פרשת נצבים-וילך גליון מס' 868 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי הַמִּצְוָה הַזֹּאת אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לֹא נִפְלֵאת הִוא מִמְּךָ וְלֹא רְחֹקָה הִוא. לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא, לֵאמֹר: מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה. (דברים ל, יא-יב) לא בשמים היא – שאילו היתה בשמים, היית צריך לעלות אחריה וללמדה. (רש"י שם, שם) לא בשמים היא – תכן לפרש כי מפני שהתורה הזאת היתה בשמים, יאמר מעתה לא בשמים היא, שכבר הורדתיה לכם משם, ומלת היא תרמוז כי החכמה העליונה בשמים. (רבנו בחיי שם, שם) לא בשמים היא – שאין הקב"ה מצוה לכם דבר...
פרשת כי תבוא גליון מס' 867 תשע"ד(קישור לדף המקורי) בָּרוּךְ אַתָּה בְּבֹאֶךָ וּבָרוּךְ אַתָּה בְּצֵאתֶךָ. (דברים כח, ו) ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך – שתהא יציאתך מן העולם בלא חטא כביאתך לעולם. (רש"י שם, שם) פירוש מה ביאתך לעולם בלא חטא, אף יציאתך מן העולם בלא חטא. והוכחתו מדכתיב ברישא בבואך ואח"כ בצאתך, ודרך העולם לצאת תחילה מן הבית ואח"כ לבוא, ועוד למה בירך ביאתו ויציאתו לא הליכתו ושאר תנועותיו, לכן פירש הכתוב על ביאתו בלא חטא. ושיעור הכתוב כך הוא, ברוך היית בבואך שלא היה בך חטא, וככה תהיה ברוך בצאתך שלא יהיה בך...
פרשת כי תצא גליון מס' 866 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וְתָפְשׂוּ בוֹ אָבִיו וְאִמּוֹ… וְאָמְרוּ אֶל זִקְנֵי עִירוֹ: בְּנֵנוּ זֶה סוֹרֵר וּמֹרֶה אֵינֶנּוּ שֹׁמֵעַ בְּקֹלֵנוּ, זוֹלֵל וְסֹבֵא. (דברים כא, יט-כ) סורר – סר מן הדרך. ומורה – מסרב בדברי אביו לשון ממרים. ויסרו אותו. מתרין בו בפני שלשה ומלקין אותו. בן סורר ומורה אינו חייב עד שיגנוב ויאכל תרטימר בשר וישתה חצי לוג יין שנאמר זולל וסובא ונאמר 'אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו'. ובן סורר ומורה נהרג על שם סופו, הגיעה תורה לסוף דעתו סוף שמכלה ממון אביו ומבקש לימודו ואינו מוצא ועומד בפרשת דר כים...
פרשת שפטים גליון מס' 865 תשע"ד(קישור לדף המקורי) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ. (דברים יח, יג) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – התהלך לפניו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות, אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו. (רש"י שם, שם) תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ – עלינו להיות עם ה' בשלמותנו. כל הדרכים האליליות שתוארו בפסוקים הקודמים, כבר הוצאו על ידי כך מגבול ישראל, ה' לבדו הוא מנהיג גורלנו ומדריך מעשינו, הוא לבדו קובע את עתידנו ורק רצונו הוא קנה-מידה למעשינו ולמה שנמנע ממנו לעשות. לא מולך עיוור של גורל...
פרשת ראה גליון מס' 864 תשע"ד(קישור לדף המקורי) כִּי לֹא בָאתֶם עַד עָתָּה אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה (דברים פרק יב, ט) אל המנוחה – שיניח ה' להם מכל אויביהם מסביב; ואל הנחלה –שיכיר כל אחד מהם חלקו ונחלתו, ובסמוך יפרש, על הנחלה אמר 'וישבתם בארץ וכו'...', ועל המנוחה אמר 'והניח לכם'. (רבי יצחק שמואל רג'יו, שם ,שם) וַיִּקְרָא לִשְׁלֹמֹה בְנוֹ וַיְצַוֵּהוּ לִבְנוֹת בַּיִת לַה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר דָּוִיד לִשְׁלֹמֹה בְּנִו: אֲנִי הָיָה עִם לְבָבִי לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָי. וַיְהִי עָלַי דְּבַר ה' לֵאמֹר: דָּם לָרֹב שָׁפַכְתָּ וּמִלְחָמוֹת גְּדֹלוֹת עָשִׂיתָ לֹא תִבְנֶה בַיִת לִשְׁמִי, כִּי...
