשָׂר כּוֹכָבִים מִשְׁתַּחֲוִים לִי. (בראשית לז, ט) והנה השמש והירח וגו' – (ב"ר) כשאמר לו יהושע לשמש שמש בגבעון דום לא רצה לעמוד עד דאמר ליה ולאו כסף זביניה דאבא את פי' וכי אינך עבדו של יוסף דכתיב והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי. ויהושע מזרע יוסף דכתיב למטה אפרים הושע בן נון מיד ויעמוד השמש. (דעת זקנים מבעלי התוספות שם, שם) אמנם ידמה שיוסף ראה בחלומו בפועל שאביו ואמו...
פרשת וישלח גליון מס' 929 תשע"ו(קישור לדף המקורי) גיליון 933 בס"ד פרשת וישלח תשע"ו וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו. (בראשית לה, כט) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב – הקדים עשו לפי שהיה בכור, ואע"פ שמכר בכורתו יעקב היה נוהג בו כבוד ומקדימו לפניו מעת שהשלים אתו, אבל באברהם כתיב 'ויקברו אתו יצחק וישמעאל בניו' (לעיל כה, ט), הקדים יצחק לישמעאל ואע"פ שהיה ישמעאל בכור, לפי שהיה יצחק בן הגבירה וישמעאל בן השפחה. (רד"ק שם, שם) עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו – לעיל (כה, ט) בקבורת אברהם הוא אומר:...