פרשת ויצא גליון מס' 928 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּו. (בראשית כח, יב) ודרך סֻלם להיות סמל או על מספר סיני דרש הוא. וה"ר שלמה הספרדי אמר כי סֻלם רמז לנשמה העליונה ומלאכי אלהים מחשבות החכמה. ויאמר רבי ישועה כי טעם סולם שעלתה בו תפלתו וירדה ישועתו מן השמים, ואלה המפרשים לא ראו נבואת זכריה ועמוס וירמיה והטעם דרך משל. כי כל דבר לא יכחד מן השם. ודברי מטה תלוים בעליונים וכאילו סֻלם ביניהן שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שהתהלכו בארץ. גם כן כתוב...
פרשת תולדת גליון מס' 927 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים… (בראשית כה, לד) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ. (בראשית כו, ל) וַתִּתֵּן אֶת הַמַּטְעַמִּים וְאֶת הַלֶּחֶם אֲשֶׁר עָשָׂתָה בְּיַד יַעֲקֹב בְּנָהּ. (בראשית כז, יז ) וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ… (בראשית כז, לא) וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה – לקיים האהבה עשה להם משתה ואכלו ביחד ושתו. (רד"ק בראשית כו, ל) ותתן את המטעמים. לא אמר 'ויקח את המטעמים', כי יעקב מצד עצמו לא היה מתעורר לקחת אותם, כי כל מה שעשה בזה היה שלא לרצונו,...
פרשת חיי שרה גליון מס' 926 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל בָּנָיו אֶל מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה. (בראשית כה, ט) יצחק וישמעאל – (ב"ר) מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו, והיא שיבה טובה שנאמר באברהם. (רש"י שם, שם) ר"ל: למה הזכיר יצחק קודם ישמעאל כיון שהוא הגדול. (שפתי חכמים שם, שם) מדינים גם כן מזרע הגר המצרית על דעת רז"ל (בראשית רבה פ' ס"א) 'ויקח אשה ושמה קטורה' והיא הגר, וכתיב 'ותלד את מדין', והנה גם כן הם זרע אברהם, אלא שאינם כל כך קרובים אל אברהם כמו ישמעאל, שכן בקבורתם כתיב (בראשית...
פרשת וירא גליון מס' 925 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא, וְהִנֵּה שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים נִצָּבִים עָלָיו, וַיַּרְא וַיָּרָץ לִקְרָאתָם מִפֶּתַח הָאֹהֶל וַיִּשְׁתַּחוּ אָרְצָה. (בראשית יח, ב) אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים כְּהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנִי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וּמִפְּנֵי מִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. וְרַב דִּימִי מִנְּהַרְדָּעָא אָמַר: יוֹתֵר מֵהַשְׁכָּמַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, דְּקָתָנֵי, מִפְּנֵי הָאוֹרְחִים, וַהֲדָר, וּמִפְּנֵי בִיטוּל בֵּית הַמִּדְרָשׁ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִים מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה, דִּכְתִיב (בראשית יח): "וַיֹּאמֵר: אֲדֹנָי, אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ אַל נָא תַעֲבוֹר…" (שבת קכ"ז , ע"א) וירא. שני פעמים. ואמרו ברבה 'וירא' – במלאכים...
פרשת לך לך גליון מס' 924 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. (בראשית יב, א( השאלות: (א-ג) הסדר הראוי היה נכון לאמר מבית אביך ממולדתך ומארצך. ולמה לא גילה לו אן ילך. ולמה הבטיחו הבטחות האלה. ומ"ש 'והיה ברכה' כפול עם 'ונברכו בך כל משפחות האדמה' ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך – אמר לו שתכלית היציאה הוא שיפרד מדעותיהם וממעלליהם הנשחתות, כי האדם יקנה תכונות ומדות. א. מן הארץ מאוירה ומזגה ומערכת מזלה. ב. מן העיר ששוכן בה ומקום מולדתו שלומד וממנהגיהם ומדותיהם. ג. מבית אביו, וצוה ה'...