גיליון 866 בס"ד פרשת עקב תשע"ד פרשת עקב גליון מס' 863 תשע"ד(קישור לדף המקורי) בָּעֵת הַהִוא אָמַר ה' אֵלַי: פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים … וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ… (דברים י', א-ב) בעת ההיא אמר ה' אלי פסל לך – אחר שהתנפלתי לפני ה' את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה נתרצה אלי שיכתוב לוחות שניות, אבל היו הראשונות מעשה אלהים והמכתב מכתב אלהים, ובאלו צוה אותי שיהיו מחצב ידי והמכתב יהיה כמכתב הראשון באצבע אלהים. (רמב"ן שם, שם) פסל לך – שאלו את רבי יוחנן בן זכאי:...
פרשת ואתחנן גליון מס' 862 תשע"ד(קישור לדף המקורי) שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד. (דברים ו, ד) ה' אלהינו ה' אחד – ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי העובדי כוכבים, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר 'כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה", ונאמר 'ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד'. (רש"י שם, שם) שמע ישראל – אחר שאמר שתכלית עשית המצות היא יראת השם כמ"ש 'אשר צוה ללמד אתכם לעשות למען תירא את ה' אלהיך', בא להעלותם למדרגה יותר גדולה שהיא אהבת השם כמ"ש 'ואהבת את ה' אלהיך', שהאהבה מדרגה גדולה...
פרשת דברים גליון מס' 861 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַתִּקְרְבוּן אֵלַי כֻּלְּכֶם וַתֹּאמְרוּ: נִשְׁלְחָה אֲנָשִׁים לְפָנֵינוּ וְיַחְפְּרוּ לָנוּ אֶת הָאָרֶץ. (דברים א, כב) ויחפרו – כמו לחפור את כל הארץ כי החופר יחפש מה שיש בסתר. (אבן עזרא שם, שם) ויחפרו – לא נתכוונו אלא לבושתה של א"י כתיב הכא ויחפרו וכתיב התם וחפרה הלבנה (סוטה ל"ד), כוונתם להבדיל בין תור ובין חפירה ששניהם הוראתם החיפוש והבדיקה במדינה אחרת, וההבדל ביניהם, כי תור הונח על ההולך לארץ אחרת לבדוק אותה כפי מה שהיא בתכונתה, אבל חפירה הונח על המחפש והבודק את חרפת הארץ וגנותה לגלות קלונותי', ולזה שיתפו...
פרשת מסעי גליון מס' 860 תשע"ד(קישור לדף המקורי) וַיִּסְעוּ מֵהָרֵי הָעֲבָרִים וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבֹת מוֹאָב עַל יַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (במדבר לג, מח) בארבעה שמות נקרא הר נבו; הר העברים, הר נבו, הר ההר והר הפסגה. (בתי מדרשות חלק ב – מדרש שלשה וארבעה – אות לב) 'העברים' דרך מעבר העוברים שם אל הר נבו אל ארץ כנען, שהיה מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמוריים. שהרי בפרשת האזינו כתוב, "עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען" ובפרשת מסעי כתוב, "ויחנו בהרי העברים לפני נבו. ויסעו מהרי העברים ויחנו...
פרשת מטות גליון מס' 859 תשע"ד(קישור לדף המקורי) אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת. (במדבר ל"א, כ"ב) ואנשי כנסת הגדולה, אשר קטלו ועקרו ליצרא דעבודה זרה וליצרא דזנות, ולא רצו לעקור גם כן יצרא דממונא, לפי שאי אפשר לעקור את כולם. כי לא ניתנה התורה למלאכי השרת. וראו, שיותר טוב לבחור בהתחדשות שטיפת יצרא דממונא, כי בין כך ובין כך האדם טורד בחיי השעה, ולא יהיה מחשבות האדם ולבו פנוי לפנות אחר עבודת האלילים, וגם אחר הזנות. וזהו "כחלינהו לעיניה" (נקר את עיניו) שהוזכר שם, כי רדיפת הממון,...