פרשת אמר גליון מס' 899 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (ויקרא פרק כג, טו) וספרתם לכם. יש מפרשים (פי' רי"ח עה"ת", ספר הרוקח סי' רצד) טעם לספירת העומר, לפי שהם ימי הקציר והעם טרודים ואינן מצויין בבתיהם לשמוע משלוחי בית דין היוצאין, ולא היו יודעין מתי יקדשו החודש, ולכך צוה לספור, שידע כל אחד מתי יהיה שבועות, ומטעם זה נמי הספירה בלילה, כי ביום הם טרודים. (הטור הארוך שם, שם) אמרו על ר' עקיבא ששנים עשר אלף זוגות תלמידים היו לו וכלן מתו בפרק אחד...
פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 848 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. (ויקרא כג, ד) שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבָמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵצֵר, אָמַר לוֹ, יֶשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. (משנה ראש השנה ב, ט) רֹאשׁ בֵּית – דִּין אוֹמֵר, ,מְקֻדָּשׁ', וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו, ,מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ' וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הָנֵי...
(link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor A person who touches these shall be unclean till evening and shall not eat of the sacred donations Until he bathes his body in water, And the sun sets and he becomes clean (Vayikra 22:6-7) Until he bathes his body in water – Could it be that he may wash limb by limb? The text instructs "And the sun sets and he becomes clean" – just as the setting sun cleanses his entire body at once, so here, all at once....
פרשת אמר גליון מס' 796 תשע"ג(קישור לדף המקורי) נֶפֶשׁ אֲשֶׁר תִּגַּע בּוֹ וְטָמְאָה עַד הָעָרֶב וְלֹא יֹאכַל מִן הַקֳּדָשִׁים כִּי אִם רָחַץ בְּשָׂרוֹ בַּמָּיִם, וּבָא הַשֶּׁמֶשׁ וְטָהֵר. (ויקרא כב, ו-ז) כי אם רחץ בשרו במים – יכול יהא מרחיץ אבר אבר ?ת"ל 'ובא השמש וטהר' – מה ביאת שמשו כולו כאחת, אף כאן כולו כאחת. (חזקוני שם, שם) נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים, ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים – יאמר הנוגע בטומאה באופן שתגע בנפשו, שהחטא יפגע ויפגום עד נפשו ממש, אזי 'וטמאה...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor Six days shall work be done; but on the seventh day is a Sabbath of solemn rest, a holy convocation; ye shall do no manner of work; it is a Sabbath unto the LORD in all your dwellings. (Leviticus 23, 3) Shabbat. Means rest, cessation and stoppage from work, and in my opinion it includes study and investigation, from 'I returned and saw under the sun', 'For after I turned back I repented' which is...
פרשת אמר גליון מס' 747 תשע"ב(קישור לדף המקורי) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. (ויקרא כג, ג) שבת. פי' לשון מנוחה והפסק ובטול ממלאכה; ולדעתי נכלל בו גם העיון והחקירה, מן 'שבתי אני ואראה תחת השמש', 'אחרי שובי נחמתי', שהוא מלשון ישוב הדעת שבדברי רבותינו, וטעם שבת (בעזיננונגסטאג), יום המיוחד לחקירה ודרישה בעניני הש"י, אשר יפנה בו הישראלי דעתו ומחשבתו רק על דברים הנוגעים אליו ית', וכמאמרם לא נתנו שבתות לישראל רק לעסוק בהן בתורה, והענין מבואר יותר בעשרת הדברות שביתרו. (הכתב והקבלה שם, שם)...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor With independence we gained control of ourselves. We achieved freedom of choice. We are not dependent upon others, and the process of redemption can be carried to completion, if so we wish. Redemption is not one of the 613 commandments, and the Halakhic meaning of redemption lies in political independence, in the possibility of observing those commandments which require sovereignty and territoriality in the Land of Israel. The beginning of redemption is the possibility of observing...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 700 תשע"א(קישור לדף המקורי) עם העצמאות עברנו לרשות עצמנו, זכינו בבחירה חופשית. אין אנו תלויים בדעת אחרים ותהליך הגאולה יכול להתבצע עד סופו, אם נרצה. הגאולה אינה מתרי"ג מצוות, ומשמעה ההלכי של הגאולה הוא בעצמאות המדינית – באפשרות לקיים את המצוות הדורשות ריבונות וטריטוריאליות בארץ ישראל. "ראשית הגאולה" היא האפשרות לקיים את המצוות על ידי הריבונות שניתנה לנו. הגאולה עצמה – קיומן של המצוות בפועל. (דב רפל: פתחי שערים, עמ' 213) בעיית עיצוב דמותם של יום העצמאות ויום ירושלים מבחינה...
Shabbat Shalom The weekly parsha commentary (link to original page) Click here to receive the weekly parsha by email each week. Parshat Emor And you shall count for yourselves, from the morrow of the rest day from the day you bring the omer as a wave offering seven weeks; they shall be complete. (Vayikra 23:15) The reason why the Holy One, blessed be He, commanded the counting of the Omer was so that every man in Israel was busy with his own harvest and each was in his own granary, and they would forget to make the festival...
Peace & shalom : Shabbat Shalom The weekly parsha commentary פרשת אמר גליון מס' 648 תש"ע(קישור לדף המקורי) וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. (ויקרא כג, טו) וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עמר התנופה שבע שבתות תמימת תהיינה הטעם שצוה הקב"ה לספור את העומר, מפני שכל איש ישראל היה עסוק בקציר שלו, וכל אחר בגרנו מפוזרים וישכחו עלייתם לרגל. ובמדרש טעם אחר: משל לאחד שהיה חבוש בבית האסורים וצעק למלך להתירו, אמר המלך להתירו ולתת לו בתו, והיה מונה והולך עד בוא הזמן, כך עשו ישראל בצאתם ממצרים שאמר...