גליונות שבת שלום

כי תשא תשס"ו (גליון מספר 438)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת כי תשא גליון מס' 438 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ. (שמות לב, א)     'וירא העם כי בושש משה' – בא שש שעות, נתכנסו ארבעים אלף שעלו עם ישראל ושני חרטומי מצרים עמהם… ונקהלו כולם על אהרן, …שמשה שוב אינו יורד כבר ואותו היום יום ארבעים היה בשש שעות ביום, אמרו להם אהרן...

תצוה תשס"ו (גליון מספר 437)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תצוה גליון מס' 437 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר לָהּ הַמֶּלֶךְ: מַה לָּךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ? עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְיִנָּתֵן לָךְ. וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר: אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יָבוֹא הַמֶּלֶךְ וְהָמָן הַיּוֹם אֶל הַמִּשְׁתֶּה אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לוֹ… וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן: מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ. וַתַּעַן אֶסְתֵּר וַתֹּאמַר: שְׁאֵלָתִי וּבַקָּשָׁתִי… (אסתר ה, ג –ז)     'ויאמר לה המלך לאסתר המלכה: מה בקשתך? עד חצי המלכות ותעש'. – חצי המלכות ולא כל המלכות, ולא דבר שחוצץ למלכות, ומאי ניהו? בנין...

תרומה תשס"ו (גליון מספר 436)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תרומה גליון מס' 436 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וְעָשִׂיתָ מְנֹרַת זָהָב טָהוֹר מִקְשָׁה תֵּעָשֶׂה הַמְּנוֹרָה יְרֵכָהּ וְקָנָהּ גְּבִיעֶיהָ כַּפְתֹּרֶיהָ וּפְרָחֶיהָ מִמֶּנָּה יִהְיוּ. וְעָשִׂיתָ אֶת נֵרֹתֶיהָ שִׁבְעָה וְהֶעֱלָה אֶת נֵרֹתֶיהָ וְהֵאִיר עַל עֵבֶר פָּנֶיהָ. (שמות כה; לא, לז)     והאיר על עבר פניה – עשה ששת הנרות שבראשי הקנים, היוצאים מצדיה, מסובים כלפי האמצעי, כדי שיהיו הנרות כשתדליקם מאירים אל עבר פניה, מוסב אורם אל צד פני הקנה האמצעי, שהוא גוף המנורה. (רש"י שמות כה, לז)   …ועוד ציווה לתת שם את המנורה, שהסכימו כולם שהיא מורה...

משפטים תשס"ו (גליון מספר 435)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת משפטים גליון מס' 435 תשס"ו(קישור לדף המקורי)   לֹא תַטֶּה מִשְׁפַּט אֶבְיֹנְךָ בְּרִיבוֹ. מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק וְנָקִי וְצַדִּיק אַל תַּהֲרֹג כִּי לֹא אַצְדִּיק רָשָׁע. (שמות כג, ו-ז)     'לא תטה משפט אביונך בריבו' למה נאמר? לפי שהוא אומר 'ודל לא תהדר בריבו' – אין לי אלא דל, עני תאב מנין ת"ל 'לא תטה משפט אביונך בריבו'. אבא חנן אומר משום רבי אליעזר: בלקט שכחה ופאה הכתוב מדבר, רשע וכשר עומדין לפניך בדין, שלא תאמר הואיל ורשע הוא הרי אני מטה עליו את הדין לכך נאמר...

יתרו תשס"ו (גליון מספר 434)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת יתרו גליון מס' 434 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר אֵלָיו ה': לֶךְ רֵד וְעָלִיתָ אַתָּה וְאַהֲרֹן עִמָּךְ וְהַכֹּהֲנִים  וְהָעָם אַל יֶהֶרְסוּ לַעֲלֹת אֶל ה' פֶּן יִפְרָץ בָּם.  וַיֵּרֶד מֹשֶׁה אֶל הָעָם וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם. (שמות יט, כד- כה)     ירידה ועליה הם שני שמות אשר נקבעו בלשון העברית לנחיתה ולהתרוממות. כאשר גוף נעתק ממקום כלשהו אל מקום נמוך ממנו אומרים: 'ירד', וכאשר הוא נעתק ממקום כלשהו אל מקום גבוה ממנו אומרים: 'עלה'. אחרי-כן הושאלו שני שמות אלה לרוממות ולגדולה; כך שבשעה שיישפל מעמדו של איש יאמרו: ירד...

