פרשת אמר – יום העצמאות גליון מס' 848 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה' מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם. (ויקרא כג, ד) שָׁלַח לוֹ רַבָּן גַּמְלִיאֵל: גּוֹזְרַנִי עָלֶיךָ שֶׁתָּבוֹא אֶצְלִי בְּמַקֶּלְךָ וּבָמָעוֹתֶיךָ בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּחֶשְׁבּוֹנָךְ. הָלַךְ וּמְצָאוֹ רַבִּי עֲקִיבָא מֵצֵר, אָמַר לוֹ, יֶשׁ לִי לִלְמוֹד שֶׁכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה רַבָּן גַּמְלִיאֵל עָשׂוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כג) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְיָ מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ, אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם, בֵּין בִּזְמַנָּן בֵּין שֶׁלֹּא בִזְמַנָּן, אֵין לִי מוֹעֲדוֹת אֶלָּא אֵלּוּ. (משנה ראש השנה ב, ט) רֹאשׁ בֵּית – דִּין אוֹמֵר, ,מְקֻדָּשׁ', וְכָל הָעָם עוֹנִין אַחֲרָיו, ,מְקֻדָּשׁ, מְקֻדָּשׁ' וְכוּ'. גְּמָרָא. מְנָא הָנֵי...
פרשת קדשים גליון מס' 847 תשע"ד(קישור לדף המקורי) לֹא תִּגְנֹבוּ וְלֹא תְכַחֲשׁוּ וְלֹא תְשַׁקְּרוּ אִישׁ בַּעֲמִיתוֹ. וְלֹא תִשָּׁבְעוּ בִשְׁמִי לַשָּׁקֶר וְחִלַּלְתָּ אֶת שֵׁם אֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'. (ויקרא יט, יא-יב) לא תגנבו ולא תכחשו ולא תשקרו ולא תשבעו – אם גנבת, סופך לכחש, סופך לשקר, סופך להישבע לשקר. (רש"י שם, שם) …וטעם תגנובו – כי הרואה ומחריש גם הוא גנב. (אבן עזרא שם, שם) רבי לוי אמר: עשרת הדברות כתובין בפרשה זו. 'אנכי ה' אלהיך', וכתיב הכא 'אני ה' אלהיכם'. 'לא יהיה לך', וכתיב הכא 'ואלהי מסכה'. 'לא תשא', וכתיב הכא 'ולא תשבעו בשמי'. 'זכור את...
פרשת אחרי מות – שבת הגדול – פסח גליון מס' 846 תשע"ד(קישור לדף המקורי) מה נשתנה הלילה הזה? וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו 'מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?' עד שישיב להם ויאמר להם: כך וכך אירע, וכך וכך היה. וכיצד משנה? מחלק להם קליות ואגוזים, ועוקרים השולחן מלפניהם קודם שיאכלו, וחוטפין מצה זה מיד זה, וכיוצא בדברים האלו. אין לו בן, אשתו שואלתו; אין לו אשה, שואלין זה את זה 'מה נשתנה הלילה הזה?', ואפילו היו כולן חכמים; היה לבדו, שואל לעצמו 'מה נשתנה הלילה הזה'. [השגת הראב"ד – חוטפין מצה א"א...
פרשת מצרע גליון מס' 845 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם. וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר: כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת. (ויקרא יד, לד-לה) אמר הכתוב בנגעי הבתים 'ונתתי' נגע צרעת לרמוז כי יד ה' תעשה זאת, לא טבע כלל. (רמב"ן שם, שם) ובא אשר לו הבית. דרשו חז"ל בפרק קמא דיומא (יא ע"ב) מי שמיוחד ביתו לו, כלומר שאינו רוצה להשאיל כלים או שאינו מכניס אורחים לביתו, שהנגעים באים על צרות העין, וזהו שאמר 'ובא אשר לו הבית' והגיד לכהן לאמר...
פרשת תזריע גליון מס' 844 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי יִמּוֹל בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב, ג) …במדרש (תנחומא תזריע ה) שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: איזה מעשים נאים, של הקב"ה או של בשר ודם? אמר לו: של בשר ודם. אמר טורנוסרופוס: הרי השמים והארץ יכול אדם לעשות כיוצא בהם. אמר לו רבי עקיבא: לא תאמר לי במה שהוא למעלה, שאין בריות שולטין עליו, אלא אמור דברים המצוין בבני אדם. אמר לו: למה אתם מלין? אמר: והלא הייתי יודע שבדבר זה אתה שואלני ולכך הקדמתי לך שמעשה בשר ודם נאים משל הקב"ה, הביא לו שבולים וגלוסקאות, אמר לו:...
