תשע"ו

תזריע תשע"ו (גליון מספר 947)

פרשת תזריע – החודש גליון מס' 947 תשע"ו(קישור לדף המקורי) בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ. (ויקרא י"ג , מ"ו)     בדד ישב – שלא יהיו שאר טמאים יושבים עמו. ואמרו רבותינו מה נשתנה משאר טמאים לישב בדד הואיל והוא הבדיל בלשון הרע בין איש לאשתו ובין איש לרעהו אף הוא יבדל. (רש"י שם, שם)   בדד ישב – חמור מכל הטמאין, שמשתלחל גם ממחנה ישראל, ואילו כתב לבד "בדד ישב", היה מתפרש שישב בביתו בחדר לבד ואין איש עמו,על כך הוסיף "מחוץ למחנה מושבו", שמשתלח חוץ לג' מחנות, שלא יהיו הטמאין האחרים יושבים עמו. (רבי יצחק שמואל רג'יו...

שמיני תשע"ו (גליון מספר 947)

פרשת שמיני גליון מס' 947 תשע"ו(קישור לדף המקורי) דַּבְּרוּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ. (ויקרא יא, ב)       'זאת חקת התורה' – (תהלים יב) 'אמרות ה' אמרות טהורות'. אמר רבי יהושע בן לוי: מצינו שעיקם הקב"ה שנים וג' תיבות בתורה, שלא להוציא דבר טומאה מפיו: (בראשית ז) 'מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה' 'ומן הבהמה אשר לא טהורה היא' אמר רבי יודן: אף כשבא ליפתח בסימני בהמה טמאה, לא פתח אלא בסימני בהמה טהורה (ויקרא יא) 'את הגמל כי לא מפריס פרסה' אין כתיב כאן, אלא 'כי...

צו תשע"ו (גליון מספר 946)

פרשת צו גליון מס' 946 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים וּשְׁמַרְתֶּם אֶת מִשְׁמֶרֶת ה' וְלֹא תָמוּתוּ.  (ויקרא ח, לה)     'ופתח אהל מועד תשבו יומם ולילה שבעת ימים' – הזהירם שלא יצאו מפתח אהל מועד יומם ולילה בשעת עבודה, כלומר עד שישלימו כל העבודה המוטלת עליהם באותו העת, והיא מצוה נוהגת לדורות שלא יניח כהן עבודה ויצא, וזהו שאמר בכהן גדול 'ומן המקדש לא יצא ולא יחלל' – אימתי אינו יוצא ואינו מחלל? הוי אומר: בשעת עבודה, ואם עשה כן חייב מיתה, שנאמר פן תמותו, ומכלל לאו אתה שומע הן. ומה שהזהירם...

ויקרא תשע"ו (גליון מספר 945)

פרשת ויקרא גליון מס' 945 תשע"ו(קישור לדף המקורי) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם: אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם. (ויקרא א, ב)   'אדם כי יקריב מכם' 'אדם כי יקריב מכם': מתוך הלשון הזה נראה כי אפשר להקריב קרבן מן האדם, לפי שהיה לו לומר 'אדם מכם' כי יקריב קרבן, אבל הכתוב הוא מונעו ואוסרו, וביאורו: אדם כשירצה להקריב מכם קרבן לה', מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו, לא מן האדם, וזהו מאמר הנביא (ירמיה יט) 'אשר לא צויתי ולא דברתי ולא עלתה על לבי'. ומפני זה התחילה...

פקודי תשע"ו (גליון מספר 944)

פרשת פקודי גליון מס' 944 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְכַס הֶעָנָן אֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. וְלֹא יָכֹל מֹשֶׁה לָבוֹא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד כִּי שָׁכַן עָלָיו הֶעָנָן  וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַמִּשְׁכָּן. (שמות מ, לד-לה)     "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את הענן" – נראה מזה שכבוד ה' אינו הענן אלא שהאש והאור, דהיינו כבוד ה' היה נראה מתוך הענן , כי זולת הענן לא היה אפשרי להסתכל בו, כי באור השמש לא יוכל האדם להסתכל, קל וחומר באור זוהר שכינתו יתברך, על כן היה האור הקדוש ההוא תמיד נראה מתוך הענן, וכשהוקם...

