וַיִּיטַב הַדָּבָר, בְּעֵינֵי פַרְעֹה, וּבְעֵינֵי, כָּל-עֲבָדָיו. (בראשית מ"א, ל"ז) איור: הרי לנגבהיים וייטב, הבינו כי עצתו טובה, ועל הפתרון האמינוהו כי ראו כי קרוב מאד הפתרון לחלום, ועוד, כי שמעו משר המשקים כי כאשר פתר להם כן היה, ועוד, שלא האריך המעשה, אלא אמר הנה שבע שנים באות. (רד"ק שם, שם) וייטב הדבר בעיני פרעה כו' – יתכן מפני שעל ידו נתחזקה ממשלתו והוגדל והוקדש מעלתו בעיני ההמון שהאלקים מגלה לו עתידות ומיעצו בחלום, וזה היה דרך העמים הקדומים להקדיש ממשלתם, לכן אמר 'אתה תהיה על ביתי כו" , פירוש כי הנהגת המדינה בענינים פנימיים והנהגתה בענינים חוציים הכל...
וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר: בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי וַיְהִי כַּהֲרִימִי קוֹלִי וָאֶקְרָא, וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ אֶצְלִי וַיָּנָס הַחוּצָה. (בראשית ל"ט, י"ז-י"ח) איור: הרי לנגבהיים 'ויהי כהיום הזה ויבא הביתה וגו" – רבותינו חולקין בדבר; יש אומרים: לעשות צרכו נכנס וביקש עצמו ולא מצא, דכתיב 'ואין איש', ויש אומרים: לעשות מלאכתו, מלאכה שעליו מן הבית. ורבי יהודה אומר: אותו היום יום זבוחו של נילוס היה, ויצאו כולם ונשתיירה היא והוא עמה בבית, ותתפשהו בבגדו ועלה עמה למיטה וביקש עצמו ולא מצא, שראה דמות דיוקנו של אביו והפיל עצמו בקרקע ונעץ עשר אצבעותיו בקרקע, למה?...
וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. (בראשית לד, א) איור: הרי לנגבהיים ותצא דינה בת לאה, יצאה מאהל אמה ואביה שהיה מחוץ לעיר ובאה אל העיר לראות בבנות הארץ, ומה שאמר בת לאה דרשו בו (ב"ר פ, א) יוצאנית בת יוצאנית ותצא לאה לקראתו (לעיל ל, טז). ואמר אשר ילדה ליעקב, כי מה שקרה לה עונש יעקב היה כמו שכתבנו (לעיל לב, כג*). (רד"ק שם, שם) * ויקם בלילה הוא, בחסרון ה"א הידיעה, ובב"ר (עו, ט) 'ואת אחד עשר ילדיו' ודינה היכן היתה? בתיבה היתה נתונה ונעל בפניה, אמר: הרשע הזה עינו רמה אם...
וְיַעֲקֹב הָלַךְ לְדַרְכּוֹ וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם: מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם. (בראשית לב, ב-ג) איור: הרי לנגבהיים ויפגעו בו מלאכי וכו' כאשר ראם מחנה אלהים זה – העניין שהמלאך הנראה בעין מוחשי הוא או התלבשות מן המלאך וזה 'ויפגעהו איש' ('וימצאהו איש'. בראשית לז, טו) שנתלבש בלבוש איש, או הוא דקות המוחש וההשגה המורגשת עד כי הוא כפגיעה אחד באחד, והנה אם אחד בא לקראת חבירו הלא מרחוק רואה את חבירו, ואחר כך פוגע בו שבא אצלו, משא"כ המלאך קודם זמן שהוא אצלו אינו רואהו, וכשהוא אצלו הוא רואהו, שאז נתגדל...
שְׁנֵי גֹייִם {גוֹיִם} בְּבִטְנֵךְ וּשְׁנֵי לְאֻמִּים מִמֵּעַיִךְ יִפָּרֵדוּ וּלְאֹם מִלְאֹם יֶאֱמָץ, וְרַב יַעֲבֹד צָעִיר. (בראשית כה, כג) איור: הרי לנגבהיים שני גוים… ושני לאֻמים – …"לאֹם" הוא המדינה, "אין לאום אלא מלכות" (עבודה זרה, ב, ע"ב). אומות שונות לא תמיד יוצרות מדינות, השונות באופיין זו מזו. אירופה מונה עמים רבים, ואף על פי כן רוב מדינות אירופה דומות במהותן ובאופן היסודי. לרבקה נאמר, כי שני גויים בבטנה, המייצגים שתי שיטות חברתיות שונות. המדינה האחת תיבנה על רוח ומוסר, על נשמת האדם באדם. כנגדה חברתה תבקש להיבנות על ערמה וכוח. רוח וחיל, מוסר וכוח יהיו ניצבים זה מול זה;...
וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֶל שְׂדֵה עֶפְרֹן בֶּן צֹחַר הַחִתִּי אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מַמְרֵא. (בראשית כה, ט) איור: הרי לנגבהיים יצחק וישמעאל -מִכַּאן שֶׁעָשָׂה יִשְׁמָעֵאל תְּשׁוּבָה וְהוֹלִיךְ אֶת יִצְחָק לְפָנָיו, וְהִיא שֵׂיבָה טוֹבָה שֶׁנֱּאָמַר בְּאַבְרָהָם (בראשית רבה). (רש"י שם, שם) ויקברו אתו יצחק וישמעאל – כי היו גדולים ונכבדים מהשאר והיו אהובים לו לפיכך התעסקו בו, ואע"פ שהיו שם בני קטורה, או אפשר ששלחם בחייו כמו ששלח בני הפילגשים. (רד"ק שם) ויקח אשה ושמה קטורה – והיא הגר, וכתיב 'ותלד את מדין', והנה גם כן הם זרע אברהם, אלא שאינם כל כך קרובים אל...
וַיַּשְׁקֵף עַל פְּנֵי סְדֹם וַעֲמֹרָה וְעַל כָּל פְּנֵי אֶרֶץ הַכִּכָּר וַיַּרְא, וְהִנֵּה עָלָה קִיטֹר הָאָרֶץ כְּקִיטֹר הַכִּבְשָׁן. (בראשית יט, כח) איור: הרי לנגבהיים וישקף – לדעת אם נמצא שם עשרה וניצולו אם לאו. (רשב"ם שם, שם) וישקף. השקפת איבה על רב רשעם. (ספורנו שם, שם) וישקיפו על פני סדום. כל השקפה שבמקרא לרעה חוץ מהשקיפה ממעון קדשך (דברים כו, טו) שגדול כח מתנות עניים שהופך מידת רוגז לרחמים. והנראה שדיוק חז"ל הוא מזה אשר השכים בבוקר ואם בכדי שישקיף על פני סדום מה לו להקדים בהשכמה כל כך, ואם הוא קם בהשכמה והלך לראות, על מה מודיענו זאת הכתוב...
וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן. (בראשית יב, ה) איור: הרי לנגבהיים ואת לוט בן אחיו – כי היה נשמע אליו והניח זקנו והלך לו עם אברם. אשר רכשו, הוא ולוט, והרכוש כולל כסף ושאר המטלטלים. ואת הנפש אשר עשו בחרן – העבדים והשפחות שקנו בחרן ויהיה עשו כמו 'עשה לי את החיל הזה' (דברים ח, יז), ודעת אונקלוס על אותם האנשים שהחזירו לאמונה טובה היא אמונת אברהם אבינו, כי לוט היה מאמונתו לפיכך נתחבר עמו, והוא גם...
שְׁנַיִם שְׁנַיִם בָּאוּ אֶל נֹחַ אֶל הַתֵּבָה זָכָר וּנְקֵבָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֱלֹהִים אֶת נֹחַ. (בראשית ז, ט) איור: הרי לנגבהיים בָּאוּ אֶל נֹחַ – מֵאֲלֵיהֶן. (רש"י שם שם) שְׁנַיִם שְׁנַיִם – אין הכוונה שבאו רק שניים מכל מין ומין, כי אז היה הכתוב אומר "שנים מכל", או "שנים מכל מכל בשר" כמו שאמר למעלה, אבל עניינו שלא באו אל נח ב' זכרים או ב' נקבות יחד מכל מין, אלא נזדמנו לו זוגות זוגות זכר ונקבה, ולא זוג אחד מכל מין דווקא, אלא זוגות הרבה, ומבין כולם בחר לו נח זוג אחד מן הטמאים וז' זוגות מן הטהורים. (רבי...
וַתֵּ֥לֶד עָדָ֖ה אֶת יָבָ֑ל הוּא הָיָ֔ה אֲבִ֕י ישֵׁ֥ב אֹ֖הֶל וּמִקְנֶֽה. (בראשית ד, כ) איור: הרי לנגבהיים ותלד עדה – נראה לי שהזכיר הכתוב את האנשים האלה ממציאי קצת המלאכות, מפני שהיו האנשים האלה בימים ההם נעבדים כאלהים ורצה הקב"ה להודיע לישראל כי אנשים היו, ומי אביהם. אבי – ראשון, ומלמד, כטעם 'בני הנביאים'. יושב אֹהל ומקנה – יושבי אהלים ההולכים כה וכה עם מקניהם אשר ימצאו מקום מקנה. ומקנה – איש מקנה. (שד"ל, שם שם) …ומדרש אגדה: בונה בתים לעבודת כוכבים, כמה דאת אמר (יחזקאל ח) 'סֵמֶל הקנאה המקנה', וכן ואחיו 'תופש כנור ועוגב' – לזמר לעבודת כוכבים. (רש"י...