פרשת נח גליון מס' 923 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמְרוּ: הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם… (בראשית יא, ד) הבה נבנה לנו עיר, העיר לשבת והמגדל להיות צופים משם למרחק לראות ענין מקניהם ובהמתם, וגם יהיה אות לרועים שינהגו מקניהם לרעות במדברות רחוק מהעיר, ויהיה להם המגדל לאות ולסימן שידעו לשוב אל העיר. וראשו בשמים, ר"ל שיהיה המגדל גבוה, כמו ערים גדולות ובצורות בשמים (דברים א, כח) ר"ל בגובה האויר. ונעשה לנו שם, כלומר אם יהיה לנו מקום גבוה בזאת העיר יהיה לכל אחד ממנו שם, שאם יצא חוץ מגבול הזאת יזכור העיר וישוב אליה,...
פרשת בראשית גליון מס' 922 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְכָל צְבָאָם וַיְכַל אֱלֹהִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה. (בראשית ב, א-ב) ויכל אלהים ביום השביעי – ר' שמעון אומר: בשר ודם שאינו יודע עתיו ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש, אבל הקב"ה שיודע עתיו ורגעיו נכנס בו כחוט השערה ונראה כאילו כלה בו ביום. ד"א: מה היה העולם חסר? מנוחה; באת שבת, באת מנוחה – כלתה ונגמרה המלאכה. (רש"י שם, שם) ויכל אלהים ביום הז' – ואם תאמר והלא כלה מלאכתו ביום ששי? יש לומר דודאי כל...
שמחת תורה גליון מס' 921 תשע"ו(קישור לדף המקורי) שִֹישוּ וְשִֹמְחוּ בְּשִֹמְחַת תּוֹרָה, וּתְנוּ כָבוֹד לַתּוֹרָה, כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה, מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה. (פיוט לפני החזרת ספר התורה במחזור נוסח ספרד) שישו ושמחו בשמחת תורה, הגם שמסיימים בתורה מהסתלקותו של משה רבינו ע"ה מכל מקום שישו ושמחו, כשהצדיק נפטר יש אבל וגם הילולא וכן הוא במשה רבינו, איתא שמשה רבינו נפטר בז' באדר, בז' באדר הוא האבל ובשמחת תורה הוא שישו ושמחו, איתא בגמרא רוכב ערבות שש ושמח בבא אליו נפש נקי וצדיק, וכמו כן הוא בשמחת תורה ולכן אומרים שישו ושמחו, בשם הרבי ר' בונם ז"ל...
פרשת האזינו, סוכות גליון מס' 920 תשע"ו(קישור לדף המקורי) בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם. (עמוס ט, יא) ביום ההוא – ביום הגאולה אקים את סוכת דוד הנופלת, לפי שאמר מלכות אפרים תבטל אמר כי מלכות דוד תקום, והיא הסוכה על דרך משל, כי היא סוככת על העם. (רד"ק שם שם) והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול אמרתי לכם התענו לפני את נפשתיכם ביום הכפורים כדי שאמחול לכם עונתיכם ואכתב אתכם בספר חיים שנאמר (ויקרא כג כח) 'כי יום כפורים וגו"; אמרתי לכם עשו סוכה כדי...
פרשת וילך, יום כיפור גליון מס' 919 תשע"ו(קישור לדף המקורי) פְּתַח לָנוּ שַׁעַר בְּעֵת נְעִילַת שַׁעַר, כִּי פָנָה יוֹם. הַיּוֹם יִפְנֶה, הַשֶּׁמֶשׁ יָבֹא וְיִפְנֶה, נָבוֹאָה שְׁעָרֶיךָ. אמר רבי אלעזר: מיום שנחרב בית המקדש ננעלו שערי תפילה, שנאמר (איכה ג') 'גם כי אזעק ואשוע שתם תפילתי'. ואף על פי ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעות לא ננעלו, שנאמר (תהלים ל"ט) 'שמעה תפלתי ה' ושועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש'. אמר רב חסדא: כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שנאמר (עמוס ז) 'הנה ה' נצב על חומת אנך ובידו אנך'. רבי חנינא בר פפא שאל לרבי שמואל בר...