ויקהל תשע"ו (גליון מספר 943)

פרשת ויקהל גליון מס' 943 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת. (שמות לה, ג)       אם למדתי שהוא שובת מערב שביעית לשביעית, כך ישבות מערב שבת לשבת? ועוד – קל וחומר, ומה שביעית שאין חייבין עליה לא כרת ולא מיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שביעית לשביעית, שבת שחייבין עליה כרת ומיתת בית דין, דין הוא שישבות מערב שבת לשבת; ולא יהיה רשאי להדליק לו נר, או להטמין לו את החמין או לעשות לו מדורה? ת"ל: 'לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת' – ביום השבת אי אתה מבעיר, אבל אתה מבעיר...

כי תשא תשע"ו (גליון מספר 942)

פרשת כי תשא גליון מס' 942 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּקַּח מִיָּדָם וַיָּצַר אֹתוֹ בַּחֶרֶט וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה  וַיֹּאמְרוּ: אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. (שמות לב, ד)     "אֵלֶה" – ויש לתרץ על פי מדרשם ז"ל על הפסוק (קהלת ז. כח) 'אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי', אדם אחד מאלף זה מעשה העגל שאחד מאלף חטא, ואשה בכל אלה לא מצאתי. דאשה ב'אלה' היינו ב'אלה אלהיך ישראל' לא מצאתי, כמבואר (במ"ר כא. י, שהש"ר ד. ט, פרדר"א פמ"ה) דנשים כשרות היו ולא חטאו. (קול אליהו שמות לב, כח)   לא מן המותר הוא לעיין...

תצוה תשע"ו (גליון מספר 941)

פרשת תצוה גליון מס' 941 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וּבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לְאַהֲרֹן יִהְיוּ לְבָנָיו אַחֲרָיו  לְמָשְׁחָה בָהֶם וּלְמַלֵּא בָם אֶת יָדָם. (שמות כט, כט)     אמר רבי עיניני בר ששון: למה נסמכה פרשת קרבנות לפרשת בגדי כהונה? לומר לך: מה קרבנות מכפרין אף בגדי כהונה מכפרין. (בבלי זבחים פ"ח, ע"ב)   השמירה והסיבוב סביב המקדש תמיד נועדו להעריצו ולכבדו ושלא יפרצו אליו הבורים הטמאים ולא במצב של ניוול, כמו שיוסבר. כי מכלל הדברים המחייבים פיאור המקדש והערצתו, כדי תושג לנו יראה ממנו, שלא ייכנס אליו שיכור ולא טמא ולא מנוול, כלומר, פרוע ראש וקרוע בגדים, ושכל עובד יקדש...

תרומה תשע"ו (גליון מספר 940)

פרשת תרומה גליון מס' 940 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם. (שמות כה, ח)     לא אמר 'ושכנתי בתוכו' אלא 'בתוכם', להורות שאין השכינה שורה במקדש מחמת המקדש, כי אם מחמת ישראל – כי 'היכל ה' המה'. (צידה לדרך, מתוך נחמה ליבוביץ: עיונים בספר שמות, עמ' 353)   ציווה כי כל אחד יבנה לו מקדש מחדרי לבו, כי יכין את עצמו להיות משכן לה' ומעוז לשכונת עוזו, וכן מזבח להעלות כל חלקי נפשו, עד שימסור נפשו לכבודו בכל עת. (מלבי"ם שמות כה, ח)   'אם בחקתי תלכו…', 'ונתתי משכני בתוככם' – אם נתבונן בפסוקים אלו, יתבררו...

משפטים תשע"ו (גליון מספר 939)

פרשת משפטים גליון מס' 939 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם. (שמות כד, יב)   תניא, רבי יוסי אומר: מעולם לא ירדה שכינה למטה, ולא עלו משה ואליהו למרום, שנאמר (תהלים קט"ו) 'השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם'. ולא ירדה שכינה למטה?! והכתיב (שמות יט) 'וירד ה' על הר סיני!' למעלה מעשרה טפחים. והכתיב (זכריה יד) 'ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים'! למעלה מעשרה טפחים. ולא עלו משה ואליהו למרום?? והכתיב (שמות יט) 'ומשה עלה אל האלהים'! למטה מעשרה. והכתיב (מלכים...