פרשת ניצבים, ראש השנה תשע"ו גליון מס' 918 תשע"ה(קישור לדף המקורי) ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה איתא במדרש: 'ראו כי רעה נגד פניכם' – כוכב אחד ששמו רעה והוא סימן דם והריגה, וכשחטאו ישראל בעגל וביקש הקב"ה להרגם, אמר משה: 'למה יאמרו מצרים לאמר 'ברעה הוציאם', מיד 'וינחם ה' על הרעה' והפך את הדם לדם מילה; נמצא שהגזירה מתקיימת, אלא שמתקן ומהפך אותה לטוב, והיינו מה שיסדו חז"ל לומר 'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה' ולא תיקנו לומר מעבירין את הגזירה, לפי שהגזירה מתקיימת על כל פנים, אלא שמעביר את הרעה מן הגזירה ומהפך...
פרשת כי תבוא גליון מס' 917 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְלֹא נָתַן ה' לָכֶם לֵב לָדַעַת וְעֵינַיִם לִרְאוֹת וְאָזְנַיִם לִשְׁמֹעַ עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר… (דברים כט, ג-ד) ולא נתן ה' לכם לב לדעת. אע"פ שהוא יתעלה השתדל בתורותיו ומופתיו לתת לכם לב לדעת כאמרו למען תספר וידעתם כי אני ה'. לא הושג זה המכוון מרוב מריכם. (ספורנו שם, שם) ולא נתן ה' לכם לב לדעת – פירושו כמו אם אמר 'ולא היה לכם לב לדעת', רק שדיבר בלשון כבוד ובאמת כן הדבר כי ה' הוא החונן לאדם דעת, ,יהב חכמתא לחכימין ומנדעא לידעי...
פרשת כי תצא גליון מס' 916 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּכִיסְךָ אֶבֶן וָאָבֶן גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּבֵיתְךָ אֵיפָה וְאֵיפָה גְּדוֹלָה וּקְטַנָּה אֶבֶן שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ אֵיפָה שְׁלֵמָה וָצֶדֶק יִהְיֶה לָּךְ לְמַעַן יַאֲרִיכוּ יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה כֹּל עֹשֵׂה עָוֶל. (דברים כה, יג–טז) כִּי תוֹעֲבַת ה' אֱלֹהֶיךָ כָּל עֹשֵׂה אֵלֶּה – לא רק העוול אלא האדם שזכה שה' אלהיו – מנהיג גורלו ומדריך מעשיו – האדם היהודי הוא תועבת ה' אלהיו אם הוא קורא לעצמו "יהודי" ואיננו שומר בקפדנות על צדק במשא...
פרשת שפטים גליון מס' 915 תשע"ה(קישור לדף המקורי) שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ… רַק לֹא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים… וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים… וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה לּוֹ מְאֹד. (דברים יז, טו- יז) וכסף וזהב לא ירבה לו מאד – אלא כדי ליתן לאכסניא. (רש"י שם, שם) וכסף וזהב לא ירבה לו – שלא יעניש את ישראל, והנה שלמה שנתן הכסף כאבנים בירושלים מרוב אהבתו לממון, התרעמו עליו ישראל ואמרו 'אביך הכביד את עולנו', ויש אומרים בעבור הבנינים התרעמו ואין זה אמת כי הגרים בנו הבית, כי כן כתוב והנה אדוניהם שהי' על...
פרשת ראה גליון מס' 914 תשע"ה(קישור לדף המקורי) כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. (דברים טו, ז) כי יהיה בך אביון – התאב תאב קודם. מאחד אחיך – אחיך מאביך קודם לאחיך מאמך: שעריך – עניי עירך קודמין לעניי עיר אחרת… מאחיך האביון – אם לא תתן לו, סופך להיות אחיו של אביון. (רש"י שם, שם) כי יהיה בך אביון – היינו בין עניי ישראל ובין עניי עכו"ם מפני דרכי שלום, ושם אביון הוא הגרוע מכל לשונות המורים...
