צעדת החופש, מהכיכר שבין חוסאם לבין כביש 60, לעבר מחסום המנהרות בכניסה הדרומית לירושלים, יום שישי 3.6.18. באופן סמלי לחלוטין, מעמד האישה על צינור הביוב הזה היה מעורער והיא נאחזה בפאניקה בגבר שלצידה, פלסטיני חבר "לוחמים לשלום". לוחם פלסטיני אחר לשלום שנראה כאן מחזיק את המיקרופון תרגם סימולטנית לערבית, באופן חופשי למדי.

אני יהודיה ישראלית ציונית דתית, לא מפחדת לעמוד כאן ליד דגל פלסטין. מדברת בשם ארגון "עוז ושלום – נתיבות שלום" שקיים מאז שנת 1974.

מול הלאומיות האתנוצנטרית והגזענית המשתוללת סביבנו, אנו מציבים סוג אחר של לאומיות, לאומיות הומניסטית. זהות לאומית גאה ושמחה, הנשענת על הערך האוניברסלי של שוויון כל בני האדם, צדק לכל העמים. לכל עם, גם לעם היהודי וגם לעם הפלסטיני, מגיע מקום בטוח בעולם, בו יוכלו בניו ובנותיו לפתח את הזהות ואת התרבות שלהם לצידם של כל העמים האחרים, ויתרמו את תרומתם לאנושות כולה.

כך התחלנו אנו הישראלים את דרכנו ההיסטורית. אבל לאסוננו אנו מציינים 49 שנים לסטייה חמורה מדרך הישר, 49 שנים של שלטון ישראל היהודית על העם הפלסטיני, 49 שנות כיבוש, נישול ואפליה בוטה.

אנו נכנסים לשנה החמישים, וחברנו גיל אלכסנדר מזכיר כי בתורה שלנו, השנה החמישים היא שנת יובל, שנת שחרור עבדים, ושנת החזרת האדמות לבעליהן, שנת "חישוב מסלול מחדש", שנת הזדמנות להתחדשות.
נעשה הכל כדי שבשנה זו נקיים את הפסוק "וקראתם דרור בארץ לכל יושביה", הפסוק שחקקו מחוללי מהפכת השחרור של ארצות הברית על פעמון החירות בפילדלדפיה, כי התורה היא נכס לאומי שלנו אבל גם אוצר שאנו חולקים עם האנושות כולה.

רק אז יהיה "דרור" גם לנו הכובשים, וגם לפלסטינים, הנכבשים.

כתבו "עומדים ביחד":

הדרך היחידה לשנות את המציאות כאן היא על ידי מאבק ציבורי מתמשך ובלתי מתפשר. זו הסיבה שגם בשישי הקרוב נצא לצעוד, ישראלים ופלסטינים יחד, בצעדת החופש, שתציין 49 שנים לכיבוש. דווקא בזמן שבו ההפרדה בינינו מעמיקה, כאשר כוחות גזעניים ומסיתים כמו אביגדור ליברמן מקבלים לידיהם את המושכות והשליטה, צעדה משותפת למען שלום, צדק ועצמאות לשני העמים – היא הדבר הכי עוצמתי, הכי חשוב והכי דחוף שאפשר לעשות.
الطريقة الوحيدة لتغيير الواقع هنا هي نظال شعبي مستمر وغير متهاون. لهذا السبب أيضا سنخرج يوم الجمعة لنسير، فلسطينيين واسرائيليين معاً، في مسيرة الحرية، في ذكرى 49 على الاحتلال. بالذات عندما تتعمق الفجوة بيننا، عندما تسيطر قوى عنصرية ومحرضة مثل افيجدور ليبرمان على زمام الأمور، مسيرة مشتركة لأجل السلام، العدالة واستقلال كلا الشعبين – هي أقوى وأهم شيء يمكن فعله.