בשלח תשס"ו (גליון מספר 433)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בשלח גליון מס' 433 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה  וְהַמַּיִם לָהֶם חומָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (שמות יד, כב)   וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם  וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. (שמות יד, כט)     האם האמונה היא נחלת הכלל, או שמא צריך אומץ כדי להאמין? 'וימרו על ים בים סוף' (תהלים קו) – מהו שני פעמים? אלא על הים המרו שלא היו רוצים לירד, אלולי שבט יהודה שקפץ תחילה וקידש שמו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר (שם /תהלים/ קיד) 'בצאת ישראל ממצרים...

בא תשס"ו (גליון מספר 432)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בא גליון מס' 432 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים. לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו שְׁלֹשֶׁת יָמִים וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם. (שמות י,כא– כב)     ולא קמו איש מתחתיו – אין דרך החושך לאסור את האדם במאסר שלא יוכל לקום מתחתיו, כי גם עוורים ילכו ויגששו בחושך, מכאן למדנו שנחרדו ממראות זרות עד שלא יכלו עוד להתנועע ממקומם מרוב הפחד, כמו שיקרה לאדם נבהל משואת פתאום כי תבוא. שְׁלֹשֶׁת יָמִים – מאחר שהאריכה המכה...

וארא תשס"ו (גליון מספר 431)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת וארא גליון מס' 431 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּשְׁלִיכוּ אִישׁ מַטֵּהוּ וַיִּהְיוּ לְתַנִּינִם  וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם. (שמות ז, יב)   קח את מטך והשלך לפני פרעה, יהי לתנין. מה בין תנין לנחש? …התנין הוא נחש גדול מסוכן ביותר, כמו שנאמר 'חמת תנינים יינם', משתמע שחמתו גדול מחמת סתם נחש והנה משה ואהרון עשו כל הניסים באמרי פיהם, כנחש זה שעיקר כוחו בפיו, וכפי הנראה שרוב הניסים נעשו על ידי מטותם של משה ואהרון, ושלא יהיה פתחון פה לבעל הדין לחלוק ולומר שבכח המטות נעשו כל...

שמות תשס"ו (גליון מספר 430)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שמות גליון מס' 430 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּרְא ה' כִּי סָר לִרְאוֹת וַיִּקְרָא אֵלָיו אֱלֹהִים מִתּוֹךְ הַסְּנֶה, וַיֹּאמֶר: מֹשֶׁה, מֹשֶׁה, וַיֹּאמֶר: הִנֵּנִי. וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם; שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא. (שמות ג, ד-ה)     שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ – ואם כי הדבר כפשוטו כמו שאסור בנעילת הסנדל בבית המקדש, כך כל מקום גילוי שכינה, מכל מקום יש בזה כוונה נפלאה כעין משל ונמשל, וככל הדברים שענייני גשמיים מורים על ענייני רוחניים. וכבר נתבאר בספר דברים בעניין...

ויחי תשס"ו (גליון מספר 429)

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויחי גליון מס' 429 תשס"ו(קישור לדף המקורי)   וַיְצַו יוֹסֵף אֶת עֲבָדָיו אֶת הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת יִשְׂרָאֵל. (בראשית נ, ב)     בין אמת של "פשט" לאמת של "דרש" רב נחמן ורבי יצחק הוו יתבי בסעודתא (ישבו לאכול), אמר ליה רב נחמן לרבי יצחק: לימא מר מילתא! (יאמר מר דבר תורה) …אמר ליה: הכי (כך) אמר רבי יוחנן: יעקב אבינו לא מת. אמר ליה: וכי בכדי ספדו ספדניא וחנטו חנטייא וקברו קברייא?! (האם לשווא הספידו אותו, חנטו אותו וקברו אותו?!) אמר ליה:...