פרשת שמיני גליון מס' 843 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ, שֶׁקֶץ הֵם: אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה… וְאֶת הַיַּנְשׁוּף… וְאֵת הַחֲסִידָה… (ויקרא יא, י"ג-י"ט) ואת אלה תשקצו מן העוף. כתב הרמב"ן לא נאסרו העופות אלא אלו הנזכרים לבד, ומיניהם במקום שנאמר בהם "למינה", "למינהו" ולא הזכיר הכתוב בהם סימנין, ורבותינו למדו (חולין נט, א) סימנין בעופות, והסימן הגדול בהן היא הדריסה, שכל עוף הדורס טמא, כי התורה הרחיקתהו, מפני שדמו מחומם לאכזריותו ושחור וגס, ומוליד המרירה השרופה השחרורית ונותן אכזריות בלב, ואין בכל העולם עוף שידרוס, מלבד הנזכרים בפרשה, וכל עוף...
פרשת צו גליון מס' 842 תשע"ד(קישור לדף המקורי) זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (דברים כה, יז-יח) זכור את אשר עשה לך עמלק. נסמכה פרשת עמלק ללמדך שאם שיקרתם במדות הוי דואג מגירוי האויב, שנאמר (משלי יא, א ב) 'מאזני מרמה תועבת ה" וכתיב בתריה 'בא זדון ויבוא קלון'. ונראה לי כי מפני זה נתאחר פסוק כי תועבת ה', שלא הזכיר מיד אחר אבן ואבן איפה ואיפה כמו שהיה ראוי, שאילו עשה כן היתה הפרשה מסיימת באריכות ימים, ולכך רצתה התורה לסיים כל עושה עוול כדי להסמיכו אל עמלק, שנדרוש ממנו סמוכין שהקב"ה משליט האויב...
פרשת ויקרא גליון מס' 841 תשע"ד(קישור לדף המקורי) נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה' וְכִחֵשׁ בַּעֲמִיתוֹ בְּפִקָּדוֹן אוֹ בִתְשׂוּמֶת יָד אוֹ בְגָזֵל אוֹ עָשַׁק אֶת עֲמִיתוֹ. (ויקרא ה, כא) ר' עקיבא אומר: מה תלמוד לומר: "למעול מעל בה'"! לפי שהמלווה והלווה והנושא והנותן אינו מלווה ואינו לווה ואינו נושא ונותן אלא בשטר ובעדים, לפיכך בזמן שהוא מכחיש, מכחיש בעדים ובשטר, אבל המפקיד אצל חברו אינו רוצה שתדע בו נשמה אלא שלישי שביניהם. בזמן שהוא מכחיש – מכחיש בשלישי שביניהם (ועיין בראשית לא, נ). (ספרא ויקרא שע"ב) כל עברה שבין אדם לחברו דינה כמרד ומעל כלפי מעלה… כביכול...
פרשת פקודי גליון מס' 840 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת. (שמות ל"ח, כ"א) המשכן משכן – שני פעמים רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין על עונותיהן של ישראל. משכן העדֻת – עדות לישראל שויתר להם הקדוש ב"ה על מעשה העגל, שהרי השרה שכינתו ביניהם. (רש"י שם, שם) משכן העדֻת – גם ספורנו מפרש את הכתוב במובן זה ואומר כי חשבון חומרי המתכת היקרים שבאו לשמש במשכן זה, נזכר כאן כדי להראות מה מועט היה הסכום בהשוואה עם האוצרות ששימשו למלאכת בתי המקדש המאוחרים, ועם זאת- אף אחד מאלה לא הגיע לרוב מעלתו של אוהל-משכן זה...
פרשת ויקהל גליון מס' 839 תשע"ד(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל משְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג) לא תבערו אש – אמר הקב"ה: אוּר שלי, פי' של גיהנום, שובת בשבילכם, גם אוּר שלכם יהא שובת. השבת. ויאמר. ר"ת וס"ת תורה, לרמז שעיקר התורה בשבת, כשאדם פנוי מעסקיו. (בעל הטורים שם, שם) עוד לא תבערו אש. אזהרה שלא יכעוס האדם, שהכעס מדליק המרה השחורה שבאדם, זהו מושבותיכם ביום השבת גימטריא מרה שחורה עם הכולל, אפילו על דבר שראוי לכעוס עליו כדי לאיים על בני ביתו, זהו מושבותיכם, מה שבתוככם שהיא המרה. (רבי מרדכי הכהן מצפת –...