פרשת עקב גליון מס' 966 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַאֲהַבְתֶּם אֶת הַגֵּר כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם. (דברים י, יט) ואהבתם את הגר כי גרים הייתם בארץ מצרים – פי' עפ"י מה שכתב הרמב"ם (הל' חו"מ פ"ז ה"ב) בליל פסח יאמר לבניו: היינו כשפחה הזאת וכעבד הזה, משמע כשישראל יושבים על אדמתם כשרים וסגנים, אינם מבינים ענין הגלות והעבדות, עד שמראים באצבע כעבד היינו, והכי נמי 'ואהבתם' שידור גר ביניכם כדי שתוכלו להבין כי גרים הייתם בארץ מצרים. (חתם סופר שם, שם) כי גרים הייתם בארץ מצרים. ומכ"מ הרי אתם היום רבי הערך. כך הגר השפל הזה...
פרשת ואתחנן גליון מס' 965 תשע"ו(קישור לדף המקורי) לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁבָּהֶן בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת בִּכְלֵי לָבָן שְׁאוּלִין, שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת מִי שֶׁאֵין לוֹ… וּבְנוֹת יְרוּשָׁלַיִם יוֹצְאוֹת וְחוֹלוֹת בַּכְּרָמִים. וּמֶה הָיוּ אוֹמְרוֹת? בָּחוּר, שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה, מָה אַתָּה בוֹרֵר לָךְ: אַל תִּתֵּן עֵינֶיךָ בַּנּוֹי, תֵּן עֵינֶיךָ בַּמִּשְׁפָּחָה (משלי לא), 'שֶׁקֶר הַחֵן וְהֶבֶל הַיֹּפִי, אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ הִיא תִתְהַלָּל'. וְאוֹמֵר: 'תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ, וִיהַלְלוּהָ בַּשְּׁעָרִים מַעֲשֶׂיהָ'. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (שיר השירים ג): 'צְאֶינָה וּרְאֶינָה בְּנוֹת צִיּוֹן בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה, בַּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לּוֹ אִמּוֹ בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ וּבְיוֹם שִׂמְחַת לִבּוֹ.' בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ – זוֹ...
פרשת דברים גליון מס' 964 תשע"ו(קישור לדף המקורי) הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ… (איכה א, ג) צוֹד צָדוּנִי כַּצִּפּוֹר אֹיְבַי חִנָּם. (איכה ג, נב) היא ישבה בגוים לא מצאה מנוח – ר' יודן בר' נחמיה בשם רשב"ל אמר: אילו מצאה מנוח לא היתה חוזרת. (מדרש רבה איכה, פרשה א פסקה כט) והכי פירושו: היא ישבה בנפש חפצה בגויים ולא היתה נותנת לב לשוב ולחזור, אלא שלא עלתה בידה לפי שלא מצאה מנוח. והנה הדרשה הזאת יקרה היא מאד בהשקפתה הבהירה, והד קולה ישמע בכל דור ודור עד היום הזה. (תורה תמימה, איכה א, ג) ...
פרשת מסעי גליון מס' 963 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר וַיַּחֲנוּ וַיַּחֲנוּ בְּצַלְמֹנָה. (במדבר לג , מא) ויסעו מהר ההר ויחנו בצלמונה. ויסעו מצלמונה ויחנו בפונן. ויסעו מפונן ויחנו באובות. ולמעלה בפרשת חוקת אינו מזכיר כל אלה המסעות, אלא אמר (לעיל כא, ד) 'ויסעו מהר ההר ' ותקצר נפש העם בדרך, עד שגומר כל הענין ואומר 'ויסעו בני ישראל ויחנו באובות' (שם שם, י), ואינו אומר ויסעו ממקום פלוני ויחנו באובות. וכתב הרמב"ן, מפני שצלמונה ופונון הם סביב ארץ אדום, 'ותקצר נפש העם' שם בדרך ודברו באלהים ובמשה, ושלח בהם נחשים השרפים, ועשה משה נחש...
פרשת מטות גליון מס' 962 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וְאִשָּׁה כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' וְאָסְרָה אִסָּר בְּבֵית אָבִיהָ בִּנְעֻרֶיהָ. (במדבר ל, ד) ר' נתן אומר: כל הנודר – כאילו בנה במה. רש"י: בשעת איסור במות. (יבמות ק"ט, ע"ב) הנודר מעתיק עצמו מהוויתו בזמנו ההווה אל עתידו, אל פרק זמן שלא בא עוד, ומחייב עצמו במה שיהיה עליו לעשותו בבוא הזמן. והנה בדבר זה, בהעתיקו עצמו במחשבתו לעתיד שהוא בלתי ידוע לנו (כי מי ידע מה ילד יום ומה תלד השעה הבאה? – בזה טמון החטא שבנדר). דיו לאדם שידע לכלכל דרכיו בכל רגע מרגעי ההווה, ולחיותו כראוי וכנדרש,...
