Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת במדבר גליון מס' 448 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם, וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן, יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם, וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת. וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ, לְצִבְאֹתָם. וְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא יִהְיֶה קֶצֶף עַל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל  וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת. (במדבר א, נא-נג)     שוב מעשה בנכרי אחד שהיה עובר אחורי בית המדרש ושמע קול סופר שהיה אומר "אלה הבגדים אשר יעשו: חושן ואפוד". אמר: הללו למי אמרו? אמרו לו: לכהן גדול. אמר אותו נכרי בעצמו: אלך...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת בהר-בחקתי גליון מס' 447 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וַעֲשִׂיתֶם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח. וְנָתְנָה הָאָרֶץ פִּרְיָהּ וַאֲכַלְתֶּם לָשֹׂבַע  וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ. (ויקרא כה, יח– יט)     וִישַׁבְתֶּם עַל הָאָרֶץ לָבֶטַח – זה הביטחון המדיני כלפי חוץ. וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ – תהיו בטוחים בפריחה פיסית בפנים. וישבתם 'לבטח' – לא נאמר כאן 'וישבתם בטח', אלא 'לבטח': עצם הישיבה, אופן ישיבתנו בארץ יהיה לנו לביטחון, יעניק לנו ביטחון; הוא יגרום, שלא נהיה זקוקים להגנה מפני אויבים ולא לאמצעי ביטחון כנגד שידפון....

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת אמר גליון מס' 446 תשס"ו(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, ג)   מקרא קודש …אתה מוצא שישראל קרוי קודש: 'קדש ישראל לה' (ירמיהו ב, ג) וגם השבת קרויה קודש: 'ושמרתם את השבת כי קֹדש היא לכם' (שמות לא, יד). אולם קדושת האדם היא היותו מוכן לקיים את חובתו בלא היסוס; ועל-פי זה יש לבאר גם את קדושתם של חפצים, מקומות וזמנים: היא נובעת מייעודם להעלות אותנו על כל...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת אחרי מות-קדשים גליון מס' 445 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת; גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל  יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו  לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה. (ויקרא טז, ח-י)     ואבותינו סיפרו לנו במשנתם את מעשה ה' כי נורא הוא, וזהו עניין 'עזאזל' שנכתב למעלה, כי מילה זו כוללת עניין השנוי במשנתנו, שמילת עזה תואר לרוח, כמו 'רוח קדים עזה' (שמות יד, כא) ולפי...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת תזריע-מצורע גליון מס' 444 תשס"ו(קישור לדף המקורי) גליון לכבוד רס"ן יהורז כשר ז"ל במלאות ארבעים שנה להולדתו א' באייר תשכ"ו – כ"ז בתשרי תשנ"ב   "ברשיון מלכי האומות ובעזרתם ילכו לארץ ישראל, כדכתיב: והביאו את כל אחיכם מכל הגוים (ישעיה ס"ו, כ') ותהיה המלכות ההיא נמשכת ואינה פוסקת לעולם." (רבי עזרא בן שלמה, בפירוש לשיר השירים ח', י"ג, אלטונא תקכד, מובא בהגדת פסח ארצישראלית של הרב מנחם מנדל כשר, פרק אתחלתא דגאולה)    "אמר: "וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב… וישראל עשה חיל" (במדבר כ"ד, י"ז-י"ח),...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת שמיני – יום השואה גליון מס' 443 תשס"ו(קישור לדף המקורי) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. (ויקרא יא, ב)   'זאת חקת התורה' – 'אמרות ה' אמרות טהורות' (תהלים יב) אמר רבי יהושע בן לוי: מצינו שעיקם הקב"ה שנים וג' תיבות בתורה, שלא להוציא דבר טומאה מפיו: (בראשית ז) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה' 'ומן הבהמה אשר לא טהורה היא' אמר רבי יודן: אף כשבא ליפתח בסימני בהמה טמאה, לא פתח אלא בסימני בהמה טהורה...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פסח גליון מס' 442 תשס"ו(קישור לדף המקורי) הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין, אף על פי שאין חרוסת מצוה.  רבי אליעזר ברבי צדוק אומר: מצוה. (משנה פסחים י, ג)     'אף על פי שאין חרוסת מצוה' – ואי לא מצוה, משום מאי מייתי לה? (למה מביאים?) אמר רבי אמי: משום קפא (תולעת שבירק)… רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: מצוה וכו'. מאי מצוה? רבי לוי אומר: זכר לתפוח. ורבי יוחנן אומר: זכר לטיט. אמר אביי: הלכך צריך לקהוייה (להקהותו- לעשות חריף או חמצמץ), וצריך לסמוכיה (לעשותו...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת צו – שבת הגדול גליון מס' 441 תשס"ו(קישור לדף המקורי) אֵשׁ תָּמִיד תּוּקַד עַל הַמִּזְבֵּחַ לֹא תִכְבֶּה. (ויקרא ו, ו)     למה היה מוקד על המזבח ולא במקום אחר? אלא אמר הכתוב 'מזבח אדמה תעשה לי' (שמות כ) למה מן אדמה? לפי שהאדם ברייתו מן האדמה ונקרא שמו אדם על שלוקח מן האדמה ומעלים העולות והקרבנות על המזבח, שהיא עשויה מן האדמה לכפר על הגויה שהיא לוקח מן האדמה, ומנין שמתכפר על הנפש? דכתיב (ויקרא יז) 'כי נפש כל בשר דמו בנפשו הוא' ואומר 'כי...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויקרא גליון מס' 440 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה'  וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים  אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. (ויקרא א, יד)     'מן התורים או מן בני היונה' אמר רבי אבהו: לעולם יהא אדם מן הנרדפין ולא מן הרודפין, שאין לך נרדף בעופות יותר מתורים ובני יונה, והכשירן הכתוב לגבי מזבח. (בבלי בבא קמא צג, ע"א)   'מן התורים או מן בני היונה' – בחר הכתוב בשני המינים האלה בשביל שהן מצויין וקרובים להיתפש יותר, כאשר הזכירו רבותינו (ויקרא רבה כז...

Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary – parshat פרשת ויקהל-פקודי גליון מס' 439 תשס"ו(קישור לדף המקורי) וְעָשָׂה בְצַלְאֵל וְאָהֳלִיאָב וְכֹל אִישׁ חֲכַם לֵב אֲשֶׁר נָתַן ה' חָכְמָה וּתְבוּנָה בָּהֵמָּה לָדַעַת לַעֲשֹׂת אֶת כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ לְכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה'. (שמות לו , א)     חכם לב תואר חכם לב בא להודיע שהחכמה נהייתה באיש המלובש בה לטבע שנייה, וציוריה מושלים בלב בכל עת, אשר על זה כתוב 'כי תבוא חכמה בלבך' (משלי ב, י) והעיד הכתוב שהיו בצלאל ואהליאב וחבריהן, שרי אלהים צדיקים וישרי לב בעלי החכמה ונוהגים כפי החכמה בכל מנהגיהם, ובעבור...