פרשת עקב גליון מס' 913 תשע"ה(קישור לדף המקורי) שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה. (דברים ח', ד') שמלתך לא בלתה – ענני כבוד היו שפין בכסותם ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים ואף קטניהם כמו שהיו גדלים היה גדל לבושן עמהם כלבוש הזה של חומט שגדל עמו. (רש"י שם, שם) ר"ל מה חידוש היה בזה שאם מניחים הבגדים בקופסא שלא היו בלין, ומפרש דאע"פ שהיו הבגדים עליהם כל ארבעים שנה לא היו בלין, והטעם משום דענני כבוד וכו', וזהו דכתיב מעליך ר"ל אע"פ שהיו הבגדים עליהם. (שפתי חכמים שם, שם) לא חסרת חליפות...
פרשת ואתחנן גליון מס' 912 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְהֵפִיץ ה' אֶתְכֶם בָּעַמִּים וְנִשְׁאַרְתֶּם מְתֵי מִסְפָּר בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר יְנַהֵג ה' אֶתְכֶם שָׁמָּה. (דברים ד, כז) ונשארתם מתי מספר בגוים – יאמר שנשאר מועטים בכל גוי וגוי מכל הגוים אשר ינהג אותנו שם, כי בארבע רוחות השמים יפזר אותנו, אבל בכללנו רבים אנחנו, שבח לאל. (רמב"ן שם, שם) והפיץ ה' אתכם בעמים – מאחר שתחפצו לעשות כמעשיהם יערב אתכם בהם, ואז (כח) 'ועבדתם שם אלהים אחרים', מוטב שתכעיסו המלך שלא בפניו מבפניו, שישראל שבחוצה לארץ אפילו הטובים עובדי עבודה זרה בטהרה הם, כדמפרש בע"ז. וכל שכן האנוסים וכל...
פרשת דברים גליון מס' 911 תשע"ה(קישור לדף המקורי) הַאֶבְכֶּה בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִשִׁי הִנָּזֵר כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי זֶה כַּמֶּה שָׁנִים? (זכריה ז, ג) בחדש החמשי – הזכיר זה הצום בעבור כי הבית נשרף בעשור לחודש החמשי, ואל יהיה ספק בלבך בעבור שתמצא כי בשבעה לחדש נשרף, כי הטעם נשרף קצהו וירושלם חרבה פעם שנית בימי טיטוס בט' באב ועל אותו חורבן שני אנו מתענין. (אבן עזרא שם, שם) שנינו במסכת תענית בפרק אחרון (כו, ב): חמשה דברים ארעו את אבותינו בשבעה עשר בתמוז בו נשתברו הלוחות ובטל התמיד מבית ראשון והובקעה ירושלם בחורבן שני ושרף אפוסטמוס את התורה והעמיד...
פרשת מטות-מסעי גליון מס' 910 תשע"ה(קישור לדף המקורי) וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ. (במדבר לה, לג) ולא תחניפו את הארץ. ביאור הענין כך הוא, כי הארץ דומה כאלו פערה פיה לבלי חוק לבלוע את כל מה שעליה, כמו שנאמר (ישעיה ה יד) 'לכן הרחיבה שאול נפשה ופערה פיה לבלי חק וגו", וכתיב (משלי ל טז) 'ארץ לא שבעה מים'. כי באמת הארץ אינה שבעה לעולם והרשעים הרוצחים מחניפים את הארץ ליתן לה דבר לבלוע וזה החנופה, כי כל...
פרשת פינחס גליון מס' 909 תשע"ה(קישור לדף המקורי) לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי אֵין לוֹ בֵּן, תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ וַיַּקְרֵב משֶׁה אֶת מִשְׁפָּטָן לִפְנֵי ה'. (במדבר כז, ד-ה) ויקרב משה את משפטן – (סנהדרין ח) נתעלמה הלכה ממנו וכאן נפרע על שנטל עטרה לומר (דברים א) 'והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי' (סנהדרין שם). ד"א: ראויה היתה פרשה זו להִכתב על ידי משה, אלא שזכו בנות צלפחד ונכתבה על ידן. (רש"י שם, שם) ויקרב משה את משפטן לפני ה'… אבל הנכון והאמת כדעת חז"ל שנתעלם ממנו הדין ולא ידעו כלל, ומפני...