פרשת פינחס גליון מס' 961 תשע"ו(קישור לדף המקורי) תַּחַת אֲשֶׁר קִנֵּא לֵאלֹהָיו וַיְכַפֵּר עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (במדבר כה, י"ג) וַיִּדְקֹר אֶת שְׁנֵיהֶם אֵת אִישׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ… (במדבר כה, ח) כתיב 'וירא פנחס בן אלעזר' – מה ראה? אמר רב: ראה מעשה ונזכר הלכה. אמר לו ( פנחס למשה): אחי אבי אבא, לא כך לימדתני ברדתך מהר סיני "הבועל את כותית קנאין פוגעין בו"?! אמר לו: קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא.(זה שקורא את האיגרת, יהיה השליח לביצוע) ושמואל אמר: ראה ש"אין חכמה ואין תבונה ואין עצה נגד ה'" – כל מקום שיש חילול השם אין...
פרשת בלק גליון מס' 960 תשע"ו(קישור לדף המקורי) הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב. (במדבר כג, ט) לבדד ישכון – כלומר: לבטח ישכון כמו "בטח בדד עין יעקב", דמי שאינו ירא כלום יושב בדד ואינו צריך חבורה. ובגוים לא יתחשב – אינם נחשבים כשאר גוים שיכול אדם לקללם. (רבי יוסף בכור שור שם, שם) הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן – הוא יחיה בארצו הגדורה בגבולותיה, ולא ירבה קשרים עם עמים אחרים. הוא יקיים את תפקידו "הפנימי" הלאומי "כעם" בעל חברה לאומית, והוא לא יבקש את גדולתו כ"גוי" בין גוים, כ"גןף" לאומי המרשים בכוחו ובגבורתו. (הרש"ר...
פרשת חקת גליון מס' 959 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל. (במדבר כא, ו) את הנחשים השרפים – (במ"ר) ששורפים את האדם בארס שיניהם. וינשכו את העם – יבא נחש שלקה על הוצאת דבה ויפרע ממוציאי דבה יבא נחש שכל המינין נטעמים לו טעם אחד (טעם עפר) ויפרע מכפויי טובה שדבר אחד משתנה להם לכמה מטעמים. (רש"י שם, שם) וְכִי נָחָשׁ מֵמִית, אוֹ נָחָשׁ מְחַיֶּה. אֶלָּא, בִּזְמַן שֶׁיִּשְׂרָאֵל מִסְתַּכְּלִין כְּלַפֵּי מַעְלָה וּמְשַׁעְבְּדִין אֶת לִבָּם לַאֲבִיהֶן שֶׁבַּשָּׁמַיִם, הָיוּ מִתְרַפְּאִים, וְאִם לָאו, הָיוּ נִמּוֹקִים. (משנה ראש השנה ג,...
פרשת קרח גליון מס' 958 תשע"ו(קישור לדף המקורי) וַתִּפְתַּח הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלַע אֹתָם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֵת כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר לְקֹרַח וְאֵת כָּל הָרְכוּשׁ. (במדבר טז, לב) את כל האדם אשר לקרח – קנה לו עבדים ושפחות ובני בית היו לו, מצריים וכושיים וכנעניים קנין כספו, ונענשו בכלל הרכוש שלהם שהם לקו בגופם ובממונם ואולי גם מישראל היו בביתו גרים ותושבים, ונמשכו אחר עצתו ונענשו כי איננו רומז לזרעו, דכתיב (להלן כו, יא) 'ובני קרח לא מתו', כי היו גדולים צדיקים וטובים וזכותם עמדה להם, ולא היו לו בנים ובנות קטנים, כי לא הזכיר הכתוב בקרח טף....
פרשת שלח גליון מס' 957 תשע"ו(קישור לדף המקורי) שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל… (במדבר יג, ב) שלח לך אנשים : בדברים א, כב כתוב כי ישראל אמרו 'נשלחה אנשים לפנינו', וכאן הוא אומר כי ה' דיבר אל משה 'שלח לך אנשים', ונראה כי הם שאלו וה' הסכים וציוה למשה שיעשו כדבריהם, וכאן לא הזכיר שהם שאלו, כדי שלא יהא נראה שחטאו בשאלתם. ונראה כי הכל היה סיבה מאת ה', וכמו שכתב הרמב"ם (מורה ח"ב פרק ל"ב), אלא שהוא אומר שהיה מחכמת ה' להסב אותם במדבר עד שלימדו גבורה, כמו שנודע שההליכה...